מנהיג הולך ומנהיג בא, ברוך ה'
עם כל הכבוד לפלפולים הפרשניים, אני סבור שאלוהים הדיח את משה רבנו כי חשב שזמנו עבר, והוא לא מתאים להכניס את העם לארץ. האם גם המנהיגים של היום מבינים שדור הולך ודור בא? האם הם נזהרים שלא להיאחז בשלטון ללא תנאי, לפני שיחטאו בחטא לא יסולח, או לפני שיסולקו מכס השלטון בבושה?
אחד הזכרונות הטבועים בי מליל הסדר בקיבוץ, הן השורות הללו: "וּמֹשֶׁה הִכָּה עַל צוּר/ בַּמַּטֶּה הִכָּה עַל סֶלַע (סֶלַע)/ בַּמַּטֶּה הִכָּה עַל סֶלַע/ וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם (מַיִם). // הַפְלֵא וָפֶלֶא/ הַפְלֵא וָפֶלֶא! (פֶּלֶא!)/ הַפְלֵא וָפֶלֶא/ אָמֵן סֶלָה".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אבא שלי היה במקהלה של הקיבוץ, ואני זוכר את קול הבס שלו שר, ואת כולנו - מאות האנשים בחדר האוכל חוזרים אחריו. סלע – סלע. מים – מים. הפלא ופלא, אמן סלע. כל החילונים שרים בהתלהבות "אמן סלע"!ובאמת המחזה הזה בדמיוני היה מרעיש ומרומם. כל העם נודד צמא במדבר, מתחנן למים. ומשה, הדמות הגבוהה והמהורהרת, עם הזקן השחור כמו של הרצל, מניף את המטה על הסלע וממנו פורצים המים. זה ממש שיאו של ליל הסדר. שנה-שנה הייתי מרותק ושר ומשתאה מהנס הגדול הזה.
תירוצים, תירוצים
אז אמנם התלהבתי מאוד, אבל כשגדלתי ולמדתי תנ"ך הבנתי שאלוהים היה מרוצה קצת פחות. משה חטא בכך שהניף את המטה על הסלע. הוא היה קטן אמונה. הוא היה צריך קצת לבקש, והמים היו פורצים מאליהם. אלוהים לא היה מרוצה. הוא כעס עד כדי כך ש"העניש" את משה. הוא מנע ממנו את שאיפת חייו, ואסר עליו לחצות את הירדן להיכנס לארץ המובטחת. משה ימות בעבר הירדן על הר נבו. "איש ונבו לו על ארץ רבה".
הפרשנים, כמובן, משתדלים להסביר ולתרץ ולהצדיק את אלוהים המעניש את משה. הם מסבירים, בין היתר, שמשה לא מצליח להשתחרר מן המאגיה של מצרים, והמטה הוא סמל לכשפים. הניסים והנפלאות של יציאת מצרים הסתיימו, וצריך לעבור עכשיו לדיבורים.
המטה הוא גם מטה הנדודים של העם, והגיע הזמן להשתקע. אני, אגב, לא השתכנעתי. עד היום נראה לי שאלוהים החליט להחליף את משה, וחיפש תירוץ להעניש אותו. האפולוגטיקה של הפרשנים לא מצליחה לטשטש את חוסר הצדק הזה בין אלוהים למשה.
רוטציה זה דבר חשוב
זו פרשה של חילופי דורות. מרים הנביאה אחות משה מתה. אהרון עולה להֹר ההר ומת, ואלעזר בנו
לובש את בגדי הכהן הגדול תחתיו שם. אלוהים כנראה מחליט שתם חלקו של משה במנהיגות. הוא לא הטיפוס שמתאים לכיבוש הארץ וההתנחלות. הוא איש רוח עדין ונביא, לא איש מלחמות קשוח וכובש.
זה בסדר ומובן. חשוב שתהיה רוטציה בשלטון. כל מנהיג טוב לזמנו, וצריך לדעת לפנות את כס המנהיגות בעיתוי הנכון. זה מעשה נכון ציבורית ומוסרית. אף מנהיג לא נבחר לנצח, אפילו לא משה רבנו.
לאחרונה מסתובב באינטרנט קטע מראיון ישן של ביבי שבו הוא קובע בנחרצות שאסור לראש ממשלה בישראל לכהן שתי קדנציות רצופות. זה היה כמובן בתקופה שרבין היה ראש הממשלה, ודברים שרואים משם לא רואים מכאן. ביבי נמצא איתנו בעמדת מנהיגות מתחילת שנות ה-90. הוא מתחרה אפילו בדוד בן גוריון, ראש ממשלה הראשון שלנו. גם בן גוריון, כזכור, יתקשה לפנות את מקומו בחילופי הדורות.
האם גם המנהיגים של היום קוראים את פרשת השבוע, ומבינים שדור הולך ודור בא? האם הם נזהרים שלא להיאחז בשלטון ללא תנאי, לפני שיחטאו בחטא לא יסולח, או לפני שיסולקו מכס השלטון בבושה ללא רחמים? הפלא ופלא – אמן סלע!
- הכותב הוא מנכ"ל "בינה", התנועה ליהודית חברתית
לפנייה לכתב/ת 
