הרופא הפלסטיני שטיפל בפצועי הפיגוע: "אני לא גיבור, עשיתי את המוטל עליי"
ד"ר עלי אבו שרך סיפר ל-ynet כי היה בדרכו להתפלל באל-אקצה כשראה מכונית הפוכה בכביש 60. הוא חילץ את חוי מרק, ניסה להרגיע את בתה תהילה, וצעק לחיילים שהגיעו: "תקראו דחוף לאמבולנס". גם חבריו החמיאו לו: "פעלת בצורה מכובדת"
הגורם הרפואי הראשון שהגיע לטפל בבני משפחת מרק בעקבות פיגוע הירי הרצחני ביום שישי בכביש 60 היה ד"ר עלי אבו שרך, רופא פרטי מהעיירה דהרייה שבדרום הר חברון, שהיה במקום במקרה. בראיון ל-ynet היום (ב') הוא ביקש להעביר מסר לילדי משפחת מרק שאיבדו את אביהם מיכאל, ושאמם נפצעה קשה: "אני יודע שהפגיעה במשפחה קשה, אבל אני רוצה שהם יידעו שעשיתי את כל מה שאני יכול כדי לסייע להם".
הפיגוע אירע ביום שישי בסביבות 15:00. כלי רכב ובו מחבלים פלסטיניים עקף את מכונית המשפחה שנסעה ליד בית חגי, והם פתחו לעברה באש כבדה. מרק, מנהל הישיבה בעתניאל, נרצח לעיני אשתו חוה שנפצעה קשה ושניים מילדיו - פדיה בן ה-15 ותהילה בת ה-13 - שנפצעו אף הם.
את מכוניתה ההפוכה של משפחת מרק ראה ד"ר אבו שרך בזמן שהוא נסע עם אחיו ואשתו לכיוון ירושלים כדי להתפלל במסגד אל-אקצה. "עצרנו ובמקום כבר היה בחור פלסטיני עם אשתו שניסו לעזור לפצועים", סיפר. "הדבר הראשון שראיתי היה שתהילה נמצאת במצב של הלם. התחלתי לדבר איתה באנגלית והיא לא הבינה אותי, אז אחי החל לדבר איתה בעברית ואמר לה 'אל תפחדי, זה אח שלי והוא רופא והוא רוצה לעזור לך'".
בשלב זה עדיין לא היו במקום שום רכבי הצלה ישראליים או כוחות צה"ל. "בדקתי במהירות את הילדה והבנתי שהיא לא נפצעה קשה, אז המשכתי לאימא וראיתי שהיא במצב של חנק בגלל חגורת הבטיחות של הרכב", המשיך ד"ר אבו שרך. "שחררנו את החגורה, הוצאנו אותה מהרכב והתחלנו לטפל בה. בשלב זה הגיע אמבולנס ראשון של הסהר האדום וג'יפ צבאי. צעקתי לחייל שהיה בפנים באנגלית 'תקרא דחוף לאמבולנס ישראלי! עכשיו! עכשיו!'"
מיד לאחר מכן עברה במקום ניידת משטרה של מחוז ש"י, שהייתה במשימה אחרת והבחינה במקרה שהיה נראה מרחוק כתאונה. השוטרים החלו לטפל באירוע והזעיקו כוחות נוספים. הם ניגשו אל הרכב, הבינו כי מדובר בפיגוע והחלו לסייע בטיפול הרפואי לנפגעים עד הגעת שאר כוחות ההצלה.
כעבור כמה דקות הגיע למקום אמבולנס ראשון של מד"א. אבו שרך הסביר להם שהוא רופא, שיש לאישה דופק ושצריך לפנות אותה בדחיפות לבית חולים. "במקביל צעקתי לחיילים שיזיזו את הג'יפ ויפנו את הדרך לאמבולנס כדי שייצא במהירות", הוא נזכר. "תודה לאל שחילצנו אותה במהירות. אם היינו מאחרים זה יכול היה להסתיים אחרת".
אל המכונית ההפוכה ניגש ד"ר אבו שרך מהצד שלא נפגע מירי המחבלים, ולכן במשך דקות ארוכות כלל לא ידע שמדובר בפיגוע, אלא סבר שמדובר בתאונת דרכים: "הכדורים שפגעו ברכב היו מצדו השני. כשראיתי את אב המשפחה במושב הנהג שמתי את ידי על צווארו וכבר לא היה לו דופק. ניגשתי לטפל בילדה יחד עם אשת רפואה אחרת ממד"א שהייתה שם. ניסיתי להרגיע אותה וניגבתי לה את הדמעות. אמרתי לה אבא ואימא בסדר, 'הכול יהיה בסדר, אימא כבר בדרך לבית החולים והיא תצא משם מהר, הכי חשוב שאת בסדר עכשיו ואל תפחדי'. הכול כדי להרגיע אותה למרות שידעתי שאני לא אומר לה את האמת. אח שלי דיבר איתה בעברית בצורה עדינה כדי שהיא תירגע".
כשסיים את הטיפול ניגש אליו איש הסהר האדום ואמר לו לראשונה שמדובר בפיגוע ירי ולא בתאונת דרכים: "הוא ביקש ממני שאעזוב את הזירה כי הוא חשש שיהיו תגובות עוינות אלינו".
ד"ר אבו שרך מדגיש שהוא לא מרגיש גיבור אלא שהוא פעל כפי שכל רופא צריך לפעול. "ביצעתי את המוטל עליי", הוא מסביר. "לא משנה לי אם מדובר בפלסטיני או במתנחל. התפקיד שלי הוא להציל אנשים באשר הם אנשים".
לדבריו, הוא לא שמע בסביבתו ביקורת על כך שטיפל במתנחלים: "להפך. כל חבריי אמרו לי שעשיתי את המוטל עליי בצורה מכובדת. אנחנו רופאים, אנחנו לא מתערבים בפוליטיקה".
הוא ביקש גם להעביר מסר אישי לתהילה שבה טיפל בשטח: "אני שולח לה את תנחומיי ומתפלל שאימא שלה תשוב לאיתנה במהרה".
כבר אתמול אחרי ההלוויה התנגדו במשפחת מרק לקריאות הנקמה, ויסכה מרק – אשתו של הבן שלומי – כתבה בפייסבוק: "מי שעזר היו פלסטינים. לא כל ערבי מחבל".
אחת מבנותיהם של בני הזוג מרק, אורית, אמרה היום בשבעה על אביה: "אבא שלנו לא היה מסכים שנישבר. תמיד כשהיה לנו קשה הוא עשה הכול כדי שנהיה שמחים ומאושרים. אם אבא שלי היה רואה כמה אנשים באו אליו, הוא היה גאה. אנחנו נפיץ את האור שלו".
לפנייה לכתב/ת 
