פורטוגל נגד העולם: לקראת חצי הגמר
למה הפורטוגלים עצבניים? בן כמה באמת הכוכב "הצעיר" שלהם? מה ההבדל בין וויילס 2016 ליוון 2004? ועל מי תוטל המשימה לעצור את רונאלדו? כל מה שצריך לדעת לקראת המשחק הערב (22:00, ערוץ 10)
1.
הפורטוגלים עצבניים. לא כולם מראים את זה, החיוכים נזרקים לכל עבר, אבל בכל יום יש רגע אחד שבו המאמן פרננדו סנטוס, או אחד השחקנים שלו, או העיתונאים שמלווים את הנבחרת, מתרגזים. ואז הפרצוף משתנה. אלה לא עצבים רגילים לקראת משחק חשוב. ככה נראים אנשים שמרגישים שכולם נגדם.
קשה לטעון שהם טועים. פורטוגל תשחק הערב מול וויילס, לא מדינה גדולה במיוחד, אבל ההרגשה כאן היא של "פורטוגל נגד העולם". זאת גם הייתה הכותרת אתמול בעיתון הספורט הצרפתי "לאקיפ". דברים דומים נכתבו בגרמניה ובאיטליה. העולם, האוהדים הנייטרלים, כך טוענים באירופה, לא רוצה לראות את פורטוגל בגמר.
הנושא הזה עולה בכל יום, כמעט בכל שיחת פאב על חצי הגמר. השחקנים נשאלים על כך שוב ושוב. פורטוגל נאשמת בכך שאינה ראויה להיות בשלב הזה. היא לא ניצחה באף משחק בתוך 90 דקות, והכדורגל שלה הגנתי מדי עבור נבחרת שיש לה שחקן כמו כריסטיאנו רונאלדו.
"אנחנו לא משעממים ולא הגנתיים", קבע נאני. "אין לי מושג למה כולם אומרים את זה". ובאמת, פורטוגל היא הנבחרת שבעטה הכי הרבה פעמים לשער בממוצע למשחק, אחרי אנגליה (ראינו איך זה עזר לה) ויחד עם גרמניה. כנראה שזו התדמית שנדבקת לנבחרת שמסיימת את כל חמשת משחקיה בתיקו (את קרואטיה ניצחה בהארכה).
"אני לא פה לשעשע אף אחד, אלא לנצח", התגונן המאמן סנטוס. "אם היינו כל כך גרועים, לא היינו פה", הוסיף הקשר דנילו. לאוהדי פורטוגל לא אכפת, הם שמחים שהגיעו לכאן, אבל שאר העולם חושב אחרת. לפחות עד הערב.
2.
אם יש פורטוגלי שבכל זאת מצליח להלהיב את כולם זה רנאטו סאנצ'ס, הקשר בן ה-18 שחתם לפני הטורניר בבאיירן מינכן. רנאטו עלה מהספסל מול קרואטיה ומיד השתלט על המשחק. ברבע הגמר נגד פולין כבר פתח בהרכב, הבקיע שער אדיר והצטיין. מאז הוא השחקן הכי מדובר במחנה הפורטוגלי, אחרי רונאלדו כמובן. הוא לא תמיד מדויק, אבל נמצא בכל מקום. מבקש את הכדור, יוצא קדימה בכל הזדמנות, מכניס אנרגיה שאף שחקן אחר לא נותן לנבחרת. והוא רק בן 18
האומנם? בימים האחרונים כולם מדברים על רנאטו לא רק כי הוא נראה מצוין על המגרש, אלא כי שוב (הנושא כבר נזרק לאוויר בעבר) עולות שאלות בנוגע לגילו. ברונו דה קרבליו, נשיא ספורטינג ליסבון, היריבה של בנפיקה שממנה עבר רנאטו לבאיירן, הציף את העניין וטען שהשחקן כבר באמצע העשור השלישי לחייו. חקירה של אחד מכלי התקשורת העלתה שגילו נרשם בבית החולים שבו נולד רק חמש שנים אחרי הלידה. הסיבה הרשמית היא שאביו היגר לצרפת כמה חודשים אחרי שנולד, ורק כשחזר לפורטוגל רשמו ההורים את הילד כדת וכדין. אבל לכו תדעו.
גי רו, המאמן האגדי של אוקזר ומומחה בגידול צעירים, טען אתמול שלפי מבנה גופו, אין סיכוי שרנאטו בן 18. "אני יכול להבטיח לכם שהוא בן 23 או 24", קבע הצרפתי. "הרבה אנשים לא מכבדים אותי עם הסיפורים האלה", הגיב רנאטו. "גדלתי בפורטוגל והגעתי לבנפיקה בגיל עשר, איך יכול להיות שאני בן 25?".
זה סיפור מעניין, אבל אין לו חשיבות למשחק הערב. בן 18 או 24, רנאטו הוא בורג משמעותי בפורטוגל, וליכולת שלו – לא לגילו – יהיה תפקיד מרכזי בהצלחתה.
3.
סיפורי החתונות של וויילס ממשיכים לתפוס כותרות אחרי שהתברר שהקשר ג'ו לדלי היה אמור להינשא בשבת, יום לפני הגמר, ורק עכשיו דחה את הטקס. גארת' בייל אמר השבוע כי בניגוד לחברים אחרים בנבחרת שעשו תוכניות, הוא הזמין חופשה רק ליום שלמחרת הגמר, כי ידע שהנבחרת יכולה לעשות משהו. המאמן
כריס קולמן אהב לשמוע את הדברים של בייל, כי הם מייצגים בדיוק את מה שהוא מנסה להעביר. כשקולמן נשאל על ההצלחה, הוא חוזר על המנטרה: החלטנו להפסיק לשחק כמו נבחרת קטנה ולהתחיל לחשוב בגדול. כשמשווים את מה שעושה וויילס לסנסציות קודמות ביורו, כמו דנמרק 1992 או יוון 2004, צריך להתחשב גם בכדורגל עצמו. זכייה של וויילס, אולי אפילו העפלה לגמר, תהיה הישג גדול יותר.
עם שלושה מיליון תושבים בלבד, וויילס היא המדינה הקטנה ביותר אי פעם שהעפילה לחצי גמר היורו. אם תניף את הגביע, היא תהיה המדינה הכי קטנה שזוכה בטורניר גדול מאז אורוגוואי. בנוסף, ביורו של היום יש יותר נבחרות מבעבר, והכדורגל של וויילס – בניגוד גמור ליוון וגם יותר מדנמרק – יפה לעין.
דנמרק לא הבקיעה בשני המשחקים הראשונים שלה ב־1992. יוון ניצחה 0:1 בכל משחקי הנוקאאוט. שתיהן כבשו קצת יותר משער למשחק. וויילס, לעומת זאת, כבר הבקיעה עשרה שערים (שנייה רק לצרפת), והטורניר עוד לא הסתיים. עלייה לגמר תהיה מדהימה גם בזכות הכדורגל שהיא משחקת. לא כזה של נבחרת קטנה ומפתיעה.
4.
לשתי הנבחרות יש שחקני הגנה שלא מדברים עליהם מספיק: פפה מצד אחד, ג'יימס צ'סטר מצד שני. פפה מציג בטורניר הזה אולי את הכושר הטוב בקריירה, אבל הוא סובל מפציעה ולא התאמן אתמול. הסיכוי שישחק, לפי הערכות, הוא פחות מ־50 אחוז. מי שאמור להחליף אותו הוא ריקרדו קרבליו בן ה־38. הנה לכם נקודה שפורטוגל צריכה לחשוש ממנה: המהירות של בייל מול האיטיות של קרבליו.
בצד הוולשי שני מוצהבים: ארון ראמזי, שהיעדרותו פוגעת קשות בהתקפת הדרקונים, ובן דייויס, המגן-בלם של טוטנהאם. ג'ונתן וויליאמס מקריסטל פאלאס כנראה יחליף את ראמזי. את מקומו של דייויס ימלא ג'יימס קולינס מווסטהאם. למזלו של קולמן, עדיין יש לו בקו האחורי את צ'סטר, שחקן ההגנה הכי טוב בוויילס.
הקפטן אשלי וויליאמס זוכה ליותר כותרות, גם בזכות האופי, אבל צ'סטר מרשים יותר. הבלם של ווסט ברומיץ' אפילו לא היה שחקן הרכב קבוע העונה, אבל ביורו הוא מדהים. כמה עיתונאים וולשים טוענים שהוא השחקן הכי טוב של וויילס אחרי בייל ולפני ראמזי. מאחר שהוא הימני במערך שלושת הבלמים של וויילס, מצפה לו מפגש עם רונאלדו. המץ'־אפ הזה יכול להכריע את זהות העולה לגמר.
לפנייה לכתב/ת 
