המסע לחיים חדשים של הפליטה מסוריה

מלחמת האזרחים הקשה בסוריה גבתה בשנים האחרונות מאות אלפי קורבנות, אין סוף פצועים והרבה דמעות שירדו במדינה. נכון להיום, ולמרות

ההתערבות בתקופה האחרונה של המעצמות הגדולות, עדיין מתקשים האזרחים לראות מתי כל זה יסתיים.

ריו 2016 - העמוד האולימפי המיוחד של ynet ספורט

החשש מקורבנות נוספים והחורבן וההרס שנגרם בתוך אזורים מיושבים, שעוד ייקח שנים רבות לשקם, הביאו לזרם הולך וגובר של מיליוני פליטים למדינות הסמוכות כמו ירדן, לבנון, עיראק וטורקיה.

החורבן וההרס בסוריה(צילום: EPA)

אחת שנמלטה מבירת סוריה, דמשק, באוגוסט בשנה שעברה, היא חברת נבחרת השחייה הלאומית, יוסרה מרדיני בת ה-18, שראתה את המוות מספר פעמים מול עיניה לפני שהחליטה לקחת את אחותה הבכורה שרה, ולברוח מהמדינה.

המסע הארוך שלהן החל מביירות לאיסטנבול, נמשך במסע רגלי לאיזמיר והיעד הבא היה להגיע לאי היווני לסבוס. היא ואחותה הצטופפו עם עוד 20 פליטים, על סירה שמתאימה לשמונה אנשים במקרה הטוב. במהלך הנסיעה, המנוע שבק.

ראתה את המוות מול עיניה בגיל 18. יוסרה מרדיני(צילום: גטי אימג'ס)

לאחר שעות של המתנה נואשת לחילוץ שלא הגיע, הובילה הפאניקה את מרדיני לעשות מעשה מחוסר ברירה ופשוט לקפוץ מהסירה אל תוך הגלים הכהים. יחד עם אישה נוספת שידעה לשחות, הן גררו את הסירה בחזרה לחוף, כך שכולם הצליחו לשרוד.

"אמרתי לעצמי שאנחנו פשוט צריכות לעשות את זה", שחזרה יוסרה מרדיני. "דחפנו את הסירה במשך שלוש שעות, כשזה היה בקור נוראי ובחושך. אם הייתי טובעת שם זה היה מביש, כי בסופו של דבר אני שחיינית", סיפרה.

דחפנו את הסירה במשך שלוש שעות, בקור ובחושך(צילום: גטי אימג'ס)

שביב של תקווה

בתום תלאות ולא מעט מהמורות נוספות בדרך, הגיעו האחיות ליעד הסופי שלהן בגרמניה, כדי לבנות את חייהן מחדש במרכז פליטים בברלין. כחלק מתהליך השיקום, היא חיפשה מועדון שחייה שיקלוט אותה ומי שעשה זאת בסופו של דבר היה המאמן המקומי סוון ספנקרבס שזיהה את הפוטנציאל. הוא הבין שמדובר בשחיינית מקצוענית שהתאמנה בסוריה באופן קבוע ואף לקחה חלק באליפות העולם בבריכות קצרות בטורקיה ב-2012.

"רק בנס לא נפלה פצצה בבריכה שהתאמנתי בה", סיפרה השחיינית למועדון שקיבל אותה לחיכו. "המלחמה הקשה לא אפשרה לנו להתאמן בקביעות וגם כשהיינו במים, כל הזמן היינו שומעים את היריות באוויר ובגג הבריכה. היה אפשר לראות חורים מהפגזות שנפלו בסמוך".

"היינו שומעים במים את היריות"(צילום: גטי אימג'ס)

אבל יוסרה שעסקה בהישרדות הקיומית שלה מידי יום, קיבלה בשורה משמחת נוספת שאולי נתנה לה שביב של תקווה לחיים. היא שמעה ממאמנה על החלטת מועצת המנהלים של הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC), בתחילת חודש מארס, להקים צוות ספורטאים אולימפיים המורכב מפליטים, לקראת המשחקים בריו.

על פי אותו החלטה, יטופל צוות הספורטאים באולימפיאדה, כמו כל שאר הצוותים של 206 הוועדים האולימפיים הלאומיים הקיימים. משלחת הספורטאים הפליטים (או בקיצור ROA) תוצג בטקס קבלת פנים משלה בכפר האולימפי, יסופקו לה מדים ובכל טקסי מדליות אפשריים, יעלה הדגל האולימפי ויושמע ההמנון האולימפי.

תתחרה תחת הדגל האולימפי(צילום: גטי אימג'ס)

על אף שנקבע מראש כי הצוות של ROA ימנה בין חמישה לעשרה ספורטאים בלבד, הדבר לא מנע מיוסרה לנסות להגשים את חלומה האולימפי כבר עכשיו. אותה ילדה שנקרעה ממדינתה ונמלטה מהקרבות, יצאה למסע לא פחות גדול ומשמעותי בחייה, כדי להתחרות בברזיל בקיץ.

כמעט 40 ספורטאים היו מועמדים לתפוס את אותם מקומות. יוסרה היא האישה היחידה, וגם הפליטה היחידה מסוריה (אחרים מגיעים מאיראן ומאפריקה), ולכן כולם העריכו כי הסיכויים שלה גדולים. התחזיות התגשמו כשהיא שמעה על ההחלטה הסופית, וכעת היא בפנים ויכולה לארוז מזוודות לריו.

יכולה להתחיל לארוז(צילום: גטי אימג'ס)

מחשבות על חזרה הביתה

עוד קודם לבשורה ואולי כדי להפעיל לחץ על הוועד האולימפי המטרה ליצור אמפתיה, לקחה יוסרה פסק זמן מהאימונים (בבריכה שנבנתה למשחקים האולימפיים ב-1936) והתייצבה מול המצלמות למסיבת עיתונאים: "מבחינתי, המשחקים האולימפיים בריו יהיו קרש קפיצה עבורי והכנה למשחקים בטוקיו 2020. המטרות שלי מול העיניים ואני עושה הכול כדי שזה יתגשם. אני לא יכולה לחשוב לרגע שאני אכשל אבל אם זה יקרה, אני אנסה שוב".

"ברור שאני אהיה עצובה לראות את האולימפיאדה מהבית ואקבל את זה אבל במקרה שכן אתקבל, זה יוכיח לכולם שאין דבר כזה בלתי אפשרי. אם אני יכולה לעשות את זה, אז כל אחד אחר יכול גם".

"אם אני יכולה, אז כל אחד יכול"(צילום: גטי אימג'ס)

למרות היותה בברלין, המחשבות שלה הן גם על הבית והיא מדמיינת את היום שאחרי: "אני חושבת שכאשר כל המלחמה תסתיים, אחזור עם המון חוויות ואני אספר לכולם מה עברתי כאן בגרמניה ואיך כולם עזרו לי".

"אני רוצה לספר כדי שכולם ידעו שלא צריך לוותר על חלומות, גם אם זה נראה בהתחלה בלתי אפשרי, גם אם אין להם את התנאים הנכונים כפי שאני קיבלתי. אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה ולאן החיים יגררו אותך".

יוסרה סיכמה: "כשיש לך בעיה בחיים, זה לא אומר שאתה צריך לשבת ולבכות כמו תינוק. אני רוצה לייצג את כל הפליטים ולעורר אותם לעשות משהו טוב בחייהם. בדרך הזו אני רוצה להראות לכולם כי לאחר כל הכאב שעברתי, אחרי הסערה, מגיעים גם ימים שקטים ואפשר להמשיך קדימה ולהגשים את כל החלומות".