אמון הציבור: צה"ל במקום 1, הפוליטיקאים בסוף
סקר הלמ"ס חושף פערים במידת האמון בין יהודים לערבים ובין גברים לנשים בכל הנוגע לאמון במערכות הציבוריות. בבאר שבע השיעור הגדול ביותר של נותני אמון ברשות המקומית (75%), ואיזו עיר הגיעה למקום האחרון בדירוג תושביה? וגם הפעם: העם מאמין פחות בנבחריו בכנסת
צה"ל הוא הגוף שזוכה לאמון הגדול ביותר של הציבור מבין מוסדות המדינה, ואילו המפלגות זוכות לרמת האמון הנמוכה ביותר. כך עולה מנתוני אמון הציבור במוסדות, בגופים ובארגונים שונים שהתפרסם היום (א') כחלק מסקר חברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2015.
מהנתונים עלה עוד כי רוב הישראלים לא מביעים אמון בממשלה ובכנסת, אך עדיין מאמינים במשטרה ובמערכת המשפט. מרביתם לא מאמינים שביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה והרשות המקומית. כשליש מהציבור חשו מופלים בשנה האחרונה.
צה"ל זכה למידת האמון הגבוהה ביותר - 82%. בין המינים לא ניכר הבדל. 83% מבין הגברים השיבו שהם רוחשים אמון בצה"ל לעומת 82% מהנשים. אבל היהודים מאמינים יותר בצה"ל (93%) לעומת הערבים (32%), ובעלי תעודה אקדמית (88%) מאמינים בו יותר משאר האוכלוסייה (79%).
הדתיים מאמינים בצה"ל יותר מהחרדים. 97% לעומת 72% בהתאמה. בקרב המסורתיים, 96% מאמינים בצה"ל ובקרב החילונים 94%. נראה שהאמון בצה"ל עולה עם הגיל: 52% מבני 44-20 מאמינים בצה"ל במידה רבה, 63% מבני 64-45 ו-73% מבני 65 ומעלה.
כמעט שני שליש מהציבור (60%) מאמינים במוסד מבקר המדינה, וגם פה שיעור האמון בקרב היהודים גדול יותר (64%) מאשר בקרב הערבים (41%).
מרבית הציבור (58%) מאמינים במערכת המשפט. שיעור גבוה יותר בקרב היהודים (60%) לעומת ערבים (41%). גם כאן, ככל שעולה רמת הדתיות כך קטן שיעור האמון במערכת המשפט: 22% מהחרדים, 46% מהדתיים, 61% מהמסורתיים ו-70% מהחילונים מאמינים במערכת המשפט. שיעור המשיבים שהם "כלל לא מאמינים" במערכת המשפט בקרב החרדים הוא 47% לעומת 18% מהדתיים ו-7% מהחילונים. בקרב העולים שיעור האמון במערכת המשפט פוחת - 53% בקרב עולי ברית המועצות לשעבר החל מ-1990 ו-43% בקרב יוצאי אתיופיה.
וכיצד הנחתום מעיד על עיסתו? יותר ממחצית מהציבור (54%) הביעו אמון בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יותר בקרב בעלי תעודות אקדמיות (62%) ופחות בקרב נטולי תעודות אקדמיות (51%).
ל-70% מיוצאי אתיופיה אין אמון במשטרה
במשטרת ישראל מביעים אמון 53% מהציבור, לעומת 44% שהשיבו שהם "לא כל כך מאמינים" (26%), או שהם "בכלל לא מאמינים" (18%). יהודים (57%) מאמינים יותר מערבים (34%), ומבוגרים יותר מאשר צעירים. בקרב העולים ניכר אי אמון בולט בקרב יוצאי אתיופיה במשטרה, ואילו בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר, 60% מביעים אמון במשטרה לעומת 34% שאינם נותנים אמון, בקרב יוצאי אתיופיה 70% אינם נותנים אמון לעומת 30% שמאמינים במשטרה.
מרבית האוכלוסייה בישראל לא מביעה אמון בממשלה לעומת 40% בלבד שמביעים בה אמון. היהודים (42%) יותר מאשר הערבים (28%), והזרם הדתי והמסורתי-דתי מביע אמון בשיעור הגבוה ביותר בממשלה (60%) לעומת 29% מהחרדים ו-32% מהחילונים. 39% מהחרדים ו-32% מהחילונים השיבו שהם "בכלל לא מאמינים בממשלה", לעומת 13% מהדתיים שבחרו בתשובה זו.
שיעור האוכלוסייה שנותנת אמון בכנסת ישראל נמוך אף יותר - 38% בלבד מביעים אמון בכנסת, 40% בקרב היהודים ו-25% בקרב הערבים, והשיעור הולך וקטן כשמגיעים לשאלת המפלגות - 22% בלבד מהציבור מביעים בהן אמון, 24% בקרב היהודים ו-15% בקרב הערבים.
61% נותנים אמון ברשויות המקומיות במקום מגוריהם. בקרב הרשויות המונות יותר מ-100 אלף תושבים, בבאר שבע השיעור הגדול ביותר של נותני אמון ברשות המקומית (75%), אחריה נתניה וראשון לציון (73%), תל אביב (71%), רחובות (69%), חולון (68%), בת ים ורמת גן (64%), בני ברק (63%), חיפה ואשקלון (57%), פתח תקווה (55%), אשדוד (54%) וירושלים (40%). בקרב תושביה היהודים של ירושלים, 58% הביעו אמון לעומת 36% שלא.
שיעור האמון בתקשורת בקרב האוכלוסייה נמוך - 39% בלבד, וצעירים נוטים פחות להאמין בתקשורת ממבוגרים: 35% מבני 44-20 לעומת 45% מבני 45 ומעלה.
רוב האוכלוסייה הישראלית (85%) מאמינים שאין ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה ו-75% מאמינים שאינם יכולים להשפיע על מדיניות הרשות המקומית ביישוב מגוריהם.
31% מהאוכלוסייה חשו מופלים לרעה בשנה האחרונה על רקע גיל, לאום, מוצא-עדה, דת-אמונה, מין, נטייה מינית או מוגבלות פיזית או נפשית. 15% הרגישו מופלים על רקע מוצא-עדה, 10% בקרב היהודים ו-30% בקרב אלה שאינם יהודים. 13% חשו מופלים על רקע דת, 27% בקרב המוסלמים, 19% בקרב נוצרים, 20% בקרב הדרוזים ו-10% בקרב היהודים. בקרב היהודים, ככל שעולה רמת הדתיות כך עולה תחושת האפליה - 41% מהחרדים, 16% מהדתיים, 8% מהמסורתיים-דתיים ו-5% מהמסורתיים שאינם דתיים ומהחילונים.
לפנייה לכתב/ת 
