צרות בגן עדן

לאירופה הקלאסית יש דימוי מסוים. היא מקפיצה לראש כל מיני תמונות מאוד ברורות, של טירות טובלות בירוק, בתי קפה אליטיסטיים עם מאפים מיוחדים ומלצרים מתנשאים ועננה של תרבות. עוצמים את העיניים, וממש אפשר לשמוע את המוזיקה הקלאסית מתנגנת ברחוב.

רגע, העיניים שלי פקוחות לרווחה, והיא עדיין מתנגנת. כמה חבר'ה חיברו שני רמקולים ענקיים בכניסה לאחד המלונות במהלך הבוקר, קצת לפני שאלופת העולם יצאה לאימון, ולקח כמה דקות לפני שהסיבה התבררה – תחנת רדיו מקומית הלכה עד הסוף, והשמיעה ברקע יצירות שהידהדו באוויאן. פסקול לחוויה אירופית.

בסיס האימונים של נבחרת גרמניה בעיר הקסומה הוא כמו גלויה מוזיקלית. כל מה שנראה לכם שיקרה בעיירת קיט אירופית הולך שם – נוף ציורי על גדות אגם ז'נבה? ברור. שמש שמוציאה מהחורים תיירים מכל היבשת? אין ספק. עצים בדרך, פארקים, מסעדות, רשימת המכולת הרגילה? הכל נמצא. המוזיקה הייתה כבר סירופ השוקולד שעל הסוכריות הקופצות שעל הדובדבן שעל הקצפת.

בזמן שנבחרות רבות בחרו באזור פריז, והיו גם לא מעט ששהו בדרום, הגרמנים התמקמו קרוב לגבול השוויצרי כדי להתאמן בפסטורליה מושלמת. המקום בו זוגות מבוגרים הולכים יד ביד על החוף, ושם הרי האלפים, הושט היד וגע בם.

מולר מצחיק את החברים(צילום: גטי אימגס)

האוויר הצח ממלא אותם בזיכרונות מקיץ 2014. ברזיל, מונדיאל, חצי גמר. גם אז ההגרלה זימנה לגרמניה את המארחת, ומה שקרה שם נכנס להיסטוריה בתור אחת מתצוגות הכדורגל הגדולות בכל הזמנים, כשהאלופה שבדרך פירקה את הסלסאו 1:7. והנה עברו שנתיים, ואליפות אירופה סידרה להם בדיוק את אותו האתגר – המכשול האחרון בדרך לגמר הוא מפגש מול הנבחרת הביתית, שמדינה שלמה עומדת מאחוריה. עוד שביעייה בדרך?

הגרמנים יודעים שצרפת נכנסה לטירוף מוחלט בזכות החמישייה מול איסלנד, והם מרוצים מזה. המאמן יוגי לב הבהיר: "האופוריה שלהם נותנת לנו דחיפה. בברזיל חווינו אותו דבר, ואז זה היה במדינה של 200 מיליון תושבים, והצלחנו לא רע. גם הפעם נצליח. אני אוהב משחקי נוקאאוט נגד נבחרות ברמה הזו".

דברים שהוא פחות אוהב – מצלמות שתופסות אותו מחטט בכל מיני איברים בגוף במהלך משחק, ופציעות.

חושבים על עוד שביעייה?(צילום: גטי אימגס)

שאלת המערך היא הראשונה –  5-3-2 מול איטליה, 3־3־4 של קישור אחורי מעובה, או חזרה ל- 4-5-1 השאלה השנייה נוגעת למחליפים. מאטס הומלס המוצהב בחוץ, כך ששקודראן מוסטפי, שתפס את מקומו במשחק הפתיחה מול אוקראינה ואפילו הבקיע, יחזור למרכז ההגנה. תומאס מולר או מריו גצה ישחקו במרכז ההתקפה במקום מריו גומז שגמר את הטורניר.

וזה מותיר בעיה גדולה מאוד – הקישור האחורי. עוד לא ברור מי ישחק לצד טוני קרוס, אבל זה לא יהיה סמי חדירה הפצוע. לב היה שמח לעלות עם הקפטן בסטיאן שוויינשטייגר, אבל הוא בספק רציני. לב גם הכריז כי לא יעלה שחקן שאינו כשיר ב־100 אחוז, מה שמרחיק את קשר מנצ'סטר יונייטד מההרכב. וכאן חוזרים לאפשרות ה־3־3־4 – כשלצד קרוס שני צעירים יקבלו דקות ראשונות ביורו, יוליאן וייגל מדורטמונד ואמרה צ'אן מליברפול.

שחקני נבחרת גרמניה(צילום: גטי אימגס)

קשר ליברפול הגיע לטורניר בתור שחקן שלב שקל להציב כמגן ימני, בגלל המחסור באיכות בעמדה. הוא לא נחשב ככלי אמיתי ברוטציה של שחקני מרכז השדה. בינתיים ג'ושוע קימיך השתלט על תפקיד המגן, והמאמן הבהיר שימשיך לפתוח – אבל צ'אן עשוי לערוך בכורה ביורו בתפקיד בו נוח לו יותר, ועוד במשחק קריטי.

הוא כבר הראה מה הוא יכול לעשות אתמול, כאשר התחרה עם לוקאס פודולסקי בבעיטות מתוחכמות-מיוחדות, והצליח להבקיע מכדור שבעט מאחורי השער. עוד לפני כן המאמן החמיא לו: "הוא הראה יכולת משכנעת באימונים. יש לו כישרון והוא חזק מאוד פיזית. שחקן כמוהו יכול לעזור לנו".

בדרך החוצה מאוויאן תוקפים אותך נופים בלתי אפשריים של עמקים מהאגדות, רכסים וצוקים שבתוכם משובצים בתים כפריים קטנים עם גג אדום. מאחור, בעיר עצמה, כבר יורד הערב. אפשר רק לדמיין ששחקני גרמניה מסיימים את היום בנשף בארמון כלשהו, מפזזים להם בפאות לבנות ומנסים להתחיל עם נשים שמצחקקות מאחורי מניפה.