האם המהגרים החדשים יצילו את כלכלת אירופה?
מצד אחד - עידוד הצמיחה לטווח הקצר, תוספת ידיים עובדות זולות וחיזוק הביקוש בשוק הנדל"ן, ומהצד השני - עומס תמידי על התקציבים הסוציאליים וצורך בהגדלת התקציבים הביטחוניים. אנגליה הצביעה נגד המהגרים, וסקרים מראים שצ'כיה, אוסטריה וצרפת היו שמחות להצטרף אליה. אבל האם מדובר בבחירה נכונה לכלכלה?
גלי מהגרים ופליטים הם אלו אשר עזרו לבנות את הכלכלה הגדולה ביותר בעולם: ארה"ב. גם כלכלות אוסטרליה, צ'ילה ודרום אפריקה נבנו מגלי מהגרים, וכמובן גם ישראל. גלי מהגרים מהווים מנוע צמיחה חזק, בעיקר במדינות המצויות בשלבי בנייה - אך היקף הצמיחה מושפע מאד מהרכב המקצועות שמחזיקים המהגרים, מיכולתם להשתלב בכוח העבודה הקיים מבחינה תרבותית ומנטאלית, מרצונם להשתלב, מההון הכספי שהם מביאים איתם, מרצונן של המדינות הקולטות לשלב אותם ומגורמים נוספים.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה בעולם
אירופה אינה מצויה בשלבי בנייה. היא מבוססת ושבעה, אך במקביל הצמיחה הכלכלית שלה היא אפסית. בשבע השנים האחרונות היא צמחה במצטבר בכ-5% בלבד - שיעור צמיחה ממוצע הנמוך מ-1% בשנה. כמעט כלום. ולכן מנהיגי אירופה מנסים בכל כוחם לעודד את הצמיחה, כי מי שלא צומח - סופו שיצטמצם. במובן זה החשש האירופי הגדול ביותר הינו הזדקנות האוכלוסייה. אירופה המזדקנת, שמפסיקה לעשות ילדים והגיל החציוני של תושביה הוא 44 ובראשה גרמניה עם גיל חציוני של 47.5 זקוקה לאוכלוסייה צעירה. לשם השוואה הגיל החציוני בארה"ב הוא 39 ובישראל, המדינה הצעירה ביותר ב- OECD הגיל החציוני הוא 31.
שיעור המהגרים העובדים - בירידה מתמשכת
חלק ממנהיגי אירופה חושבים שהמהגרים, שרובם צעירים, המגיעים אליהם מארצות האיסלאם יעזרו להם שוב לצמוח. אך מול הקונספט הזה ישנם רבים באירופה הטוענים שהוא שגוי. המהגרים המגיעים לאירופה מחזיקים מעט מאד ידע בתחומים להן היא זקוקה כמו החלפת המהנדסים המזדקנים שיוצאים לפנסיה, החלפת פועלי התעשייה המיומנים כל שכן החלפת המומחים המקצועיים בתעשייה הכבדה של אירופה. היכולת של המהגרים זה מקרוב באו להחליף מיליוני מהנדסים, טכנאים מיומנים ומדענים אירופאיים מזדקנים היוצאים לפנסיה - היא אפסית. רק אחוזים בודדים מהבורחים מארצות ערב הינם בעלי כישורים כאלו ולכן מכאן לא תבוא הישועה.
יתרה מזו. עד כמה המהגרים משתלבים במעגל העבודה? נתוני האיחוד האירופי מראים כי מאז שנת 2007 ישנה דווקא ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של מהגרים חוקיים בגילאי 20 עד 64 (חוקיים - כאלו שהגיעו במסגרת איחוד משפחות או באמצעות אישורים הומניטריים) משיעור השתתפות של 72% לשיעור של 70%. לגבי מהגרים לא חוקיים המגיעים בשנים האחרונות במיליונים כל שנה, ממקומות דוגמת סוריה שאינה קיימת עוד כמדינה, מאפגניסטן או עיראק שסועת הקרבות, כל שכן מאפריקה - אין נתונים. בכל מקרה, מחקרים מראים שלמהגרים לוקח שנים רבות מאד להשתלב בשוקי העבודה במדינות הקולטות, ודאי מהגרים ממדינות עולם שלישי.
בכל זאת בטווח הקצר תהיה לגלי המהגרים השפעה חיובית על אירופה: עידוד הצמיחה עקב הזרמת תקציבים ממשלתיים לשירותים סוציאליים ולבניית מחסות, בתי ספר ומרכזי שיקום. במקביל, ביקושים מצד המהגרים לדיור, בעיקר בשכונות העוני האירופאיות, שיכולים להביא לכך שהאוכלוסייה הקיימת "תשפר עמדות" ותעבור לשכונות מעט טובות יותר ובאופן זה יהיה עידוד לבניית דירות נוספות ולעלייה מסוימת במחירי הנדל"ן.
תהיה גם תוספת ידיים עובדות זולות בענפים דוגמת מסעדנות, מלונאות, הובלה, אירוח והגדלת הרווחיות בענפים אלו. אך כאן יש לסייג, בענפים אלו אין מחסור בידיים עובדות מכיוון שגלי מהגרים, בעיקר מצפון אפריקה, מגיעים אליה מזה זמן רב ואלו מילאו את המכסות בענפים עתירי העבודה. באופן פרדוכסלי המהגרים הלא חוקיים החדשים מאיימים על מקומות עבודתם של המהגרים החוקיים שהגיעו בעבר - בדיוק כפי שסודנים ואריתראים לקחו בת"א את מקומות העבודה של הפלשתינאים, פשוט כי הם היו זולים יותר.
בטווח הארוך תהיה למהגרים גם השפעה כלכלית שלילית: עומס תמידי על התקציבים הסוציאליים וצורך בהגדלת התקציבים הביטחוניים (בעיקר שיטור ואכיפה), ירידה בתוצר לנפש, הגברת פערים חברתיים ותרבותיים (חוסר הזדהות עם המדינה, פערי השכלה, מוסר עבודה שונה, קיצוניות דתית ושינויים פוליטיים).
בכל הנוגע לרצון לקבל אותם, תושבי בריטניה בעזיבתם את האיחוד האירופי, נתנו לכך תשובה. גם מדינות רבת נוספות באיחוד אינן מעוניינות בהם. ע"פ מחקר של האקונומיסט שהתפרסם לאחרונה, מבין המדינות שתושביהן חוששים ביותר מהפליטים ניתן למצוא את צ'כיה, אוסטריה וצרפת. למעשה מדינות אלו גם מככבות בראש המדינות שאזרחיהן מעוניינים לעזוב את האיחוד האירופי.
הכותב הוא יו"ר רויטר מידן ומנכ"ל חיסונים פיננסים
לפנייה לכתב/ת 
