לא רק שנייה: הצלחת נציגי הצ'מפיונשיפ ביורו
השחקנים שהגיעו מליגת המשנה באנגליה אינם בעלי שמות נוצצים, אבל הם קבוצתיים והביאו איתם הבנת משחק, הרבה פיזיות וכושר גופני טוב שעזרו לנבחרות שלהם להצליח. מי אמר שחייבים לבוא ממועדון גדול כדי לבלוט באליפות אירופה?
בדיוק אותו מספר שחקנים - שניים - מגיע מהיורדת לליגה השלישית באנגליה, מ.ק דונס. לפליטווד ולמילוול מהליגה השלישית יש נציג אחד כל אחת. אפילו נוטס קאונטי מהליגה הרביעית (!) יוצגה בצרפת ע"י השוער השני של צפון-אירלנד, רוי קרול, שהספיק בינתיים לעבור ללינפילד ממולדתו.
אפשר לקחת את הנתונים האלה למקום אחר לגמרי, ולהתייחס לירידה במעמדם של כמה מועדונים גדולים, שהפכו לחממות למכירת כוכבים לקבוצות ענק או כאלו עם כסף מאנגליה שאוגרות אצלן את השמות המרכזיים. ליברפול ויובנטוס הובילו את היורו עם 12 שחקנים כ"א, לטוטנהאם 11, למנצ'סטר יונייטד 10. אבל אפשר גם להתייחס למספר הגדול של אותם שחקנים שהגיעו מהליגה השנייה באנגליה, ואפילו בתחתיה, וללמוד מההצלחה שלהם – כי לא רק שהם זומנו לטורניר, אלא גם עשו בו דברים יפים – שמדובר במקום איכותי במיוחד לשחק בו, למרות שזו לא הפרמייר-ליג.
הסיפור מתמקד בעיקר בשלוש הבריטיות שאינן אנגליה – וויילס שתשחק הערב מול פורטוגל בחצי הגמר, אירלנד וצפון אירלנד שהעפילו במפתיע לשמינית. הסגלים שלהם מלאים בשחקנים מליגת המשנה, אבל קשה היה להבחין ביניהם לבין שמות מעוטרים יותר.
בואו נתחיל דווקא מאירלנד. אחרי שני המשחקים הראשונים, בהם היא נראתה חסרת יציבות בחלק האחורי – במיוחד בשלישייה שספגה מבלגיה – המאמן מרטין אוניל עשה מהפכה ושלח למרכז ההגנה את ריצ'רד קיאוף מדרבי ושיין דאפי מבלקבורן. שניהם היו נהדרים בניצחון על איטליה, והקשו מאוד על צרפת בשמינית (שם דאפי גם הורחק כשמנע שער בטוח).
מדרבי מגיע גם השחקן הטוב ביותר של האירים בטורניר – הקשר האחורי ג'ף הנדריק. השחקן האלמוני בן ה-24 גדל במועדון עלום שם בדבלין, סיינט קווינ'ס בויז, והגיע כנער לדרבי. ביורו ראיתם את מגוון היכולות שלו – יש לו בעיטה פשוט אדירה בעוצמתה, הוא חכם ובעיקר אגרסיבי מאוד.
בצפון-אירלנד, כפי שלמדנו במקרה של קרול, הלכו עוד יותר רחוק מבחינת השחקנים שאספו. אבל האם הם נפלו באופן ניכר מאחרים? בפשטות – לא, כי הם התאימו בדיוק למה שהנבחרת הגיעה לעשות, והפגינו יכולת מצוינת.
בין השאר אפשר לציין את הקשר סטוארט דאלאס מלידס, וחברו אוליבר נורווד מרדינג, שהיו מהטובים בנבחרת. אחרי המשחק הראשון החלש, פאדי מקנייר ממנצ'סטר יונייטד יצא מהתוכניות. ומי היו הבולטים? קורי אוואנס מבלקבורן, ג'יימי וורד מנוטינגהאם, קונור וושינגטון מק.פ.ר.
לא היה בנבחרת הזו הוד והדר, אבל היא הדגימה באופן מושלם את היכולת של שחקנים שמגיעים מליגת המשנה וכמה הם מסוגלים לתרום. וזה מוביל אותנו לסגל וויילס. כריס גאנטר, שיפתח הערב כרגיל באגף ימין, משחק ברדינג, שם שיחק גם האל רובסון-קאנו, החלוץ המפתיע שכבש פעמיים בטורניר. רדינג שיחררה אותו בסיום העונה ועדיין אין לו קבוצה. ג'ונתן וויליאמס, שצפוי לפתוח במקום ארון ראמזי, ירד עם מ.ק דונס לליגה השלישית. ויש גם את סאם ווקס שעלה עם ברנלי לפרמייר-ליג, ונגח את השלישי נגד בלגיה.
כאמור, הנבחרות הללו הן רק הדוגמה הבולטת. אחרות השתמשו גם הן בשחקנים מהליגה השנייה. הקשר הצ'כי היצירתי ייז'י סקאלאק שיחק העונה בברייטון. איסלנד שיחקה בקביעות עם יוהאן ברג גודמונדסון מצ'רלטון והקפטן המצוין ארון גונארסון מקרדיף.
השחקנים הללו מביאים איתם הבנת משחק, הרבה פיזיות, כושר גופני טוב שהוא מאסט בליגה של 46 מחזורים. הם קבוצתיים, ומתאימים בדיוק למה שהיורו הזה מבקש – הבנה טקטית ויכולת לתפקד
במערך מסודר ולמלא תפקידים ספציפיים. והם עושים את זה טוב יותר משחקים שמגיעים ממקומות נחשבים יותר.
קשר נבחרת ישראל בירם כיאל, שמשחק בברייטון יחד עם תומר חמד, מסביר: "לא מפתיע אותי בכלל ששחקני הצ'מפיונשיפ מצליחים בצורה כזו ביורו. זו ליגה מאוד קשה ונחשבת לחזקה במיוחד, עם שחקנים שגדלו במועדונים הכי גדולים באנגלים. הם יכולים להשתלב במועדונים בפרמייר-ליג. כל מה שאתה רוצה בכדורגל נמצא כאן – כוח, פיזיות, טכניקה, כסף, אוהדים, מקצוענות".
אלו המילים "ליגה שנייה" שמרתיעות. שומעים אותן, ומיד מרגישים ירידה ברמה, נחיתות. אבל היורו הזה לימד אותנו שיעור חשוב על העוצמה שהליגה הזו מכילה בה. אולי נבחרת אנגליה שוב כשלה, אבל הכדורגל שהיא מייצרת ומציעה משמעותי ומשפיע על הענף.
לפנייה לכתב/ת 
