קילל קללות גזעניות - וישלם 32 אלף שקל

ספק של חברת החשמל התעמת עם מאבטחת והשתמש בקללות גזעניות. הוא לא הורשע בהליך הפלילי, אבל התביעה האזרחית נגדו התקבלה

עו"ד נמרוד כנפיפורסם: 10.07.16 , 08:26

בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה מאבטחת במתקן של חברת חשמל נגד ספק שהתעמת איתה וקרא לעברה קללות גזעניות לעיני עובדים אחרים. השופטת יעל הניג הביעה סלידה מהתנהגותו וחייבה אותו לשלם לה 32 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התקרית התרחשה לפני שבע שנים. בעלי חברה המספקת שירותי הסעה לחברת החשמל הגיע עם בנו למתקן בתל אביב וביקש להיכנס. המאבטחת לא אישרה לו מפני שכרטיס הכניסה שהציג לא היה בתוקף. הוא המתין בחוץ כמה דקות שלאחריהן נכנס לעמדת האבטחה, והחל לצעוק ולקלל את המאבטחת תוך נפנוף ידיו באוויר. הוא הורחק מהמקום בהתערבות אחד העובדים של חברת החשמל.

תביעה

מזרחי לא הוכנס למועדון. הפיצוי: 50 אלף שקל

עו"ד אופיר בן דוד

בשני מקרים ניסה צעיר להיכנס ל"ג'ימי הו" בשדרות רוטשילד בתל אביב, אך נענה בסירוב. בינתיים, בליינים בהירי עור נכנסו ללא בעיה. תביעתו התקבלה

מזרחי לא הוכנס למועדון. הפיצוי: 50 אלף שקל

המשטרה זומנה למקום, והמאבטחת התלוננה שהאיש שרט את פניה וקילל אותה. הוא הכחיש, אך חקירת המקרה הובילה להגשת כתב אישום פלילי, ולבסוף האיש הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות תקיפה ואיומים. הוא לא הורשע עקב תסקיר חיובי והעונש שקיבל היה 140 שעות לתועלת הציבור ופיצוי של 5,000 שקל.

אלא שהמאבטחת לא הסתפקה בכך, והגישה נגדו תביעה אזרחית לפיצוי על פרסום לשון הרע ונזקי התקיפה. לטענתה הנתבע צעק "בואי עכשיו החוצה, אני אזיין לך את הצורה, יא אהבלה אחת", והוסיף לעברה ולעבר חברתה: "פוסטמות רוסיות" ו"רוסיות מזדיינות".

הנתבע סיפר מנגד שהיה בלחץ מכיוון שאיחר לפגישה, וכי חש שהתובעת וחברתה לועגות לו כאשר שמע אותן מדברות ברוסית. לדבריו, הדברים נאמרו מתוך כעס רגעי – "בעידנא דריתחא" – ולכן אינם מהווים לשון הרע. הוא הוסיף שהודה במעשים שיוחסו לו בכתב האישום משום שידע שלא יורשע, והעדיף להימנע ממשפט ארוך.

מכל מקום, סיפר, כחודש לאחר האירוע הוא נפגש עם התובעת בנוכחות עובדי חברי החשמל, והשניים לחצו ידיים. התובעת אישרה זאת, אך הסבירה שעשתה זאת בלחץ ממוניה, ומבלי שהתנצלה או הבטיחה דבר.

השופטת יעל הניג קבעה כי עדותם של הנתבע ובנו אינן אמינות, ולעומתם התובעת רכשה את אמונה המלא באמצעות עדות עקבית והגיונית. לדבריה הנתבע לא הוכיח שהתובעת לעגה לו בשפה הרוסית ושהייתה איזושהי הצדקה מצדו להתנהג כפי שהתנהג.

"אין מדובר בוויכוח אלא בהתפרצות ובהשתלחות חד צדדית של הנתבע בתובעת בנוכחות חבריה לעבודה", כתבה השופטת, והבהירה כי אמירותיו בקשר למוצאה של התובעת הן גזעניות, בוטות ומכוערות, שנועדו לבזות אותה.

לפיכך, השופטת הניג קיבלה את התביעה, והורתה לנתבע לשלם לתובעת 32 אלף שקל כפיצוי על הוצאת לשון הרע ועל נזקי התקיפה. בנוסף הוא ישלם שכר טרחת בסך 7,488 שקל והוצאות משפט.