האוצר: הפסיכומטרי לא משפיע על השכר
במשרד האוצר בחנו את ההשפעה שיש לבחירת תחום הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה על השכר בשוק העבודה וכן את הקשר בין השכר לציון הפסיכומטרי. הכי כדאי ללמוד מחשבים, הנדסה ומתמטיקה
מהסקירה, שבוחנת את ההשפעה שיש לבחירת תחום הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה על השכר בשוק העבודה, עולה כי יש קשר חזק בין תחום הלימוד והשכר, אך כשבוחנים את שכר הבוגרים בנפרד על כל תחום לימוד, לא קיים בהכרח קשר חיובי בין הציון הפסיכומטרי והשכר.
"ממצא זה מדגיש את החשיבות של בחירת מקצוע הלימוד ברמת הפרט", נכתב בסקירה, "כך לדוגמא, עולה כי השכר הממוצע של בוגר בתחום ההנדסה, מחשבים או מתמטיקה של מכללה בעלת רף קבלה נמוך יחסית, גבוה משמעותית מהשכר הממוצע של הבוגרים של מרבית המחלקות האקדמאיות בתחומי לימוד אחרים, לרבות בוגרי המוסדות היוקרתיים ביותר בישראל".
הסקירה בחנה את הקשר בין הציון הפסיכומטרי, המקצוע הנלמד והשכר שהרוויחו הבוגרים שנתיים לאחר סיום התואר הראשון, ומצאה קשר חיובי, בין ציון הפסיכומטרי, שמשקף במידה מסויימת את היכולת הממוצעת של בוגרי מחלקה מסויימת, לשכר. כך, השכר במקצועות ההנדסה, המחשבים והמתמטיקה גבוה יותר עבור כל ציון פסיכומטרי נתון, ומנגד, השכר הממוצע בתחומי מדעי הרוח, החינוך והאמנויות ובתחומי המדעים נמוך יותר עבור כל ציון פסיכומטרי נתון.
למשל, נמצא שהמרוויחים בסביבות 20 אלף שקל לחודש בממוצע הם רק בוגרי הנדסה, מחשבים או מתמטיקה, שציון הפסיכומטרי שקיבלו נע בין 600 ל-730. אך ככל שירד ציון הפסיכומטרי במקצועות אלה, ירד גם השכר.
בתחום המדע אין מתאם בין ציון הפסיכומטרי למשכורת
למשל, עם ציונים בין 500 ל-600 השכר נע בין 7,000 שקל ל-20 אלף שקל. עם זאת, בתחום המדע, אין מתאם בין ציון הפסיכומטרי למשכורת, כך שעם ציון 600 המשכורת יכולה להגיע ל-17 אלף שקל בעוד שעם ציון 700 המשכורת יכולה להגיע ל-8,000 שקל. בוגרי מדעי הרוח, החינוך והאמנויות ובוגרי עסקים, כלכלה וחברה כלל לא הציגו מתאם בין גובה הפסיכומטרי לגובה המשכורת.
מכאן עולה שכשבוחנים את המצב בתוך תחומי הלימוד, לא ניתן לזהות קשר חיובי בין השכר הממוצע לציון הפסיכומטרי, מה שנכון לגבי כל תחום למעט הנדסה, מחשבים ומתמטיקה, שם קיים קשר חלש בין שני המשתנים.
באוצר הופתעו מהיעדר הקשר, משום שהמבחן הפסיכומטרי אמור למדוד את יכולת הסטודנט לפני כניסתו למערכת ההשכלה הגבוהה, ולכן היה מצופה למצוא קשר חיובי בין היכולת לשכר. בנוסף, "כיוון שציון גבוה במבחן הפסיכומטרי מאפשר כניסה למחלקות ולמוסדות יוקרתיים יותר, היה הדבר אמור להשפיע באופן חיובי על השכר שלאחר התואר, אך אין זה המצב".
הממצא מדגיש, לפי האוצר, את חשיבות בחירת תחום הלימוד על השכר, כי זו משפיעה עליו יותר מבחירת מוסדר הלימוד ואף יותר מהכישורים איתם מגיע הסטודנט לפתחה של מערכת ההשכלה הגבוהה. למשל, עולה, כאמור, שהשכר הממוצע של בוגר בתחום ההנדסה, מחשבים או מתמטיקה ממכללה בעלת רף קבלה נמוך יחסית, גבוה משמעותית מהשכר הממוצע של בוגרי מרבית המחלקות האקדמאיות בתחומי לימוד אחרים, לרבות בוגרי המוסדות היוקרתיים ביותר בישראל.
בחירת המקצוע חשובה יותר מציון הפסיכומטרי
"בחירת מקצוע הלימוד יכולה לקדם מוביליות בין דורית ולהקטין את הפערים הכלכליים", נכתב בסקירה, "זאת משום שסביר להניח שציוני המבחן הפסיכומטרי מושפעים מהפערים הכלכליים, הרי שצעירים המגיעים ממשקי בית המשוייכים לעשירוני ההכנסה הנמוכים, יקבלו בממוצע ציון פסיכומטרי נמוך יותר, בין השאר עקב חוסר יכולת להשקיע בהכנה למבחן. על רקע זה חשוב לציין שגם בעלי ציון פסיכומטרי נמוך עשויים להשתכר שכר גבוה, אם יבחרו בתחום הלימוד 'הנכון'".
הסקירה גם בחנה את השפעת סוג מוסד הלימוד על שכר הבוגרים. המחלקות שלבוגריהם ציון פסיכומטרי גבוה נמצאות כמעט באופן בלעדי באוניברסיטאות כשרק בשתי מחלקות במכללות יש ציון פסיכומטרי ממוצע גבוה מ-640, וזאת בהשוואה ל-26 מחלקות אוניברסיטאיות. עם זאת, השכר של בוגרי המחלקות במכללות איננו בהכרח נמוך יותר, כשהשכר החודשי הממוצע של הבוגרים ב-47% מהמחלקות במכללות גבוה מ-10,000 שקל בהשוואה ל-39% בלבד מהמחלקות האוניברסיטאיות, שנתיים לאחר סיום התואר.
בחלוקה לפי מקצועות ומוסדות לימוד, נמצא ששלוש שנים לאחר סיום התואר, ברוב תחומי הלימוד הנלמדים הן באוניברסיטאות והן במכללות (מדעי המחשב, הנדסה, משפטים, מדעי הטבע, מדעי החברה, אדריכלות ועיצוב, מדעי הרוח וחינוך והוראה), שכר בוגרי האוניברסיטאות גבוה יותר משכר בוגרי המכללות.
עם זאת, השכר הממוצע הכללי של בוגרי המכללות דומה מאוד לשכר בוגרי האוניברסיטאות. "המסקנה היא שתמהיל המקצועות של בוגרי המכללות מצמצם משמעותית את פערי השכר בהשוואה לבוגרי האוניברסיטאות", נכתב, "כיוון שהוא ככל הנראה מותאם יותר לצרכי שוק העבודה ולמקצועות בשכר גבוה בהשוואה לתמהיל מקצועות הלימוד באוניברסיטאות".
לפנייה לכתב/ת 
