שנינו יחד וכל אחד לחוד
אני לא אפריע לך, אתה לא תפריע לי, ונצטלם מחובקים עם הגביע – זו מערכת היחסים בין כריסטיאנו רונאלדו לגארת' בייל בריאל מדריד אבל הערב (22.00) בחצי הגמר שני כוכבי העל בהחלט יפריעו אחד לשני בקרב חזיתי על הכרטיס לגמר היורו
כשגארת' בייל הגיע לריאל מדריד, החושים של ראשי המועדון התחדדו. הם היו מסוגלים להריח ברקע את אחד האגואים הגדולים בתולדות הספורט סופג מהלומה שעלולה להפריע בעתיד להתנהלות הקבוצה.
לך תגיד לכריסטיאנו רונאלדו שהוא כבר לא השחקן היקר בהיסטוריה, ולא רק שהקבוצה שלו היא זו ששילמה יותר על שחקן אחר, אלא שמדובר בבחור וולשי מטוטנהאם. זו הסיבה שבריאל ניסו למנוע מראש את הניצוץ שידליק את חבית הנפץ הזו, ודיווחו כי בייל לא עלה 100 מיליון יורו, אלא קצת פחות מרונאלדו. זה כמובן התברר כשקר מוחלט. העיקר שרונאלדו ירגיש טוב.
זו לא בדיוק נקודת פתיחה מושלמת ליחסים בין שני סופרסטארים בקבוצה אחת. בנוסף, לפי אחד הסיפורים, בייל היה נבוך והמום כשפגש לראשונה את CR7 בחדר ההלבשה, כמו ילד שמכניסים מאחורי הקלעים כדי לקבל חתימה.
מאז עבר הרבה ג'ל בשיער של הפורטוגלי, ובינתיים הם הפכו לשתי צלעות במשולש התקפי מהטובים בהיסטוריה. ה-BBC שעליהם כולם דיברו עד לא מזמן ביורו
היו אנדראה ברצאלי, לאונרדו בונוצ'י וג'ורג'יו קייליני, הבלמים האיטלקים שנכנעו רק בפנדלים לגרמניה, בעוד ה-BBC המקוריים, שהובילו השנה את ריאל מדריד לזכייה בליגת האלופות, התפזרו לקראת הטורניר. רונאלדו הלך לצד הפורטוגלי, בייל לוולשי, וקארים בנזמה נשאר מחוץ לסגל הצרפתי בגלל המעורבות בניסיון
הסחיטה של חברו לנבחרת מתיה ולבואנה.
כבוד במקום חברות
עכשיו הגיע הזמן למופע איחוד, בערך. באחד מחצאי הגמר הכי בלתי צפויים בתולדות היורו, ואולי בכדורגל העולמי, וויילס ופורטוגל ינסו להשיג הערב כרטיס לגמר – הרבה מעבר לציפיות שלהן. אחרי שלוש תוצאות תיקו בשלב הבתים, היה קשה להאמין שפורטוגל תגיע למעמד הזה. וויילס? בהופעת הבכורה שלה באליפות אירופה היא בעיקר קיוותה לספוג קצת אווירה ולחזור הביתה בצורה מכובדת ומאוחרת ככל האפשר.
נחזור למקום שבו השארנו את רונאלדו ובייל, חדר ההלבשה של ריאל מדריד. כן, הם כבר זכו פעמיים יחד בצ'מפיונס ופיתחו שיתוף פעולה מצוין, אבל אל תטעו לרגע: לא תמצאו כאן את החיוכים והחיבוקים בסגנון MSN – לאו מסי, לואיס סוארס וניימאר – של ברצלונה. רונאלדו מכבד מאוד את בייל כשחקן, מעריך את חשיבות לקבוצה וגם דיבר על כך בעבר, אבל הם לא חברים. כפי שהגדירו זאת ב"טלגרף" הבריטי: "זה לא שבין השניים קיימת מערכת יחסים רעה. פשוט אין ביניהם מערכת יחסים".
על המגרש אפשר לראות אותם מחליקים ידיים, מחליפים מסירות, חוגגים יחד שערים, אבל מחוץ לברנבאו מדובר באנשים שונים מאוד. בייל עממי יותר, פחות פתוח, לא מכור לאור הזרקורים. רונאלדו הוא חיית תקשורת, אבל קשה לחדור את השריון שלו ולהתקרב אליו באמת. מבחינתו, השחקנים האחרים צריכים לעזור לו להתבלט ולזכות בתארים. מאחר שבייל הוא אחד הטובים בעולם, רונאלדו שמח לראות אותו לידו. כנראה שהחלוקה הקבועה ביניהם בבעיטות החופשיות היא החלופה לדרינק משותף אחרי האימון.
"מעולם לא רבנו", אמר בייל לפני מספר חודשים, "אנחנו מסתדרים טוב ואין בינינו בעיות". אתמול הוסיף שהם נהנים לשחק יחד. יכול להיות שזה הדבר הכי קרוב לחברות שהשניים מסוגלים לייצר, בגלל ההבדלים העצומים. רונאלדו עצמו אמר: "אני לא צריך לצאת לארוחת ערב עם בייל או בנזמה. מה שחשוב זה מה שקורה על המגרש".
אם כך, בעוד בקבוצות אחרות שואפים לקשר בריא בין השחקנים במגבלות ההיררכיה הפנימית, המערכת בריאל פועלת אחרת. אני לא אפריע לך, אתה לא תפריע לי, ונצטלם מחובקים עם הגביע. אולי לא צריך לבקש יותר מזה. הערכה וכבוד מקצועי במקום אהבה וידידות אמת.
כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם
עכשיו הם שואפים להגיע לפסגה מקצועית בזירה אחרת לגמרי – ובדרך הם צריכים לעבור אחד את השני. "זה לא עניין של שני שחקנים בלבד", אמר בייל המותש משאלות אינסופיות על רונאלדו בימים האחרונים, "אלו שתי נבחרות בחצי הגמר. 11 נגד 11".
זה לא יעזור לו. רונאלדו ובייל יהיו המוקד בכל מהלך, בכל התקפה. פורטוגל האפורה חייבת שרונאלדו ימשוך תשומת לב ויעשה את ההבדל בפעולות אישיות. נגד הונגריה זה כבר הצליח והציל את הנבחרת מהדחה מוקדמת, בעוד אחד מהמשחקים האלו שמדגישים כמה הוא טוב באמת, אבל זה לא קרה מספיק ביורו הזה.
וויילס הסתדרה מצוין נגד בלגיה גם בלי תרומה יוצאת דופן מבייל, שלא היה מעורב באף אחד משלושת השערים. מצד שני, בהיעדרו של ארון ראמזי המוצהב, בייל ייאלץ לחזור לתפקיד הסופרסטאר הבודד שסוחב נבחרת שלמה על גבו, כפי שעשה במוקדמות שבהן ההשפעה של ראמזי הייתה פחותה.
נראה שהוא מוכן לתפקיד הזה. בייל חי את הנבחרת, ואוהב באמת – לא "אהבת ברנבאו" – את החברים שלו. נגד בלגיה אפשר היה לראות אותו יורד עד לשער קבוצתו כדי לעזור בהגנה. הוא נלחם בשביל האחרים, מאושר כשהם כובשים. הוא מיהר לרוץ לחבק את הקפטן אשלי וויליאמס אחרי שנגח את השוויון ברבע הגמר.
המהלך הזה חשוב לציון, כי הוא עומד בניגוד גמור לאחד האירועים המוזרים ביורו, שזכה לשלל כותרות. זה קרה בשמינית הגמר: שוער קרואטיה הדף בעיטה של רונאלדו בדקה ה־117, ריקרדו קווארזמה המשיך והבקיע את שער הניצחון. הנבחרת הייתה בטירוף, קווארזמה באקסטזה, אבל רונאלדו הסתפק בחיוך רחב ובהנפת ידיים. רוצים יותר? הגזמתם, הרי הוא לא הבקיע. ולא רק שהוא נשאר לחגוג עם עצמו, אלא שמספר שחקנים מיהרו לרוץ אליו – ולא לקווארזמה – כדי להשתתף במסיבה.
והנה לכם ההבדל בין שני הכוכבים בשני רגעים מדהימים מתוך יורו אחד. הכוכב שיודע שהוא חלק מנבחרת מול הכוכב שהנבחרת שייכת לו. גם הגשמת מטרות משותפות במועדון לא יכולה לחבר שחקנים כאלה בקשר אמיתי. לכן, כשיעלו זה מול זה, אל תצפו לחיבה מוגזמת משניים שאינם חברי נפש.
למרבה המזל, הערב איש לא מצפה מהם להיות כאלה. להפך: כולם ישמחו אם ל-90 דקות (או יותר, לפי משחקיה של פורטוגל) נראה את היריבות הסמויה מתפוצצת על המגרש בליון ומייצרת משחק בלתי נשכח.
לפנייה לכתב/ת 
