איך אפשר להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלנו?
גורמים שונים משפיעים לרעה על גובה הקצבה שאנו צפויים לקבל בעת שנפרוש מהעבודה. מה בכל זאת ניתן לעשות כדי למזער נזקים ולנסות להגדיל את הסכום שייצבר לזכותנו?
בשיתוף בנק לאומי
בשנים האחרונות הציבור הרחב מתחיל לגלות קצת יותר עניין בפנסיה שלו. אמנם מדובר בנושא מורכב וההבנה עדיין דלה מאוד, כשברקע גם לא נעשה הרבה בתחום החינוך הפיננסי, אך נראה כי לפחות אצל חלק, חל מפנה מאדישות מוחלטת, לסוג של דאגה לעתיד.
הדאגה הזו לגבי היכולת להשתכר בכבוד לאחר תקופת העבודה, אכן צריכה להטריד. המציאות כפי שמשתקפת היום פועלת לרעת החוסכים - מספר פרמטרים פועלים כגורמים הצפויים להקטין את קצבת הפנסיה שנקבל בעת הפרישה.
תוחלת החיים העולה, הריבית הנמוכה השוררת בארץ ובעולם, התנודתיות החדה בשוקי ההון ועוד, עשויים לנגוס בחיסכון שנצבור עד גיל הפרישה – זה שאמור להיות משולם לנו במשך השנים שלאחר הפרישה מהעבודה למשך יתרת חיינו.
השאלה היא מה ביכולתנו לעשות בכל זאת כדי לנסות ולהגדיל את החיסכון, לנסות ולמזער את השפעת הגורמים השליליים שעלולים להקטין אותו?
מסתבר שיש כמה דברים שלגביהם יש לנו השפעה או לפחות יכולה להיות לנו ברמה מסוימת, וכדאי להיות מודעים להם.
לנצל את מלוא הזכויות
תקופת החיסכון: ככל שנחסוך יותר זמן, כך הכסף שייצבר לזכותנו יהיה גדול יותר. תוספת של שנים בודדות הכוללות הפרשה לחיסכון הפנסיוני, במיוחד בתחילת הדרך – בכניסה לשוק העבודה, יכולה להוסיף עשרות אלפי שקלים לחיסכון. בין היתר בשל העובדה שהריבית שצובר החיסכון לאורך השנים מחושבת לא רק על הקרן, אלא גם על הריבית שהצטברה בתקופה הקודמת (ריבית דריבית).
באותה מידה לקיחת "פסק זמן", פרישה מוקדמת מהעבודה, ותקופת אבטלה ממושכת, עשויים להשפיע באופן שלילי ביותר על החיסכון.
גובה ההפקדה: ככל שנפקיד יותר כסף, כך ייטב מצבנו בעת הפרישה. החיסכון הפנסיוני מורכב מהפקדות מעסיק והפקדות עובד. ראשית ניתן להגדיל את נתח ההפקדה שלנו, ללא צורך באישור המעסיק. שנית, במקומות רבים לא כל השכר המופיע בתלוש המשכורת מבוטח לפנסיה. במקרים כאלה, יכול העובד להפקיד באופן עצמאי כספים גם עבור נתח השכר הלא מבוטח..
בוודאי כאשר מדובר בעצמאים, רצוי לנצל את מלוא הטבות המס, ככל שניתן ולהגדיל את ההפקדות.
התשואה: לתשואה שתשיג קרן הפנסיה לאורך השנים יש חשיבות גדולה ליתרת הכספים שתהיה לנו בעת שנפרוש. מומלץ להשוות בין קרנות הפנסיה ולבחון את התשואה שמייצרת הקרן לאורך זמן ביחס לסיכון שלקחה.
ככלל, מומלץ גם להתאים את רמת הסיכון בהשקעות לגיל החוסך. ככל שעוברות השנים ההמלצה היא להקטין את החשיפה להשקעות עם סיכון כגון מניות. מנגד, כשהדרך לפרישה עוד ארוכה, מומלץ לבחור במסלולים עם חשיפה גדולה יותר למניות, שבהן הסיכון משולב בסיכוי להשגת תשואה גבוהה יותר.
יש לציין בהקשר זה כי כיום החל בישראל לפעול מודל אוטומטי המשייך את החוסך למסלול השקעה (ברמות סיכון שונות) בהתאם לגילו. עם זאת באפשרות החוסך לבקש לעבור לאיזה מסלול שיחפוץ.
דמי הניהול: לדמי הניהול יש גם כן השפעה על הסכום שייצבר בסוף תקופת החיסכון. כל שינוי של כמה עשיריות האחוז כלפי מטה, או כלפי מעלה, משמעותו לאורך שנים הקטנה או הגדלת החיסכון בעשרות ולעיתים אף מאות אלפי שקלים.
מומלץ לבחון את דמי הניהול, להשוות להצעות אחרות, זולות יותר ולא להסס להתמקח עם מנהלי החיסכון על מנת להוריד את דמי הניהול. במקרה הצורך ניתן להעביר את הכספים לקרן פנסיה אחרת, וזאת מבלי לפגוע בזכויות שנצברו.
פיצויי פיטורים: רכיב הפיצויים מהווה חלק ניכר מהחיסכון הפנסיוני (במרבית המקרים קרוב למחצית ממנו). לכן חשוב להימנע ממשיכת הפיצויים בין עבודות, שעשויה להפחית משמעותית את קצבת הזקנה הצפויה לכם.
ניתן להפיק מידע מגוון על הכספים הצבורים על שמכם בחסכונות הפנסיוניים בעזרת מספר אתרים המאפשרים זאת, בין הייתר באמצעות "עושים סדר בפנסיה" של לאומי.
לפנייה לכתב/ת 
