4,000 חולים פסיכיאטרים נקשרו השנה; מה ההצדקה?
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הציג את הנתונים בדיון בנושא קשירת מטופלים פסיכיאטריים בדיון בוועדת הרווחה בכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף: "בריאות הנפש זה תחום פחות מדי מטופל בפחות מדי אמצעים". אחת המטופלות שנקשרה: "גם 16 שנה אחרי, אני עדיין בטראומה. הדעה שלי לא נחשבת, הגוף לא נחשב"
האם יש צורך לקשור חולים באשפוז פסיכיאטרי? הבוקר (ב') נערך דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנשוא קשירה ובידוד של מאושפזים פסיכיאטריים.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) סיפר כי ביקר לראשונה בבית חולים פסיכיאטרי. "זה היה ביקור מאוד קשה. חלק מהמאושפזים המערכת שכחה שנים רבות. בריאות הנפש זה תחום פחות מדי מטופל בפחות מדי אמצעים. יחד עם זאת אני לא מסכים לדמוניזציה של המערכת. פגשנו מטפלים שנותנים את נשמתם".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף כי, "האנשים במערך הזה עושים את המיטב שהם יכולים עם הכלים שהעמדנו לרשותם. אנחנו צריכים שינוי ואנחנו בעיצומו של שינוי, ולהוביל את המערכת להרבה פחות קשירות והגבלות, ומקום ששם את המערך הפסיכיאטרי הרבה יותר במרכז.
"המצב היום יותר טוב ממה שהיה לפני פרק זמן לא ארוך. מפה אנחנו יכולים להמשיך ולהשתפר או לחזור אחורה. אם נהיה במצב של דמוניזציה או דה-הומניזציה הצוות ייסגר בפני שינוי. אין לנו מטפלים אחרים, ואנחנו צריכים ביחד לעבוד איתם. האחריות לתהליך השינוי היא עליי. צריך שינוי, אבל להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים".
צפו בדיון באולפן ynet:
כ-4,000 מטופלים שנקשרו בשנה האחרונה
בר סימן טוב העריך שכארבעת אלפיים מטופלים נקשרו השנה בבתי החולים הפסיכיאטרים. לדבריו, במשרד הבריאות מתכוונים להקצות משאבים להגדלת הצוות המטפל בשעות אחר הצהריים בבתי החולים הפסיכיאטרים. "אני לא מגלגל את האחריות לאוצר, האחריות שלי לדאוג שבתקציב לשנים 2017-2018 יהיה תוספת תקנים. כבר עכשיו נראה מה אפשר לעשות בשעות נוספות ומשמרות נוספות".
ח"כ יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, אמרה: "חוץ מכוח האדם להקצות משאבים לשיפוץ כללי. צריך תוכנית אב כדי לקבוע מה צריך לעשות עם בתי החולים הפסיכיאטריים. לא להסתפק רק בבידודים. אין ספק שבידוד וקשירה זו פגיעה קשה בכבוד, בעיקר נפשית. לאנשים האלה אין קבוצות לחץ".
ח"כ אילן גילאון הוסיף ואמר בדיון: "בידוד איננו טיפול, הוא אמצעי הגנה נקודתי על הרופא והמטופל, ואין שום סיבה רפואית או הגנתית המצריכה כליאות כה ממושכות, שכפי שנחשף רק לאחרונה מגיעות לשבועות, חודשים ובחלק מהמקרים אף שנים. אופן כזה של התמודדות עם חולה הוא לא טיפול, הוא עינוי".
"מתעללים בחסרי ישע"
בן הזוג של אמו של דניאל שנמצא בבידוד עשר שנים אמר במהלך הדיון: "לפני כשנה דניאל דחף אח בבית החולים מרוב התרופות שנתנו לו. אז התנפלו עליו ארבעה אנשי צוות ונתנו לו מכות רצח, ומאז בבידוד בענישה. זה לא טיפול. הוא מושפל. זכאי לטלפון פעם אחת ביום. הוא בוכה ואומר 'אמא מה עשיתי', אין לו שיחות פסיכולוגיות, אך אחד לא בא לדבר איתו".
אנה, אמא של דניאל הוסיפה: "לא היה לו כוח להתמודד, חוקרים אותו, מפעילים עליו לחץ. הייתה רופאה שאמרה לו שהוא פושע ועבריין, כי הוא דחף האח ושהוא יישב בכלא. הוא ילד מאוד רגיש. אוסרים עליו מוסיקה, קיבל זריקות מאוד חזקות. זה גורם לו לתוקפנות, הזהרתי מזה.
מנהל בית החולים שער מנשה, פרופ' אלכסנדר גרינשפון: "חלק מהמטופלים נמצאים בתנאים קשים. אנחנו לא בעד קשירה כימית, כי היא הורסת את הגוף"
מיכל אחותה של נועה שנקשרה למיטתה 24 ימים בתל השומר : עושים דמוניזיצה לצוותים?! יש כאן בלבול. הדמוניזציה היא לחולים על בסיס יומיומי. מי שאמור לטפל, מתעלל בחסרי ישע.
"אחותי נועה תקפה אחות, ומאותו רגע נקשרה. למה לקשור בנאדם בארבע גפיים? למה לתת לו לעשות צרכים בחיתול? הם מודעים לחלוטין לנעשה סביבם. למה לתת להם לבהות בתקרה יממות שלמות, ללא טלויזיה או מוסיקה? המשפחה מורשית אותם רק לרבע שעה. היא עדיין חולת סכיזופרניה, אבל יש דרך אחרת וצורה יותר אנושית לטפל בחולים".
מטופלת: "החוויה הכי קשה שעברתי היא קשירה. עברו 16 שנה ואני עדיין בטראומה. דיברתי בטלפון ולא סיימתי לסיים את השיחה, ארבעה אחים חנקו אותי וגררו אותי בכוח לבידוד בלי לראות רופא. הייתי בת 16. אושפזתי מרצון. צעקתי ואף אחד לא דיבר איתי. השאירו אותי חצי יום קשורה. הדעה שלי לא נחשבת, הגוף לא נחשב".
ח"כ אלאלוף סיכם את הדיון: "הוועדה תעקוב אחת ל-3 חודשים אחר הנושא. נבחרנו כדי לשרת את המשפחות והמטופלים. אני פונה למטפלים תהיו קשובים לביקורת ההורים.
"לא יכול להיות שההורים לא יידעו מה קורה עם הבן שלהם, ולא יהיה ניתן להסביר להם על מצבם. הם חייבים להבין למה הבן שלהם כלוא".
לפנייה לכתב/ת 
