לא מתכוונים להישבר: מגוש קטיף - להר חברון
שניהם פונו מבתיהם בימית, ואחר כך פונו שוב מבתיהם בגוש קטיף. פעמיים ראו את מפעל חייהם נחרב, אבל לא אמרו נואש. הרבנים איציק אמיתי ואיציק אידלס בנו מחדש את חייהם בהר חברון - הגזרה שספגה גל פיגועים קשה, ודווקא ביישוב מעורב - דתי-חילוני: "הלקח שלנו הוא לחיות עם עם ישראל"
שבועות מדממים חלפו על הר חברון, הגִזרה שספגה חבטות קשות לאורך השנה האחרונה. אבל למתיישבים בחבל הארץ הפורח והעצוב הזה, אין כוונה להישבר. מי שמנסה להבין איך חיים במציאות של פיגועים ושכול, צריך להכיר את אנשי ההר. נגיד, את "הרבנים איציק".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"ממשבר צריך לצמוח", זהו המוטו שמלווה את הרב איציק אמיתי והרב איציק אידלס. שניהם פונו מבתיהם בימית, ואחר כך פונו שוב מבתיהם בגוש קטיף. פעמיים ראו את מפעל חייהם נחרב, אבל לא אמרו נואש – והחליטו להמשיך בכל הכוח, ולהיאחז באדמת ההר ביישוב המעורב (דתיים וחילונים) טנא עומרים.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- תיעוד: מפגין קורע את הסידור של נשות הכותל
- כהן? בוא לעשות מזה כסף!
- "לא" לסטודנטים ועולים מאוגנדה "בגלל שהם שחורים"
"הפעם הראשונה שהמשפחה שלנו הגיעה לטנא עומרים, זה היה עם משאית ההובלות", מספר הרב אמיתי ל-ynet ו"אורות" טלוויזיה יהודית", ומוסיף כי אז לא ידעו אפילו כיצד ייראה ביתם החדש. "באנו להתחיל מבראשית, במשימה שונה ממה שהכרנו, כי עד אז - בין אם בעצמונה ובין אם במורג - חיינו ביישוב דתי, ופתאום נכנסנו למורכבות הזו. אז לא עוד היינו פנויים נפשית לחשוב שהנה, עכשיו אנחנו מרימים דגל חדש, אבל לימים הסתבר שהדבר הזה אפשרי".
"למה אתה לא רוצה לשחות איתי?"
"בזמן המאבק על גוש קטיף, היה ברור לי שאחד הדברים שאנחנו צריכים לעשות עליהם תשובה, זה להתערב כמה שיותר עם הציבור הכללי במדינת ישראל", מודה הרב אידלס.
חשבו – ועשו, אבל לא הבינו עד כמה גדולים הפערים. "היינו צריכים שעות נפרדות בבריכה, ולשם כך
כונסה ועדת החברים להצבעה", מספר הרב אמיתי. "אחרי שהסתיימה האסיפה, אומר לי הבחור שיושב לידי: תראה, אני רוצה שתמשיכו לחיות פה איתנו, ולכן הצבעתי בעד. אבל איזו בעיה יש לך להתרחץ איתי?"
"זה אירוע שהראה לנו, אישית, שלפעמים מדברים באותן המילים, אבל מבינים שתי שפות שונות. אני לא יודע כמה עוד מקרים כאלה יש היום בארץ, שבגלל שלא נפגשים, אז כל אחד חושב שלשני יש קרניים".
במסגרת הבנייה האישית והלאומית, החליטו הרבנים אמיתי ואידלס להקים בית מדרש ביישוב הסמוך, אשתמוע. "הרגשנו צורך בישיבה שמחברת את התורה לחיי האנשים... רצינו שכל אחד יסתכל על הסבא שלו, על הסבתא שלו. הרי חלק גדול ממי שבנו את הארץ היו ניצולי שואה. אנשים שלא חוו מה שאנחנו חווינו. חרב עליהם הכל! והנה הם באו לארץ ישראל ובנו הכל מהתחלה. אז כשאתה מסתכל על סבא וסבתא כאלה, אתה לא יכול שלא להתמלא בכוחות".
לפנייה לכתב/ת 
