חדש בצה״ל: תוכנה שמפחיתה פוסט טראומה בחיילים קרביים
אוניברסיטת ת"א בשיתוף חיל הרפואה פיתחו אימון קשב ממוחשב למניעת התסמונת הפוסט טראומטית אצל חיילים בקרב. מחקר שנערך בהשתתפות חיילים קרביים במבצע צוק איתן הראה כי המערכת מפחיתה את הסיכון לפוסט טראומה פי 3. בימים אלה נבחנת המערכת גם בצבא ארה"ב
פריצת דרך במניעת התסמונת הפוסט טראומטית: חוקרי אוניברסיטת תל אביב בשיתוף חיל הרפואה, פיתחו אימון קשב ממוחשב שצמצם פי 3 את הסיכון לפתח פוסט טראומה אצל חיילים בקרב.
האימון הממוחשב החדש נועד לשפר את תפקודה של מערכת הקשב לאיומים פוטנציאליים בסביבת החיילים, ובכך להכין אותם טוב יותר לפעילות מבצעית – וגם למנוע את התפתחותה של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).
את המחקר שהביא להטמעת המערכת ערכה קבוצת חוקרים בהובלת פרופ' יאיר בר-חיים וד"ר אילן ולד מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם קצין הרפואה הראשי ומחלקת בריאות הנפש בצה"ל ומקביליהם בצבא ארצות הברית. תוצאות המחקר מתפרסמות היום (ג'), בכתב העת היוקרתי Psychological Medicine.
בעקבות תוצאות מעודדות במבצע "צוק איתן", יטמיע צה"ל את האימון הממוחשב בטירונות כל חיילי היבשה הקרביים. בימים אלה בוחן גם הצבא האמריקני את יעילות השיטה.
ויסות קשב כלפי איומים בסביבה
"ב-2008 עקבנו אחרי קבוצות גדולות של חי"רניקים, משלב הטירונות ותוך כדי השירות המבצעי", מספר פרופ' בר-חיים. "גילינו שאותם חיילים שנמנעו מלהפנות קשב לאיומים פוטנציאליים, נמצאו בסיכון גבוה יותר לפיתוח תסמונת דחק פוסט טראומטית לאחר מכן".מערכת "ניטור האיומים" המוחית, היא מערכת נוירו-קוגניטיבית שמווסתת קשב כלפי איומים בסביבה, והיא פעילה כל הזמן ואצל כל אדם. כך, למשל, כשאנחנו הולכים ברחוב, חלק מהקשב שלנו תמיד מופנה כלפי איומים אפשריים – פרצופים מאיימים, תנועות חדות, מכוניות שמתקרבות אלינו במהירות.
"ברמה הפרקטית, חייל קרבי אמור להיות קשוב יותר לאיומים בסביבתו מאשר אדם שהולך סתם ברחוב", אומר פרופ' בר-חיים. "ברמה הפסיכולוגית, חייל שנמנע מעיבוד נכון ומספק של איומי הסביבה במהלך פעילות מבצעית, נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח סימפטומים פוסט טראומטיים בהמשך”.
לדברי פרופ' בר-חיים, אחת הבעיות הגדולות של הסובלים מתסמונת דחק פוסט טראומטית היא חוסר היכולת לעבד את האירוע הטראומתי וחווייתו המחודשת של האירוע ללא שליטה: "התוצאה היא פלאשבקים, עוררות יתר וניסיון להימנע מכל דבר שעלול להזכיר או לעורר את החוויה הטראומטית. חלק מהקושי קשור לכך שהאירוע הטראומטי לא עובד כראוי בזמן אמת".
הסיכון לפוסט טראומה צונח
הפיתוח החדש הוא תוכנת מחשב שמציגה לחייל בו-זמנית גירויים ניטרליים ומאיימים כמו תמונות או מילים, ועל החייל לזהות מטרות שמופיעות על המסך בסמוך לגירויים אלה. האימון אורך כעשר דקות, ועל החייל להתאמן בו באופן יחידני ארבע פעמים על פני חודש.מחקר היעילות בפיתוח החדש החל בסוף 2012, אז כ-800 חיילים קרביים באחת מחטיבות החי"ר של צה"ל ערכו את האימון הממוחשב במהלך האימון המתקדם. בקיץ 2014 יצא צה"ל למבצע צוק איתן. החיילים שקיבלו אימון ממוחשב, יחד עם חבריהם ליחידה שלא קיבלו את האימון, השתתפו ב-50 ימי לחימה בעזה. ארבעה חודשים לאחר תום הלחימה, פרופ' בר-חיים וצוותו בדקו כמה מהם פיתחו הפרעת דחק פוסט טראומטית.
בקבוצת הביקורת, שכללה את החיילים שלא קיבלו את האימון הממוחשב, 7.8% מהחיילים אובחנו עם פוסט טראומה. בקבוצת האימון הממוחשב, רק 2.6% מהחיילים פיתחו את התסמונת. "זה הבדל משמעותי" חורץ פרופ' בר- חיים, "פירושו של דבר שאם חייל מתאמן בתוכנת המחשב שלנו, הסיכון שלו לפתח פוסט טראומה נמוך פי שלושה".
לאור הממצאים החיוביים, החליטו לאחרונה בצה"ל להטמיע את האימון הממוחשב באימון המתקדם של כל החיילים הקרביים בחילות היבשה. בימים אלה החוקרים עובדים יחד עם מז"י, קצין רפואה ראשי ורמ"ח ברה"ן, אלוף משנה ד"ר קרן גינת, בצה"ל להטמעת המערכת. בנוסף, הצבא האמריקאי, שהיה בין מממני המחקר, בוחן בימים אלה את יעילותה של המערכת גם בקרב חייליו.
"הגברת החוסן המנטלי של החייל, והפחתת הסיכון שלו לפתח פוסט טראומה לאחר מכן, היא בשורה של ממש" אומר פרופ' בר-חיים, "ומעמידה את צה"ל בחזית הרפואה המניעתית בתחום בריאות הנפש בעולם".
בישראל סובלים אלפים מתסמונת פוסט טראומטית, המתפתחת בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי מאיים. התסמונת שעדיין רב הנסתר על הגלוי בה, גורמת להסתגרות, התרחקות מחיי חברה, חוסר יכולת לתפקד בחיי היום יום, דיכאון, חרדה, פלאשבקים ולעתים גם נסיונות אובדנות. התסמונת שכיחה מאוד בקרב חיילים, קורבנות תקיפה מינית ונפגעי פעולות איבה.
לפנייה לכתב/ת 
