שקד: מתנגדי השלטון עוברים ל"פוליטיקה של עתירות"
שרת המשפטים הודיעה כי היא מתנגדת להצעת ח"כ יואב קיש שנחשפה ב-ynet למנוע מחברי כנסת לעתור לבג"ץ, אך מתחה ביקורת נוקבת על חברי אופוזיציה שעותרים תכופות לבית המשפט העליון: "זו התנהלות נפסדת"
שרת המשפטים איילת שקד מותחת ביקורת נוקבת על חברי הכנסת בשל מנהגם לעתור תכופות לבג"ץ. "עתירה של חבר כנסת לבית המשפט חותרת תחת תפקידו כנציג הרשות המחוקקת", אמרה הערב (יום א') השרה שקד בטקס "סיום שנת המשפט" של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין. "מתנגדי שלטון שהפסידו בבחירות עוברים מ'פוליטיקה של בחירות' ל'פוליטיקה של עתירות'. זו התנהלות נפסדת".
באירוע שבו השתתפו גם נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נוה ויו"ר מחוז ירושלים בלשכה עו"ד אשר אקסלרוד, הקדישה שקד את נאומה לעניין המשילות. היא דיברה על חובת השרים "להניח מסילות לקטר", כלומר להתוות מדיניות שעבורה נבחרו ולא להיות ה"נהג" בלבד - משמע קבלן הביצוע של גורמים שאינם נבחרים.
"אינני קבלנית ביצוע של איש", אמרה שקד. "תפקידי הוא למשול, 'להניח מסילות'. גיוון הרכב השופטים בבית המשפט העליון הוא יעד חשוב שאותו קבעתי במסעה של הרכבת המשפטית. יש מי שמאמינים ששר משפטים מתפקד באופן לגיטימי רק כל זמן שהוא מיישר קו באופן מוחלט עם תוכנית היעדים שנקבעה על ידי אחרים. אני חושבת אחרת ומקבלת בהבנה את חוסר ההבנה".
לדבריה, משילות טובה מתוארת לא פעם כקטר חזק המוביל את הרכבת הממשלתית וכמנוע פוליטי רב-עוצמה שמצליח לגרור אחריו שורה ארוכה של קרונות עד להגעתם אל היעד, במהירות וביעילות. בעיני שקד, "משילות טובה נתפשת לא פעם כיכולת לבצע החלטות בהצלחה ובאופן אפקטיבי. כשיטה יעילה לנוע על פסי המסילה הציבורית מנקודה א' לנקודה ב' בדרך קצרה ובטוחה".
שקד הוסיפה שהדימוי הזה כמובן שגוי מן היסוד. "משילות טובה נמדדת קודם כל באפשרות של הממשלה לקבוע את אותם היעדים. גורם פוליטי שיודע כיצד להביא את הרכבת אל היעד, אבל אינו מסוגל לקבוע את היעד בעצמו, בכיר ככל שיהיה - אינו מושל, אלא קבלן ביצוע. הוא אולי מונה לשר, הוא אולי גוזר סרטים בסוף הדרך, אבל הוא לא יותר מאשר קבלן ביצוע".
היא הוסיפה בהקשר זה כי "כדי לנוע על מסילה שמישהו אחר הניח אין צורך במנהיגים. נהגים יצליחו גם הם לעשות את העבודה, לא פחות טוב. משילות אינה יכולה להסתפק בפוליטיקאים חזקים. היא דורשת מנהיגים. כאלה שיודעים לקבוע כיוון. כאלה שמציבים יעדים. כאלה שמניחים את פסי המסילה אחרי שקבעו בעצמם לאן הם מבקשים להוביל את הרכבת".
"משילות טובה דורשת אומץ לב ציבורי"
בעקבות התרחבות הקואליציה באחרונה ציינה שקד כי דובר רבות על האפשרויות הגלומות במהלך ההרחבה "כאילו הגדלת מספר החברים בקואליציה גוזרת בהכרח משילות טובה יותר. אלא שמשילות טובה תלויה בהרבה יותר מאשר עוצמה פוליטית הנמדדת באופן אריתמטי. משילות טובה דורשת הרבה מאוד אומץ לב ציבורי והיא אתגר יומיומי ולגמרי לא פשוט הרובץ לפתחו של כל שר משרי הממשלה בתחומי משרדו, ושל הממשלה כולה כרשות מבצעת".
שרת המשפטים הבהירה כי לקראת שנת המשפט הקרובה, שבמהלכה ייבחרו ארבעה שופטים לבית המשפט העליון, היא שמה לה למטרה את "גיוון" הרכב השופטים. בעניין אותו גיוון היא ציינה כי "עליו אני מתעקשת. זה הוא יעד חשוב אותו קבעתי במסעה של הרכבת, וגם כאן קיימת התמודדות. נדמה שיש מי שמאמינים ששר משפטים מתפקד באופן לגיטימי רק כל זמן שהוא מיישר קו באופן מוחלט עם תוכנית היעדים שנקבעה על ידי אחרים. אני כמובן חושבת אחרת ומקבלת בהבנה את חוסר ההבנה".
שקד דיברה על "שיטת הפעולה של מתנגדי הממשלה": בשלב ראשון מתמודדים לכנסת. לאחר שהפסידו את אמון הציבור הם עוברים לשלב השני של מאבק ציבורי בכנסת נגד יוזמות הממשלה. אחרי הפסד גם בקרב הזה, הם עוברים כאמור לשיטתה מ"פוליטיקה של בחירות" ל"פוליטיקה של עתירות". לדבריה, "אחרי ההפסד הפוליטי השלם והמוחלט יבקשו אותם הכוחות המתנגדים לפעילות הממשלה למנוע ממנה להוציא לפעול את תוכניותיה באמצעות עתירות לבית המשפט".
עם זאת, שקד הודיעה כי היא מתנגדת להצעת החוק של ח"כ יואב קיש (הליכוד) שנחשפה ב-ynet בחודש שעבר, ומטרתה למנוע מחברי כנסת לעתור לבג"ץ. "איני מאמינה שמה שמותר לאזרח הרגיל צריך להיאסר בחוק על נבחרי ציבור. באנגלית הבריטית יש ביטוי מוכר: It's not done. והכוונה היא שגם אם זה חוקי - לא נכון ולא ראוי לפעול כך. ניתן אולי לתרגם את המושג הזה לעברית, אבל כנראה שאי אפשר לתרגם אותו ל'ישראלית'. בתרבות הפוליטית שלנו כנראה שאין תרגום מוכר למילים האלה. גם לא לקו החשיבה הזה. לכן, בישראל - כל מה שאינו אסור נתפס כלגיטימי".
לדעת השרה, לא נכון לאסור על ח"כ לעתור "אבל בהחלט הייתי מצפה שחבר כנסת יפנים את מעמדו כחבר ברשות המחוקקת. משנכשל במסגרת עבודתו הפרלמנטרית, הזירה צריכה להתפנות לטובת הגופים החוץ פרלמנטריים. העתירה של חבר כנסת לבית המשפט חותרת תחת תפקידו כנציג הרשות המחוקקת. אני חושבת שהרשויות צריכות לכבד אחת את השנייה ושעוד הרבה לפני כן חבר הכנסת צריך לכבד את עובדת היותו חבר בכנסת ישראל. לפני המחלוקות הפוליטיות הוא קודם כל חבר הכנסת ושם ורק שם נמצא מרחב הפעולה שלו".
לפנייה לכתב/ת 
