ארז ביטון: "לא המלצתי על ביקור בקברי צדיקים"
פחות מ-24 שעות לאחר פרסום מסקנות ועדת ביטון, מבהיר העומד בראשה כי לא המליץ שתלמידים יבקרו בקברי צדיקים: "זו טעות, בגרסה המעודכנת של הדו"ח זה לא יופיע. צריך לייצר שיח ברמה גבוהה"
אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת ביטון הייתה ביקורי תלמידים בקברי צדיקים. אבל כעת, פחות מ-24 שעות לאחר פרסום מסקנות הוועדה, מבהיר העומד בראשה המשורר ארז ביטון כי לא המליץ על כך וטוען בהמשך לפרסום הבוקר ב"ידיעות אחרונות" כי מדובר בטעות. "אנחנו מדפיסים גרסה מעודכנת של הדו"ח ביום ראשון שתהיה מנופה משגיאות שנכנסו אליה בטעות", אמר יו"ר ועדת ביטון. לדבריו, "אחת מוועדות המשנה הכניסה את זה בטעות בתוך ההמלצות הרבות שלה. זו המלצה שולית, אני לא המלצתי עליה, זה לא באג'נדה שלי".
ביטון הוסיף: "אני לא חושב שזה דבר שמוסיף לבנייה של המודעות הישראלית. אני מאוד בעד ביקורים באתרי מורשת, בעיירות פיתוח, אני לא פוסל ביקור בספרד. הכוונה שלנו היא לייצר שיח ברמה גבוהה, ולראות כיצד אנחנו בונים זהות ישראלית חדשה שבנויה מהטוב והמשמעותי שבכל הקהילות. הופיעו בפניי 17 קהילות שונות, שלא הכרתי בכלל, אז למה לא לשתף את התלמיד הישראלי בזה? אנחנו רוצים לתת לגיטימציה להיסטוריה של אשכנזים ומזרחים כאחד".
ההמלצות של ועדת ביטון הוגשו אתמול לשר החינוך נפתלי בנט, שמינה את הוועדה כדי להעמיק שילוב תכנים על אודות חייהן של קהילות יהדות המזרח וספרד, בכל שלבי הגיל במערכת החינוך. יישום ההמלצות יעלה כחצי מיליארד שקל בשנה.
במשך שנים מחו אנשי עדות המזרח על אי שילוב ההיסטוריה המזרחית במערכת החינוך בצורה הולמת. לצורך התיקון, הוקמה לפני ארבעה חודשים ועדת ביטון, כדי לתקן את הדרוש תיקון. להשקפת חברי הוועדה, "תוכנית הלימודים כיום נכתבת מנקודת מבט אירופית, המרדדת את ההיסטוריה של יהודי ספרד והמזרח ואת חלקה בתולדות עם ישראל".
על פי המלצתם, יש ליצור מגמת לימוד חדשה בתחום מורשת יהדות ספרד והמזרח ברמה של 5-3 יחידות לבגרות ולחבר ספרים מיוחדים לצורך זה. בנוסף, יש לקבוע שאלות חובה בבגרות על נושאים מזרחיים עם אפשרות בחירה פנימית, אך לא בין אירופי למזרחי. חברי הוועדה ממליצים להרחיב את מספר שעות לימודי ההיסטוריה בחטיבה העליונה בשעה שבועית אחת לפחות, ולייעד אותה להוראת ההיסטוריה של יהודי המזרח.
בוועדה מבקשים גם להכניס לתוכנית הלימודים את השואה שעברו יהודי צפון אפריקה ולבחור בחלק מהעדויות סיפורים אישיים, למשל מסלוניקי. "הדיון על תנועת החסידות למשל יהיה עם מיקוד אירופי מובהק", נכתב בהמלצות, "עם זאת, ניתן להצביע על השפעות מאוחרות של החסידות באסיה ובאפריקה ובפזורה הספרדית – מישיבות חב"ד במרוקו ועד השתלבות ספרדים בקבוצות חסידיות כמו חב"ד ובעיקר ברסלב, או על שאילת המונח אדמו"ר, ביחס לדמויות כמו בבא סאלי".
במסגרת הוועדה הומלץ גם להכניס תכנים על אנוסי משהד, עלילת דמשק, חידוש היישוב היהודי בטבריה על ידי דון יוסף נשיא, תקופת הזוהר של צפת והיותה מוקד משיכה במאה ה-16 ועוד. כמו כן, ילמדו התלמידים על הרב עובדיה יוסף, מנהיג ופוסק הדור, יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל ועוד.
גם בנושא הטיולים וסיורי החובה ממליצה הוועדה על תוספת אתרים. בין היתר, יבקרו התלמידים במרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה ובמרכז למורשת יהדות בבל, וכן טיול כיתתי לטבריה שיכלול ביקור בקבר הרמב"ם, ובמקום השמור לקברו של המרגל אלי כהן. סיורים לימודיים נוספים שמומלצים הם בקברי צדיקים בנימוק "שיש לשים דגש על הפן ההגותי והאנושי של הדמויות, על הערכים והיסודות הרעיוניים שייצגו אישים אלה בחייהם ובכתיבתם".
בנוסף מומלץ לסייר בעיירות פיתוח, מושבים וערים שהיוו מרכז להגות היהודית. מעבר לסיורים ברחבי הארץ, ממליצה הוועדה לקיים סיורי תלמידים בארצות הבלקן, ספרד ומרוקו.
במקצוע אזרחות ממליצה הוועדה לשלב נושאים כמו מאורעות ואדי סאליב, הפנתרים השחורים, פרשת ילדי תימן, מחאת הדיור ועוד. "יש לדון במסגרת מקצוע האזרחות בסיבות לכישלון הקליטה של העולים משנות החמישים. הטיעון שהטובים עברו לאירופה והגיעו לארץ רק הנחשלים, הוא טיעון משולל יסוד וגובל אפילו בגזענות", טענו חברי הוועדה.
באשר למקצוע הספרות כתבו חברי הוועדה כי במצב הנוכחי יכול תלמיד להיבחן בבגרות בלי שלמד אפילו יצירה מזרחית אחת. לפיכך, ממליצה הוועדה להכניס בלימודים בכל שכבות הגיל (גן עד י"ב) משוררים וסופרים מיהדות המזרח ובהם ארז ביטון, אמירה הס, שמעון אדף, חביבה פדיה ועוד. הוועדה גם ממליצה להוסיף בבגרות נושא חדש תחת השם "שירת ההגירה", ובמסגרתו יחויבו התלמידים ללמוד חמישה שירים מרשימה של משוררים ובהם עדי קיסר, רועי חסן, שלומי חתוכה ועוד.
השוואה בין המזרחים לאשכנזים במליאת המל"ג
בתחום האקדמיה, ממליצה הוועדה להקים פקולטה חדשה למדעי הרוח בתחום לימודי יהדות המזרח, שיכללו את כל החוגים הרלוונטיים כמו היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. שליש מקורסי הבחירה והחובה יוקדשו לנושאים על הפזורה הספרדית והמזרחית, וסטודנטים שלא לומדים מדעי הרוח יחויבו ללמוד לפחות קורס אחד בנושא. בנוסף, תוקצה מלגה שנתית על סך 30 אלף שקל לכל דוקטורנט שיעסוק בפזורה הספרדית ויהודי ארצות המזרח. עוד הומלץ כי מספר חברי מליאת המל"ג יחולק באופן שווה בין מזרחים לאשכנזים. יש לציין כי על מנת ליישם את אלה, יש צורך כמובן בהוספת תקנים בפקולטות השונות.
במכללות לחינוך מומלץ ששליש מהקורסים להיסטוריה יהיו בתחום תולדות יהדות ספרד והמזרח, ארצות האיסלאם, אסיה ואפריקה. בנוסף, יש לחייב כל סטודנט להוראה וכל מורה להיסטוריה ללמוד קורסים אוניברסיטאיים על תולדות יהודי ספרד והמזרח מהמאה ה-17 עד המאה ה-20 ועל תרבותם, כתנאי לקבלת רישיון ההוראה.
הוועדה גם מציעה להפיק בטלוויזיה החינוכית סדרה בת 12 פרקים – "עמוד האש המזרחי", שתעסוק בתרומתה התרבותית של יהדות ספרד
והמזרח בתפוצות השונות, החל מגירוש ספרד, ובתרומתה לציונות המדינית מראשיתה ולפיתוח הארץ והמדינה. "זאת בעקבות הסדרה ששודרה לפני 35 שנה, שהדירה את יהודי המזרח כאילו אין להם תרומה לרעיון הציוני", הוסבר. בסדרה ייכללו נושאים כמו מבוא לתולדות יהודי ארצות האיסלאם בעת החדשה, בסיס הקיום הכלכלי, השפעת הסכסוך הערבי-יהודי בארץ ישראל, הציונות, קהילות מתפזרות, זהויות מתחדשות ועוד.
עוד בהמלצות: הקמת מוזיאונים ייחודיים לקהילות השונות כמו בית מורשת יהדות בבל ויהדות לוב, הנצחת דמויות משמעותיות מתרבות יהודי ספרד במוסדות שונים כמו בתי ספר, שמות רחובות וכדומה. בנוסף יש לציין את יום יציאת היהודים מארצות ערב והאיסלאם החל ב-30 בנובמבר במערכת החינוך, על ידי סיורים במוזיאונים ופעולות העשרה.
יישום כל ההמלצות נאמד ב-500 מיליון שקל בשנה. הפקת הסדרה "עמוד האש המזרחי" מתוקצבת ב-10 מיליון שקלים לשנה, הביקורים באתרי המורשת ובמוזיאונים מתוקצבים ב-5 מיליון שקל בשנה, תמרוץ בתי ספר שיישמו את ההמלצות במלואם מתוקצב ב-10 מיליון שקל בשנה, ועבור אתר פיוט לילדים יידרש תקציב של 10 מיליון שקל בשנה.
לפנייה לכתב/ת 
