5 סימנים שאת בזוגיות מקטינה ולא בריאה
קל לזהות זוגיות לא בריאה כשהיא נמצאת על פני השטח, אולם לעיתים בן הזוג שלך נוקט במה שמכונה: "בריונות שקטה" - אלימות מניפולטיבית שעוברת את הגבול, וחשוב לשים אליה לב כדי לעצור אותה בזמן
קל לזהות זוגיות לא בריאה כשהיא נמצאת מעל פני השטח, למשל כשהוא כל הזמן "מעדכן" אותך באובססיביות על המגרעות שלך ועל מה שאת עושה לא בסדר או לא מספיק טוב, או אם הוא מכנה אותך בשמות גנאי או משפיל אותך בפומבי, "מדבר מעלייך" - כי אינו רוצה לאפשר לך להביע את דעתך, וכמובן - אם הוא משתמש באלימות, שעל כך אין שאלה בכלל.
בכל המקרים הללו, הבריונית הינה ברורה לגמרי, אך לעיתים קיימת גם בריונית אחרת, שבה יחד עם תחושה לא טובה שיש לך מהיחס שלו, את לא לגמרי בטוחה אם אפשר לקרוא לכך בריונות. יתרה מכך, את אפילו מרגישה רגשות אשם מסוימים ואפילו בושה.
במקרים כאלו אם יש ספק – אין ספק, וגם בריונות שנמצאת מתחת לפני השטח היא עדיין בריוניות. היא אמנם פחות מוחצנת ויותר מניפולטיבית ומתוחכמת, אך היא שם, וחשוב לטפל בה בזמן. להלן מספר נורות אדומות שחשוב לשים אליהן לב, ושעלולות לסמן לך שאת נמצאת בזוגיות אלימה.
1. בכי מניפולטיבי
אנו, הנשים, פחות רגילות לראות גברים בוכים, וכשהם כבר עושים זאת, מאוד קשה לנו לצפות במחזה הזה. זה לא כמו שחברה בוכה ואנחנו מחבקות אותה, נותנות לה טישו ואומרות לה שיהיה בסדר. כשגבר בוכה, כל חושי הרחמים שלנו מתעוררים, ואנחנו רק חושבות על כמה קשה לו באותו רגע ומתפללות שהוא יפסיק לבכות, וזאת לעומת נשים שאנחנו מעודדות אותן לבכות ולהוציא הכל החוצה. כמה שזה נשמע מוזר, בכי יכול להיות אקט של בריונות מניפולטיבית.
נניח שאתם באמצע מריבה מאוד קשה ואינך רוצה להתפשר לכיוון שלו. אחת מהדרכים שלו לגרום לך לוותר היא פשוט להתחיל לבכות. באותו רגע את מוצפת ברחמים ומוכנה לתת לו הכל, רק שיפסיק לבכות. אם גילית שמדובר בטקטיקה שמטרתה לגרום לו להשליט את רצונותיו עלייך, אמני את עצמך לא להתרגש מהבכי. דמייני שבוכה לידך חברה קרובה. הכילי את הבכי ואל תתני למחזה הדמעות לשבש לך את החשיבה ולגרום לך לוותר על מה שאת רוצה.
2. שליטה
מכירים את הזוגות האלה שאצלם רק הגבר מקבל את כל ההחלטות החשובות? במקרים כאלו, נוצר מצב שהאישה היא על תקן "עציץ". אין לה תפקיד איכותי אמיתי, ואז מתפתחת תלות. ככל שהיא עושה פחות ותלויה יותר בבן הזוג שלה, כך יורד הדימוי העצמי שלה והיא הופכת להיות אישה נשלטת ותלותית, מבלי לשים לב לכך. פעמים רבות, אותן נשים מבינות עד כמה הן היו נשלטות ותלותיות רק לאחר הגירושין שלהן.
3. ביקורתיות מנמיכה
אני חושבת שבני זוג צריכים להיות כנים זו עם זה, גם בדברים הפחות נעימים, אך יש מקרים שבהם אין צורך לנדב מידע שעלול לפגוע בצד השני. עם זאת, בהחלט ישנם בני זוג ש"דואגים" כל הזמן ובאופן כמעט אובססיבי, לעדכן את בת הזוג שלהם במגרעותיה: "השמנת", "את לא יודעת לנהוג", "העוף יצא לך יבש", "התלבשת כמו זקנה" וכדומה. נכון שטבעי להעיר מדי פעם, אך כאשר זה הופך לתבנית קבועה - אזי יש כאן סימן לבריונות, כי בן הזוג מקטין אותך באופן סיסטמי, ואת מתחילה להרגיש פחות ופחות טוב עם עצמך וחלשה מולו.
4. במקום להיות לצידך, הוא מתחרה איתך
ישנם זוגות שחלק מה"פלפל" אצלם מבוסס על תחרותיות. הם אוהבים להתווכח ולהוכיח מי יותר צודק, להתחרות ביניהם ומדובר בתחרות בריאה והומוריסטית, שמכניסה פלפל ליחסים שלהם (מהסיבה הפשוטה שהיא תורמת לשני הצדדים ולא מקטינה או מעצימה צד אחד בלבד).
לעומתם, ישנם זוגות בהם הגבר הוא תמיד הצודק, ואם את מנסה להמרות את פיו, הוא ינסה להוכיח שאת טועה. הוא לעולם לא ייתן לך ליהנות מזכייה ויעוות את המציאות רק כדי להראות שהוא זה שצדק ולא את. כשאת מרגישה שאת כל הזמן בתחרות עם בן הזוג ושהוא לא מאפשר לך להוציא מילה מהפה מבלי לנסות להראות לך שהוא חכם יותר, מוצלח יותר, ומבין יותר, הרי לך סימן לבריונות סמויה.
5. מופע מסכנות
אם בכל פעם שאתם מנהלים מו"מ בזוגיות שלכם, הוא שולף את קלף המסכנות "אבל מה עם הצרכים שלי?", יש כאן בעיה. הוא מנסה להציג את הדברים באופן כזה שהוא כביכול המסכן או "הנדפק" במערכת היחסים, אבל את יודעת בוודאות שלא כך הדבר. וויתרת, התפשרת, הקרבת קורבנות כדי לרצות אותו, ועכשיו הגיע תורו "להחזיר לך", אלא שהוא לא מוכן להיות בצד הנותן, אלא רק המקבל, ולכן הוא יעוות את הנתונים כדי להציג את עצמו כמסכן. אל תיפלי בפח!
לסיכום, קיימת מודעות גדולה לבריונות בקרב ילדים ובני נוער, אך לא בתוך מערכת זוגית. פעמים רבות האישה אומרת לעצמה "הוא קצת שתלטן, אבל אני חיה עם זה בשלום", אבל צריך לדעת מתי זה עובר את הגבול. אם את מרגישה קטנה ליד בן זוגך, האמיני לי שזה סימן לא טוב בכלל. דעי לעצור את הדברים בזמן ולמצוא זוגיות שתגרום לך להרגיש לא רק שווה אלא מדהימה.
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית לחילוניים, מסורתיים ודתיים, ומחברת הספר "סטטוס: בזוגיות".
לפנייה לכתב/ת 
