כלבים למאכל, תעשייה בקריסה: 'זמנים השתנו'

"זה עסק מת", אומר גונג אין-יונג בעודו צופה בפעילים אמריקנים מפנים כלובים בחווה לבשר כלבים שלו בדרום קוריאה, שאותה הוא הפעיל בעשור האחרון. קרוב ל-200 כלבים, בהם כלבי גולדן רטריבר, האסקי סיבירי ורוטוויילר, נעים במעגלים בתוך הכלובים ונובחים בזעם לעבר מחלציהם. הכלבים בחווה של גונג, אחת מאלפי חוות ברחבי המדינה, גודלו במיוחד לצריכה והיו נעולים בכלוביהם מיום לידתם. כך הם אמורים להישאר עד שיישחטו ובשרם יימכר למאכל.

לפי הערכות, הדרום קוריאנים צורכים 2.5-1.5 מיליון כלבים מדי שנה, אבל התעשייה של חוות לייצור בשר כלבים נמצאת בירידה – הביקוש בקרב הדור הצעיר קטן. החווה של גונג היא החמישית – והגדולה ביותר – שנסגרה עד כה בעזרת Humane Society International, ארגון שמושבו בארצות הברית. גונג אומר כי הוא שמח לחסל את העסק: "בעבר אנשים אכלו כלבים כי לא היה שום דבר אחר לאכול, אבל היום צעירים לא חייבים לאכול את זה", הוא מסביר. "זה נעשה מוזר עבור אנשים".

"הבנתי שהכלבים יהיו שמחים הרבה יותר אם אשנה את דרכי"(צילום: EPA)

בסקר שנערך בשנה שעברה התברר כי רק 20% מהגברים בשנות ה-20 לחייהם צרכו כלבים בשנה החולפת – לעומת כמחצית מהגברים בשנות ה-50 וה-60 לחייהם. גונג מציין שגם הפופולריות ההולכת וגדלה של כלבים כחיות מחמד היא סיבה להפחתת הביקוש לבשר כלבים. ארגון HSI הציל 225 כלבים בדרום קוריאה בשנה שעברה, על-ידי סגירת ארבע חוות. הארגון דיווח כי החוות נסגרו בעזרת גישה בונה של שיתוף פעולה, שמטרתה להעביר מהעולם תעשייה שנתקלת זה שנים בביקורת של ארגון בינלאומיים למען בעלי חיים.

רוב הכלבים מוטסים לארה"ב ולקנדה ושם הם נמסרים לאימוץ. בתמורה לכך שיסכים לסגור את החווה שלו מקבל חקלאי עד 60 אלף דולר – תלוי במספר הכלבים. בכסף הזה הוא יכול להשתמש לפתיחת חווה "אנושית" יותר שבה יגדל כל דבר שירצה – מאוכמניות ועד פלפלים ירוקים.

מנהל הקמפיין של ארגון HSI, אנדרו פלמבלי, מסביר שבעזרת הפרסום הנרחב של מבצעי ההצלה מנסה הארגון להעלות את המודעות לאכזריות שחווים חיות בחוות הבשר ולפתח שיח עם קובעי המדיניות בדרום קוריאה. דרום קוריאה תארח את אולימפיאדת החורף ב-2018, ופלמבלי אומר כי הפרסום הבינלאומי סביב האירוע מספק הזדמנות לקדם שינוי. "חלק מתשומת הלב יוקדש לסחר בבשר כלבים כך שייתכן שהמגדלים ירגישו לחץ בנושא זה, ואנחנו מקווים שהם יגיבו על כך באופן בונה".

שלטונות דרום קוריאה רגישים לפרסום השלילי הנוגע לתעשייה של בשר כלבים, ומסעדות המגישות בשר כלבים בסיאול נסגרו לקראת אולימפיאדת הקיץ שנערכה בעיר ב-1988. גונג, שנכנס לתעשיית הבשר הזו אחרי שניסיונות רבים אחרים שלו לפתח עסקים נכשלו, מודה שהוא מעולם לא התגאה בחווה שלו. היא סיפקה לו הכנסות צנועות

בלבד. בשנה רגילה הוא מכר בערך 200 כלבים, והמחיר הממוצע של כלב עמד על 200 דולר. "הבנתי שהכלבים יהיו שמחים הרבה יותר אם אשנה את דרכי", הסביר גונג.

הפעלת חווה לבשר כלבים בדרום קוריאה אינה מצריכה קבלת רישיון מיוחד. עם זאת, גונג ציין כי יש ביקורות שגרתיות שעורכות הרשויות כדי לוודא שהחווה אינה מפריעה לשכנים למשל. כשנשאל על ההבדל ברמת החיים של כלב המחמד שלו "סנואו" לבין זו של הכלבים למאכל שנמצאים בכלובים בחווה שלו, השיב גונג: "זה כמו ההבדל בין גן עדן לגיהנום".