אחרי המתמטיקה: בנט מסתער על לימודי האנגלית

דגש על לימודי שפה כבר בביה"ס היסודי (צילום: shutterstock)

"בוגרי מערכת החינוך אינם יודעים לדבר אנגלית", כך אמר לאחרונה שר החינוך נפתלי בנט, והגדיר במשפט אחד את הבעיה שהובילה לרפורמה החדשה בלימודי השפה בבתי הספר ואת מאפייניה. 

ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר (א') כי כבר משנת הלימודים הקרובה תופעל בבתי הספר היסודיים והתיכוניים תוכנית לאומית לשיפור ההיכרות עם השפה האנגלית, שמטרתה להוביל להגדלה משמעותית של מספר הניגשים לבחינת הבגרות בשפה במסלול של 4 ו-5 יחידות לימוד, בדומה לתוכנית שעליה הכריז בנט לפני כשנה, לאחר כניסתו לתפקיד, שהציבה מטרה להגדיל את מספר הניגשים לבגרות 5 יחידות במתמטיקה.

המניע לתוכנית, שזכתה לכינוי "תוכנית בנט", הוא כפול. ראשית, השיעור הגבוה יחסית של בוגרי מערכת החינוך שאינם עומדים ברף הקבלה ללימודים אקדמיים, שהוא 4 יחידות לימוד באנגלית. מדובר על 41% מהתלמידים - 21% שלמדו אנגלית ברמת 3 יחידות ו-20% נוספים שכלל לא ניגשו לבגרות באנגלית. נוסף על כך, כפי שתיאר בנט, גם בקרב אלו שלמדו אנגלית ברמה הנדרשת לא נרשמה יכולת דיבור שמספיקה להתמודדות עם העולם במאה ה-21. "אחרי שעשינו זאת במתמטיקה, נסתער גם על האנגלית", אמר בנט בדיון עם הנהלת המשרד. "גם תלמידים שמסיימים לימודי 5 יחידות לא יודעים איך לכתוב אי-מייל. צריך לשנות את התוכנית כדי שהיא תעניק להם יכולות שמתאימות לעולם המודרני". בנט אף הגדיר באותה ישיבה את התוכנית לשיפור האנגלית "יעד לאומי", והוסיף כי בקרוב יוצבו יעדים מדידים להצלחת הרפורמה, שיקבעו הגורמים המקצועיים שמגבשים אותה.

להשתמש באנגלית למטרות פרטיות, תעסוקתיות ואקדמיות

השלב הראשון של התוכנית, שייצא לדרך כבר בתחילת שנת הלימודים הקרובה, יכלול את העברת הדגש ללימודי השפה המדוברת על ידי העשרה של אוצר המילים ופיתוח מיומנויות של תקשורת בין־אישית, כמו למשל תרגול של הבעה בכתב ובעל פה או עריכת מצגות. כמו כן יושם דגש מיוחד על חיזוק הוראת האנגלית בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, שהפערים בינה לבין המרכז בכל הנוגע לשפה גדולים, וכך יושקעו משאבים לסיוע לתלמידי 3 יחידות להתקדם ולהיבחן במסלול של 4 יחידות, וכך לעמוד בסף הקבלה לאוניברסיטאות. המטרה היא שכל התלמידים, ללא קשר להשתייכותם המגזרית ולמקום מגוריהם, יהיו מסוגלים להשתמש באנגלית למטרות פרטיות, תעסוקתיות ואקדמיות.

כדי לממש את היעדים הללו מציבה התוכנית מטרה להעצים את סגל המורים לאנגלית המלמדים במערכת החינוך, לצד איתור מורים חדשים השולטים בשפה ברמה גבוהה. לשם כך, תיפתח תוכנית להסבת אקדמאים בעלי תואר שני להוראת אנגלית, במימון משרד החינוך, והיא תכלול מלגות קיום. התוכניות האוניברסיטאיות יכללו גם טיפוח של הביטחון העצמי של המורים לתקשורת באנגלית עם תלמידיהם, כולל שיחות בהודעות טקסט במטרה לתרגל כתיבה שוטפת ויום-יומית.

שינויים נוספים יתמקדו בתוכני הלימוד. "הבעיה העיקרית בשנים האחרונות הייתה שלמורים לא היה מתי ללמד אנגלית", מספרת מורה לאנגלית. "רוב הזמן הוקדש ללימוד לקראת הבחינה בספרות אנגלית, שהכללים שלה אמנם נוקשים ותובעניים אבל הם לא אפשרו לתלמידים באמת לעבות את הידע שלהם בשפה". גם ד"ר אלישבע ברקון, ראש החוג לשפה ולספרות אנגלית במכללת אורנים, מאמינה כי חלק ניכר מהבעיה נעוץ בתוכני הלימוד. "התוכנית הנוכחית עדיין שמה דגש רב מדי על מבנים דקדוקיים, אסטרטגיות של מענה על שאלות בהבנת הנקרא וניתוח ספרותי של יצירות שאינן בהכרח משקפות את האנגלית בת זמננו", היא מסבירה. "דרושה התאמה של תוכנית הלימודים לכישורי השפה הנדרשים לאזרחים בעולם גלובלי. יש לשים דגש על אוצר מילים גדול ושימוש אותנטי בשפה מדוברת וכתובה".

לשם כך תכלול התוכנית החדשה הרחבה של אוצר המילים הנדרש מתלמידי 5 יחידות, מ-3,200 מילים כיום ל-5,400 מילים. לצד זאת תעביר התוכנית החדשה את הדגש מהיצירות הספרותיות והדקדוק לשפה המדוברת.

התוכנית הקיימת ספגה בשנים האחרונות ביקורת נוקבת ממורים וממנהלים, שטענו, בין היתר, כי היא מסורבלת, מתישה עבור המורים וכן מכשילה את התלמידים. לפיכך בתוכנית החדשה יתבקשו המורים לאנגלית להקדיש מרכיב משמעותי משעות הלימוד להקניית השפה בקרב התלמידים.

כמו כן, בצעד נוסף שמטרתו לעודד תלמידים להיבחן ב-5 יחידות לימוד, מתכוון שר החינוך לפנות לראשי האוניברסיטאות, בבקשה שיבחנו הענקת בונוס לתלמידי 5 יחידות אנגלית בשקלול ציון הבגרות הסופי, כפי שנהוג עבור תלמידי 5 יחידות מתמטיקה.