הפשיעה החקלאית: 18 אלף ראשי בקר ונזק של מיליונים
דו"ח חדש של מחלקת המחקר של הכנסת מראה עלייה מתמדת בפשיעה, אולם מצד שני אין אכיפה וענישה מספקות. ח"כ חיים ילין בטוח שהכול עניין של פוליטיקה: "התקבלו החלטות נכונות בעניין, אבל אף אחד לא מיישם אותן". בחמש שנים נפתחו 5,239 תיקים בגין פשיעה חקלאית, אבל רק 95 הגיעו לבית משפט
18 אלף ראשי בקר וצאן נגנבו משנת 2011 עד 2015. כך עולה מדו"ח חדש של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת ומצביע על עלייה בפשיעה החקלאית שגורמת לנזקים של מיליונים לחקלאים, שנותרים חסרי אונים מול התופעה, בין היתר בשל היעדר אכיפה וענישה. "יש 5,000 תיקים, ש-90 אחוז מהם נסגרים בגלל חוסר עניין לציבור או שאין את מי להאשים", אומר חבר הכנסת חיים ילין (יש עתיד) בראיון לאולפן ynet.
לדברי ילין, מה שמקל על הגנבים הוא היכולת להבריח את הבקר והצאן ללא קושי. "הגנבים עושים זאת בשעות הקטנות של הלילה ומבריחים דרך הגדר שהיא 'אין גדר המזרחית של מדינת ישראל'", הוא אומר. "זו אותה גדר שאנשים יגידו לך שמשם הם באים, מהכפר יטא, מחברון, כל השב"חים באים משם, זה ציר הטרור, ציר ההברחות וציר הגניבות, הטרור רואה שאנשים יכולים לחצות חופשי ולגנוב כל כך הרבה בקר".
על פי ילין, כדי לטפל בפשיעה יש לסגור את הגבול, להגביר אכיפה ולהוריד את מחירי הביטוח לגניבות. "מי שאוכף את הגניבות החקלאיות זה משמר הגבול. כשמקפיצים את משמר הגבול לירושלים בגלל אירועי פח"ע אז אין מי שיאכוף בכלל", הסביר. "מצד שני, בתי המשפט נוהגים בידיים קלות מאוד כלפי אותם עבריינים. צריך להקצות יחידה מיוחדת של משמר הגבול נגד הגניבות החקלאיות. אפילו נושא סימון העדרים באמצעות שבב נעצר, וזה כולה מיליון וחצי שקל. התקבלו החלטות נבונות בעניין, אבל אף אחד לא אוכף את זה, הכול פוליטיקה".
על פי הדו"ח, בשנים 2015-2011 נפתחו במשטרת ישראל 5,239 תיקים בגין פשיעה חקלאית, וייתכן שבפועל המספר גבוה הרבה יותר בגלל שיעור גבוה אירועים לא מדווחים. באותן שנים נגנזו 4,703 תיקים. ביותר ממחצית מכלל התיקים לא היו כלל חשודים, ולבית משפט הגיעו 95 תיקים בלבד. הנתונים הקשים, מצוין בדו"ח, מובילים לאובדן אמון במערכת.
הבעיה העיקרית שעמה נאלצים החקלאים להתמודד היא שחברות הביטוח לא מוכנות לבטח את אותם באזורים המוגדרים רגישים.
ח"כ ילין, שערך עבודת מטה רחבה בנושא, מצביע על קשיים שעומדים כיום בפני משטרת ישראל בבואה לטפל בפשיעה החקלאית. בראש ובראשונה יש קושי לטפל בפשיעה כשהיא מגיעה מתחומי הרשות הפלסטינית, בנוסף, זירות העבירה מורכבות וקשות יותר. וגם סיווג הפשיעה כ"עוון" - דרגה קלה ביותר בתחום הפלילי, אינה מרתיעה ומקשה על מיגור התופעה.
על פי הדו"ח, גם משרד החקלאות מתקשה כיום לאכוף חוקים קיימים, ובין השאר אין מאגר DNA של חיות משק שיסייעו באיתור הגניבות. גם ליקויים רבים שעליהם הצביע דו"ח מבקר המדינה כבר ב-2012, שנגע לסוגית הפשיעה והביטחון השוטף במגזר הכפרי, טרם תוקנו.
לפנייה לכתב/ת 
