תריסים בנחיתה, מזגן במטוס, בעיה בשירותים וקפיצות בקיץ: שאלות ותשובות לעונה החמה
מדוע גם בעונת הקיץ כשמזג האוויר יציב המטוס קופץ? איך הטיסה ממריאה אם חלקים מהמטוס תקולים - או בלי המזוודות שלכם? למה מחכים על הקרקע הרבה זמן ואיך יש חשמל כשהמנוע כבוי? לרגל עונת הטיסות החמה, טייס אל על לשעבר סא"ל (מיל') ערן רמות משיב לשאלות הבוערות
אריזה חמה
נחתנו ביעד והמזוודה לא הגיעה. נציגת חב' התעופה טענה: "עקב החום הטייס החליט לא להעלות את כל המזוודות". מה הקשר בין החום למזוודות?
ביצועי המטוס בכלל וביצועי ההמראה בפרט מושפעים מתנאי מזג האוויר שבו המטוס מתפקד. הביצועים - כלומר מה המטוס יכול לעשות ומה לא, מושפעים מאד מהטמפרטורה השוררת. ככל שהטמפרטורות עולה ביצועי המטוס יותר מוגבלים, מופחתים, בעיקר בשלב ההמראה.
חום גבוה גורם להארכת ריצת ההמראה על המסלול ומפחית את דחף המנועים. לכן, לעתים עולה הצורך להפחית במשקל המטוס כדי להתאים את מגבלת משקל ההמראה האפשרי לטמפרטורות הקיימות. התאמה כזו תאפשר המראה באורך המסלול הזמין להמראה אך עם פחות מטען, את משקל המטוס ניתן להוריד, לרוב, על ידי הורדת מטען ושליחתו בטיסה אחרת ליעד בהקדם על ידי חברת התעופה. לפעמים, בטמפרטורות חמות מאוד, יכול להיות מצב בו יאלץ הטייס לצמצם אפילו את מספר הנוסעים כדי להפחית ממשקלו. נדיר, אך כבר קרה.
לא תופסים טרמפ
אנחנו תקועים ביוון עקב תקלה במטוס. מדוע חברת התעופה לא שולחת מטוס אחר במקום המטוס התקול?
בעונת הקיץ העמוסה, חברות התעופה דואגות שהמטוסים שבתפעולן יטוסו כמה שיותר, עם "זמני קרקע" קצרים ככל הניתן. הכלל הוא פשוט: מטוס באוויר מכניס כסף - מטוס על הקרקע מפסיד כסף. ככל שהמטוסים טסים יותר הם מכניסים לחברות התעופה רווח גדול יותר, כתוצאה מהובלת נוסעים ומטענים.
עונת הקיץ היא עונת השיא של חברות התעופה והן קובעות את לוחות הזמנים של טיסותיהן חודשים מראש, כאשר לעתים מטוס נמצא על הקרקע מעט מאוד זמן (בשם המקצועי - "סבב קרקעי קצר") בין טיסה לטיסה: החלפת צוותים, ניקיון, תדלוק, העלאת מזון, שתייה ומטען - ויציאה לטיסה הבאה עם נוסעים חדשים ששילמו על כרטיסי הטיסה.
לוחות הזמנים שנקבעו למטוסים בעונה מלאים כמעט לחלוטין, ואין בתכנון מטוסים שמחכים בחנייה אם במקרה יצטרכו אותם. כל המטוסים מתוכננים לטיסות וכאשר מטוס מסוים חווה תקלה, לחברת התעופה לא יהיה מטוס זמין להטיס את הנוסעים שנתקעו - ועל כן קיימות מספר אפשרויות.
1. המתנה עד לתיקון התקלה, לרוב אם צפי התיקון קצר
2. פיזור הנוסעים בחברות תעופה אחרות, ישירות או דרך יעדי ביניים, ואפילו הנחתת מטוס בטיסה אחרת בדרכו ליעד המשותף - אם יש כזה ואם יש בו מקום - לאיסוף חלק מהנוסעים התקועים
3. המתנה להגעתו של מטוס אחר מאותה חברה, שתגרור ככל הנראה שינוי לוחות הזמנים כמתבקש משינויי המשימות, ליותר ממטוס אחד
קיץ קופצני
מדוע יש קפיצות חזקות וכיסי אוויר גם בקיץ? התופעות הללו לא מתרחשות רק בחורף כשמזג האוויר סוער?
מזג אוויר סוער, כפי שמוכר לנו בחורף, אכן גורם לחתחותים עזים בטיסות, אך גם בקיץ התופעה מתרחשת. השמש מחממת את האדמה, אשר מחממת את שכבת האוויר הקרובה לקרקע. אוויר חם נוטה לעלות ולהתקרר.
עליית האוויר החם בקיץ גורמת לעתים לקופצניות ולחתחותים במטוסים, בעיקר בגובה נמוך הקרוב לקרקע. ישנן עונות בשנה בהן יש סטטיסטית יותר מערבולות אוויר. הציפורים הנודדות מנצלות את הזרמים העולים (טרמיקות) באביב ובסתיו - עונות הנדידה, לדאות גבוה יותר ורחוק יותר. אנחנו קוראים לאותם זרמים כיסי אוויר, מערבולות.
מזגן, בבקשה
איך יש למטוס מיזוג אוויר ואורות עוד בזמן העלייה למטוס ולפני שהתנתקנו מהשרוול? הם לא עובדים רק כשמניעים את המטוס לפני ההסעה להמראה, כמו שהמזגן ברכב עובד רק כשמפעילים את המנוע?
מטוסים החונים על הקרקע מחוברים למקור כוח חיצוני המספק חשמל ומיזוג אוויר. אביזרי החיבור הינם חלק ממתקן גשר העלייה למטוס ("גייט") או באמצעות מתקן נייד מיוחד (GPU), המתחבר דרך נקודות חיבור בצידו החיצוני התחתון של המטוס, אל המערכות. עם ההנעה, מיזוג האוויר והחשמל מתקבל מכוח המנועים.
האוויר במנועי המטוס מדוחס, ומותאם לטמפרטורה הנקבעת על ידי הטייסים אל תוך תא הנוסעים. כולם מכירים את הקטע שבו לפני הנעת מנועי המטוס המיזוג מפסיק פתאום לזמן קצר - זה הזמן בו המיזוג עובר מהמערכות הקרקעיות לגנרטורים, ולמיזוג האוויר והדיחוס המגיעים מהמנועים.
למטוסי הנוסעים יש בנוסף גם מנוע עזר (APU) שנועד לשימוש על הקרקע בלבד ומספק את כל צרכי החשמל והמיזוג, למקרה שאין בשדה מקור כוח חיצוני קרקעי שכזה. אחרי הנעת מנועי המטוס, הטייסים מכבים את מנוע העזר ואין לו שימוש בטיסה.
ליישר מושבים, לקפל מגשים ו... לפתוח חלונות?
הדיילת ביקשה לפתוח את החלונות וכיבתה את האורות בתא הנוסעים לפני הנחיתה. מדוע?
הרמת תריס החלונות היא רק חלק אחד מההכנות לנחיתה בטוחה ולמקרה שמשהו ישתבש ויעלה הצורך לפינוי מהיר של הנוסעים מהמטוס. לרוב, מוגדר כי מטוס שהקברניט הורה על פינויו לאחר הנחיתה המוצלחת יותר או פחות, צריך להתפנות במהירות (הגדרת התכנון ליצרן - תוך כ-90 שניות).
לכן, מתבקשים הנוסעים לקפל את מגשי האוכל, ליישר את גב המושב ולפנות חפצים מהמעברים כדי לאפשר פינוי מהיר מן המטוס בזמן חירום. פתיחת התריסים מאפשרת לצוות הדיילים, או לנוסעים, להתריע לצוות במידה והם מזהים כי משהו מחוץ למטוס לא פועל כשורה. פתיחת התריסים מאפשרת גם לצוותי החילוץ המגיעים במידת הצורך לראות מבחוץ מה קורה בתוך המטוס - אם וכאשר בוצעה נחיתת חירום.
מצב טיסה
איך קובעים איזו טיסה תקבל זמן המראה מסוים?
כל שדה תעופה בעולם חייב לנהל ביעילות את פעילותו האווירית והקרקעית, לטובת הנוסעים וחברות התעופה. אחת הדרכים החשובות ביותר היא קביעת חלונות זמן להמראה (ולנחיתה ביעד) לכל טיסה, הנקראת בשפה המקצועית "סלוט", ומתקבלת לפי תכנון טיסות של חברות התעופה, ועל פי תכנון פעילות בנתיבים ובשדות תעופה בינלאומי.
הסלוטים נקבעים בהתאם ליכולת הפעלת השדה, והעומס הקיים והאפשרי בו, צרכים קבועים, עונתיים או חד פעמיים, וליכולת נתיבי הטיסה המתוכננים להכיל מטוסים במרווחים ובהפרדות גבהים בטיחותיים.
זמני העומס בנתב"ג הם בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחר הצהריים, וכן סביב חצות. חברות התעופה מעוניינות לצאת מוקדם ככל הניתן מישראל כדי להספיק להגיע ליעדים הקרובים באירופה מוקדם ככל הניתן לקראת יום חדש, או לטיסות ההמשך משדות ההפעלה של החברות הזרות בחו"ל.
בחלק מנמלי התעופה בעולם קיים "עוצר לילה" להמראות ולנחיתות (בישראל עוצר הלילה קיים רק להמראות, בין 02:00 ל-04:50) מטעמי רעש בעיקר. עקב הקיבולת המוגבלת בנתב"ג, קשה להכניס טיסות נוספות בשעות העומס. לכן, חברות שכר וטיסות עונתיות או חד-פעמיות מועברות לשעות פעילות רגועות יותר וחשופות יותר להזזת סלוטים.
גרוטאה מעופפת
האם המטוס טס כשהוא תקין לחלוטין? יצא לי לטוס כשאחד מתאי השירותים לא תקינים או חלק ממערכת הבידור פשוט לא עבדה.
ישנן תקלות שאיתן לא ניתן לטוס. לדוגמה, תקלת מנוע, שבר בגוף המטוס, תקלות במערכות קריטיות ובטיחותיות. לעומת זאת, באחריות היצרן וחברת התעופה ליצור רשימה שנקראת "ציוד מינימלי הכרחי" (MEL) שבה מפורטות כל התקלות שאיתן מותר לטוס, וגם מה הן המגבלות להפעלת המטוס בנוכחותן.
אם אחד מתוך ששת מתקני השירותים לא תקין, מוגדר ברשימה - לכל דגם מטוס - איך לנעול את הדלת וכמה נוסעים יכולים להיות במטוס. אם אחד מתוך שלושת המזגנים במטוס מקולקל - אפשר להשתמש בשניים האחרים, עם הגבלת גובה לשיוט. על פי השיטה הזו אפשר לטוס גם עם נורית שרופה, או מסך טלוויזיה מקולקל, ואפילו אם אחת מתוך שלוש מערכות הטייסים האוטומטיים תקולה, בתנאי שהתקלה מופיעה ברשימת ה-MEL.
אם התקלה שאותה איתר הצוות איננה ברשימה - אסור למטוס לטוס, על פי החוק. וזאת אכן הפרקטיקה המיושמת בכל חברות התעופה. באותו MEL מוגדר גם עד מתי או כמה טיסות אפשר למשוך את אותה תקלה, וזאת כדי לאפשר למטוס לחזור לבסיס האם לשם תיקון התקלה.
סא"ל מיל' ערן רמות, לשעבר טייס אל על וראש המרכז למחקר תעופתי במכון פישר
לפנייה לכתב/ת 
