הדרך הארוכה של היורו לסלון שלכם

יורו הוא חתיכת מבצע מסובך מבחינה לוגיסטית. אני אפילו לא מדבר על אכלוס התיירים, הטיסות, התשתיות, הכשרת האצטדיונים – חשבתם פעם מה צריך לקרות כדי שתוכלו לבלות בסלון מול המסך החדש שקניתם במבצע ועדיין היה ממש יקר-ובן/בת-הזוג עשו פרצוף כי צריך לחסוך לקניות לחזרה לבית-הספר ולראות כמו שצריך את המשחקים?

כדי להוציא את כל העניין הזה לפועל, צריך צי של פועלים. שעות לפני כל משחק, הראשונים שמקדימים את כולם הם אנשי הצוותים הטכניים. משאית אחרי משאית אחרי משאית, הם חונים ברחבות הענק שהוקצו להם מחוץ לאצטדיונים ומתחילים לעסוק במלאכה. כבלים נמתחים ומחוברים, ניידות שידור מתחילות להיערך. מאות אנשים מטפלים בכך – טכנאים, צלמים ואנשי צוות מאופ"א ומטעם המארגנים שמתאמים הכל.

משאית אחרי משאית אחרי משאית (צילום: יאיר קטן)

בגלל הקצב בו הטכנולוגיה מתפתחת, הרבה יותר מהר מהכדורגל עצמו, אופ"א (וכמובן פיפ"א בכל ארבע שנים) נאלצת להשתדרג בכל פעם. העניין מתחלק לשני אלמנטים משמעותיים: העברת המשחקים בכל הפלטפורמות האפשריות, לצד שיפור האיכות.

מהבחינה הראשונה, כל גאדג'ט אפשרי יכול לקלוט את המשחקים בימים אלה. סמאטרפונים למיניהם – זה כבר קל ולא חדשני. את יורו 2016, אם בא לך, אפשר לראות גם בשעונים החכמים. אלו דברים שאפשר היה רק לפנטז עליהם במהלך שיחה בין קפטן קירק לספוק.

מהבחינה השנייה – שם המשחק הוא כמות. בטורניר הנוכחי פרושות 36 מצלמות בכל אצטדיון, ועוד 10 במנהרת השחקנים ומחוץ למגרש, שמביאות לסלון כל זווית אפשרית ונותנות לכל ערוץ משדר אפשרות להתמקד בהיבטים שונים, ולא רק בשידור הסטנדרטי (אופ"א גם מספקת צילומים מהאימונים ומההגעה למגרש עבור מי שלא נכח כדי לצלם). זה מתחיל במצלמת העכביש המפורסמת שתלויה מעל כר הדשא ומרחפת מצד לצד, וממשיך בנקודות שונות במגרש. ניידות השידור גם מקבלות מראש את המיקומים ואפילו הלו"ז של המצלמות – כמו למשל דף שהופיע בחדר המנוחה של הצוותים הטכניים במתחם, ובו הופיעו מראש השמות של השחקנים בהן יתמקדו הצלמים בחימום. בחצאי הגמר ובגמר תצטרף למסיבה גם מצלמה ממסוק.

אפילו בשעונים החכמים אפשר לראות את המשחקים(צילום: אהוד קינן)

מבחינת איכות הצפייה, מדובר בטורניר הראשון שמציע שידורים בהפרדה של הדור החדש, משהו שנקרא 4K UHD. לי זה נשמע כמו משהו שאני רואה בתוצאות בדיקות הדם שלי, רגע לפני שהרופאה מתקשרת לצרוח עליי שהכולסטרול גבוה מדי לגילי, אבל מביני דבר טוענים שזה משהו ברמה של לראות משחק בקולנוע. בינתיים, רק שמונה משחקים בטורניר יועברו בטכנולוגיה הזו – משחק הפתיחה ורבעי הגמר שכבר שוחקו, יחד עם חצאי הגמר והגמר.

שדרוג אחר, משמעותי מאוד, הוא במציאות המדומה. זו עוד דרך עתידנית לחלוטין לצפות במשחקים. אופ"א רכשה עשרות מצלמות מציאות מדומה של נוקיה, שתופסות את המגרש ב-360 מעלות – כשכל אחת מהן מכילה 8 עדשות ו-8 מיקרופונים ועולה 60 אלף דולר. בגלל עלות הציוד ומורכבות ההפקה באופ"א בחרו לשדר כך רק חלק מהמשחקים, דרך האינטרנט. באופ"א ציינו כי המטרה בעתיד היא שאיכות המציאות המדומה תגיע לכך שהצופה בבית ירגיש שהוא באצטדיון.

מרכז הבקרה הבינלאומי נמצא בפריז, ומנתב לכבלים הנכונים את כל הסמטוחה הזו. מדובר במתחם עצום של 17 אלף מ"ר, שמספק את כל השירותים הנחוצים. חמישה במאים – שלושה צרפתים, גרמני ואנגלי – אחראים לסינון ושליטה בכל החומרים.

איכויות צילום שעוד לא ידענו(צילום: יאיר קטן)

הספורט משתנה, וכך גם הצפייה בו. הטכנולוגיה נכנסת לקרביים של הכדורגל – כמו מצלמת קו השער והניסוי בשימוש בשופטי וידיאו שיתחיל בקרוב – ומשפרת את החוויה בצורה ניכרת. אבל תעשו טובה – בפעם הבאה שאתם מתפעלים מצילום במשחק ביורו, תנו כבוד לאותו בחור שמגיע מוקדם למגרש כדי לסדר את כל החוטים. זה קשה יותר מלהגיד לכריסטיאנו רונאלדו: "אתה לא לוקח את הפנדל הזה".