"הורמונים מוטרפים שולטים לי ברגשות"
שרי אלפי מתכוננת ללידה הקרבה ובינתיים דואגת שבעלה יצבע את הבית, יתקין ארונות, יטפל בגינה ויעשה הכול כדי לא להירדם בטעות על הספה מול הטלוויזיה
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
עכשיו מגיעה שאלת מיליון הדולר – מה היה קורה אם גברים היו צריכים להיות בהריון וללדת. בשביל לענות על השאלה הזו באמת מספיק לבלות דקה במחיצתו של בעלי עם חום 37.2. הבן אדם שוכב חצי מת, מייבב על מר גורלו, ומתחיל להיפרד מכולם למקרה והוא לא ייצא מזה בחיים. צירים ובן אדם שלם שיוצא לכם מהגוף? אין מצב שתעמדו בזה.
אבל להתמודד עם אישה הריונית במשך תשעה חודשים זה לא פשוט בכלל. ועל זה ללא ספק מגיע צל"ש מיוחד לאיש שלי. את הכול הוא עובר יחד איתי. הבטן שלי גדלה כל חודש - וגם שלו, לי יש חשקים מיוחדים למאכלים - והוא נוסע להביא אותם, אני מקננת - והוא צובע את כל הבית ומתקין ארונות מאיקאה בלי לקלל את אלוהי כל השבדים.
התופעות אצלי כוללות הורמונים מוטרפים ששולטים לי ברגשות. אני יכולה להיעלב ולבכות ברגע, ולהתעצבן במיוחד אם מישהו יעז לומר לי שזה בגלל ההורמונים. כי היי, קפצתי כיתה, הייתי בפרויקט מחוננים, יש לי תואר אקדמי, אני מסרבת לתת לכמה הורמונים להביס אותי. כן, גם טפשת קלה מאפיינת את ההריוניות וגם אם זה לא קל לבן הזוג להתמודד.
הנה דוגמה קלאסית, בשבת שעברה חברה שלי ואני, שתי הריוניות בשלבים מתקדמים יושבות עם בני הזוג שלנו ומדברות על שמות אפשריים לתינוקות. "תגידי, מה את חושבת על השם לֵיילה?", שאלתי והיא התלהבה. "אוי, מקסים! בואי נבדוק מה פירוש השם". ואז היא הקריאה לי מהנייד את הפירוש הבא - "הזמן שמגיע אחרי היום עם צאת הכוכבים". והיא ואני מתמוגגות כמו שתי פאקצות - "אוי, איזה מהמם!!". והגברים שלנו מביטים בנו לרגע ואז מעזים לומר: "אתן קוראות את הפירוש למילה 'לילה'". משביתי שמחות.
לטורים הקודמים:
- "כל שנות נעוריי התביישתי בשמי"
מסדרת באובססיביות
קינון, עוד תופעה הריונית שמכניסה אותך לטירוף, הפעם של סדר וניקיון. זה קורה בעיקר בחודשים האחרונים של לפני הלידה. בחודש תשיעי זה מתגבר, ואת מוצאת את עצמך מסדרת באובססיביות את המשחקים של הילדות לפי קטגוריות, מארגנת את הספרייה לפי הא'-ב' ומסרקת אנשים עם ראסטות. אם הילדה קמה באמצע הלילה לשירותים היא חוזרת למיטה מסודרת עם שמיכה בקיפול 8 ומנטה על הכרית, כי את חייבת שיהיה לך כל הזמן סדר בעיניים ותחושת ביתיות מקסימלית.
לפני כמה ימים הגיע שליח לבית שלנו. הוא התקשר מבחוץ ואמר: "אני עומד פה ליד מספר 17, איזה מספר בית שלכם?", ואמרתי לו בחינניות - "זה עם גדר הבמבוק", והוא ענה לי בהחלטיות: "את מתכוונת, זה עם הגינה המוזנחת?". הפה שלי נפער וכבר באותו הרגע היה ברור לבעלי מה הפרויקט הבא שלו והוא ברגע זה ממש מקלל את השליח הזה תוך כדי ניכוש עשבים.
לנו כנשים יש סלידה כמעט ביולוגית מלראות גבר נח. סוג של אלרגיה לגברים שנרדמים ספונטנית על ספה מול הטלוויזיה. בתקופת הקינון זה מחמיר. אפילו במיטה בלילה זה נראה לך מוזר שהוא במצב מאוזן. לפני שבוע, כשהלכנו לברית מילה של ילד של חברים, הבת שלי נשמה אנחת רווחה ואמרה: "איזה מזל שאין לי בולבול". ולא נותר לי אלא להסכים איתה. ברוך שעשני אישה. וברוך שעשה את הגבר שמסכים לצבוע את כל הבית כשאני בהריון מתקדם ומקננת.
הכותבת היא זמרת, יוצרת ותסריטאית. נשואה לאיש חתיך ואמא לשתי בנות קסומות.
צפו בשרי אלפי שרה את השיר "ילד":
לפנייה לכתב/ת 
