גרסת המג"ד המלאה: "אלאור נראה מבוהל"
השבוע יעיד במשפטו של החייל היורה מג"ד שמשון, סא"ל דוד שפירא. במצ"ח כבר העיד: "אמרתי לאלאור שלא אמר אמת. הוא שתק ונראה מבוהל". המג"ד אמר כי אזריה הצטיין כחובש וכלוחם, ולכן קודם. "בשבועות שלפני התקרית הוריו התקשרו וטענו כי החיוך ירד מפניו בגלל עומס משימות ולחץ. נזפתי במ"פ שלא דיבר איתו מיד אחרי שביקשתי לעשות זאת"
עד כה פורסמו רסיסים מגמתיים מהגרסה שמסר המג"ד, איש הציונות הדתית, במשטרה הצבאית. כך למשל כבר ציטטו בתביעה בשלב מוקדם של הפרשה מדברי המג"ד, לפיו הוא לא האמין לחייל. כעת, גרסתו המלאה במצ"ח, שלגביה יישאל על ידי התובעים והסנגורים, עו"ד אילן כץ ואייל בסרגליק, נחשפת לראשונה.
על פני 9 עמודים תיאר המג"ד המנוסה שקיבל צל"ש על הסתערותו על המחבלים בפיגוע בישיבת מרכז הרב את התקרית מזווית ראייתו. "כשעה וחצי-שעתיים אחרי הירי שוחחתי לראשונה עם אלאור, אחרי שהתייעצתי עם המח"ט וסיכמנו שהחייל יגיע אליי לתחקור", אמר שפירא לחוקרי מצ"ח, "שוחחנו ליד הבוטקה בחסם ג'ילבר שבו הייתה התקרית. שאלתי אותו מדוע הוא ירה. הוא ענה כי חש סכנה מכיוון שראה את המחבל וראה שיש סכין לידו. שאלתי אותו, 'אז למה לא הלכת ובעטת בסכין? למה היית צריך לבצע ירי?', הוא ענה 'חשתי בסכנה'. אמרתי לו שאני סבור שהוא לא אומר את האמת וכי בעיניי הירי לא היה מוצדק, כיוון שהמ"פ עמד בסמוך ולא חש סכנה. בגלל חומרת האירוע הודעתי לו שהוא מושעה מלחימה ושהוא יילקח בקרוב לתחקיר אצל המח"ט".
חוקר מצ"ח: "כיצד אלאור הגיב?"
המג"ד: "למיטב זכרוני הוא די שתק, לא אמר כלום. הוא היה נראה קצת מבוהל".
שפירא הבהיר לחוקרים בנקודה זו: "הדברים שאמר לי אלאור בהחלט סותרים את הדברים שאמר לאחר הירי למ"פ, רס"ן תום נעמן. לו הוא לא אמר שחש סכנה, בניגוד למה שאמר לי כהסבר לביצוע הירי".
נקודה זו תשמש כבסיס לתביעה להוכיח את טענת ה"עדות הכבושה" שמכרסמת קשות באמינותו של אזריה - כיצד תוך שעות שחלפו מהתקרית, שינה גרסאותיו באופן שייטיב עמו. בתחילה טען: "הוא מחבל שניסה לדקור את חבריי, לכן מגיע לו למות". בהמשך הסביר: "חשתי סכנה כי הוא היה קרוב לסכין וזז", ואחר כך טען: "חשש ממטען חבלה על גופו".
יחד עם זאת, בגרסתו המלאה של המג"ד ניתן למצוא נקודות לטובת אזריה. "למיטב זכרוני לא עסקנו במצב שכזה של מחבל עם חגורת נפץ בהוראות הפתיחה באש", אמר המג"ד לחוקרי מצ"ח, "דיברנו על מה עושים במצב של סכנת חיים אך בפירוט של סכנת חיים לא ציינו את אופציית חגורת הנפץ".
המג"ד העיד בעניין זה על תדרוכים שהעבירו הוא והמח"ט לכוחות, ולדבריו אינו יודע אם אזריה נכח בהם. כשנשאל מה יש לעשות במצב של מחבל על חגורת נפץ שהוא עומד להפעיל, השיב המג"ד: "אם אני מזהה שהמחבל עומד ללחוץ על מתג ההפעלה, הייתי יורה על מנת לנטרלו. אם המחבל מנוטרל לחלוטין ואין שום סיכוי שיוכל להפעיל את חגורת הנפץ, הייתי מרחיק את הסובבים ומזמן חבלן שינטרל המטען. אני מדבר כעת על האינסטינקטים שלי בלבד וכיצד אני מבין את הוראות הפתיחה באש".
שפירא הוסיף כי לפי ההוראות "לא יתבצע פינוי של גופת מחבל עד שיתבצע נטרול של המטען על ידי חבלן... באירוע של ההיתקלות ולאחר מכן הירי של אלאור בוצעו (הדברים) לפי האינסטינקטים וההחלטות שקיבלו החיילים, ולאחר מכן אזריה, לפי שיקול דעתם בשטח וללא התייעצות איתי".
הוא העיד כי הנחה את המ"פ נעמן לפנות בהקדם את גופות המחבלים וכיצד לבודד טוב יותר את הזירה.
אזריה קודם נוכח הצטיינותו
המג"ד סיפר על היכרותו עם אזריה, בתמונה המציירת לוחם ממושמע שזכה לקרדיט ממפקדיו לאורך שירותו. "בשנה שעברה נבחר אלאור ללוחם מצטיין בפלוגה המבצעית וקיבל ממני תעודת הצטיינות, בהמלצת המ"פ דאז בגין תפקוד טוב והשקעה. לפני כמה שבועות (מיום התקרית, י"ז) אישרתי למ"פ למנותו כחובש פלוגתי וזה נחשב כקידום. אלאור נבחר עקב היותו חובש מצטיין ולוחם מצטיין.
"כשבוע לפני האירוע ביצעתי ביקורת לפלוגה המבצעית ובהקפצת כיתת הכוננות התגלה חוסר בציוד רב לאחד החובשים. אלאור נקרא למסדר זה לתת הסברים משום שהיה החופ"ל ואחראי לזה יחד עם רופא הגדוד. בתחקיר הבנתי שאלאור העלה את הפערים בפני הרופא אך לא קיבל מענה לחוסרים. נזפתי ברופא והוריתי לו להעביר לאלאור את החוסרים תוך שעות".
המג"ד העיד כי למיטב ידיעתו אזריה לא הפגין ביטחון עצמי מופרז או דעות קיצוניות כלפי האוכלוסייה הפלסטינית. בהמשך חשף המג"ד טפח ממצבו הנפשי של אזריה בתקופה שלפני התקרית, והטיפול הלקוי, כך נראה, של המפקדים בו: "לפני האירוע התקשר אליי אביו של אזריה, צ'רלי, ואמר שהם חשים שבשבועות האחרונים, מאז שאלאור בתפקיד החופ"ל, הוא מגלה פחות שמחת חיים ויש עליו עומס רב וכי הוריו מוטרדים ממצבו. האב ציין כי יש לו כפל תפקידים, של חובש וקשר. עדכנתי את המ"פ על כך בהודעת וואטס-אפ ובבקשה שישוחח על כך עם אלאור.
"המ"פ שכח לחזור אליי. למחרת האב התקשר אליי שוב ואמר שמפקדיו של אלאור לוחצים עליו לבצע משימות רבות. הבטחתי לו שהמ"פ ישוחח איתו. גם האם (אושרה, י"ז) התקשרה אליי וחזרה על הטענות. לאחר אותה שיחה התקשרתי למ"פ ונזפתי בו שלא חזר להודעה שלי ולבקשתי שידבר איתו. סיכמנו שהוא ידבר איתו בשיחה אישית ולמיטב ידיעתי כך קרה. אני יודע שהם ליבנו את הדברים והמ"פ הרגיע אותו".