ההמצאה הגדולה של מוטי איוניר / טור
"אני העפתי את פרננדו סנטוס", הצהיר מאמן עירוני קריית-שמונה במהלך שידור חצי גמר היורו בין פורטוגל לוויילס. רק מה? שזה בכלל לא קרה. עמיר פלג מסביר למה חלקנו בחגיגת הכדורגל הבינלאומית מסתיים תמיד בפטפוטי סרק
הגיבורים האמיתיים של נבחרת פורטוגל ביורו
משימה לאומית: צרפת חולמת על גביע
הצופה נדרך. כיצד קשור המאמן שהגיע לגמר היורו לפרשן שעדיין לא הגיע לאימוני קריית-שמונה? "אתה מהלל את הניצחונות שלו ושהוא עולה ועולה ועולה", אמר איוניר. "כשהוא אימן את פנאתינייקוס אני העפתי אותו! הוא היה מאמן של פנאתינייקוס נגד מכבי ת"א, ואני העפתי אותו, ועליתי עם מכבי לשלב הבתים בליגה האירופית".
וואו! אכן אנקדוטה מעניינת, אך לפני שנרד לפרטים בואו נתייחס קצת לסגנון. "אני העפתי", אמר איוניר. פעמיים. לא חלילה "אנחנו הדחנו". אתם מתארים לעצמכם את פפ גווארדיולה או דרור קשטן מדברים בשחצנות מנופחת שכזאת?
ועכשיו לעובדות. מוטי "אני העפתי" איוניר מעולם לא העיף את סנטוס, מהסיבה הפשוטה והמדהימה שסנטוס לא אימן אז את פנאתינייקוס. איוניר ומכבי ת"א אכן עברו את היריבה היוונית, שהייתה שקועה במשבר ניהולי ותקציבי קשה. הצהובים, שהיו כבר בתוך עידן המיליונים של מיץ' גולדהאר, ניצחו 0:3 בבלומפילד, הפסידו 2:1 ביוון ואכן עלו לליגה האירופית. הישג נאה, שעוד נשוב אליו בהמשך.
כל זה קרה באוגוסט 2011, אלא מאי? באותה תקופה פרננדו סנטוס אימן בכלל בנבחרת יוון. את פנאתינייקוס אימן אז פורטוגלי אחר בשם ז'סואלדו פריירה, שמועסק כיום על ידי אל-סד מהליגה הקטארית. שטויות, בשביל איוניר כל הפורטוגלים אותו הדבר. טוב שלא אמר "אני העפתי את מוריניו".
תוסיפו לסיפור ההזוי הנ"ל את ההנחיות שהעביר איוניר בשידור חי למאמן צרפת דידייה דשאן ("גריזמן יכול ללכת ימינה, סיסוקו צריך לעבור לאמצע"), ותבינו מדוע חלקנו בחגיגת הכדורגל הבינלאומית מתמצה תמיד בפטפוטי סרק, מתובלים ביהירות ובשטחיות.
בליגה האירופית, אגב, תוצאותיו של איוניר (לא של מכבי) היו די מביכות, ואחרי שהתרסק גם בליגה שלנו הוא פוטר מהמועדון. למרות זאת, מעולם לא שמעתי את גולדהאר מתגאה: "אני העפתי אותו!"
המיקרובים
למחרת בגל"צ, אחרי שעמית סגל דיבר ברהיטות ובמקצועיות על ענייני פוליטיקה וכלכלה, הגיע לשם אלי ישראלי לדבר על ספורט. "זה היה קצת בדיחה שהנבחרת מגיעה לחצי הגמר ללא ניצחון אחד וללא שער אחד", אמר ישראלי על הפורטוגלים, שדווקא כבשו עד אז חמישה שערים. שותפיו לשידור תיקנו אותו מיד, אבל דומה שלא קשה לזהות מי כאן הבדיחה.
ואז העלו על הקו אחד, משה שלונסקי, שזכור בוודאי לוותיקים שבינינו מהימים בהם הופיע בערוץ הראשון כשהיה גם הערוץ היחיד. הוא דיבר על הגול המדהים של רונאלדו, בנגיחה, ואז הוסיף (כאילו בצחוק): "והכי מבאס שזה בא משחקן כזה מגעיל. ממש מגעיל... איזה גול, ודווקא מהמיקרוב הזה". החבר'ה בתחנה שממומנת מכסף ציבורי נקרעו מצחוק שכונתי. אלה היו קצת יותר מ-60 שניות על המרחק בין היורו למולדת הרברבנים, הברברנים, המקורבים והמיקרובים.
לפנייה לכתב/ת 
