לוונצואלה נגמר האוכל, אז יש לה גינות על הגג

קלי וגה מספרת שהשילה 13 קילו ממשקלה בתוך שלושה חודשים משום שהתמקדה בהאכלת בתה בת השש. "אנחנו אוכלים שתי ארוחות ביום – אם אנחנו אוכלים ארוחת בוקר אז אין ארוחת צהריים, אם אנחנו אוכלים ארוחת צהריים אז אין ארוחת ערב", היא מסבירה.

ונצואלה הסוציאליסטית מתמודדת עם מחסור קשה במזון המקשה על תושביה להשיג די אוכל אף שלמדינה יש מאגר נפט מהגדולים בעולם. הממשלה מאשימה אנשי עסקים מהימנים כי הם גורמים למחסור וטוענת כי הם מונעים הספקה של מוצרים כדי לעורר כאוס וכך להביא להפלת השלטון, ואילו מבקרי הממשלה טוענים כי המצב הוא תוצאה של ניהול כושל כרוני של הכלכלה המקומית.

(צילום: AP)

(צילום: AP)

חלק מתושבי ונצואלה פונים כעת לגידול ביתי של ירקות בערים כדי להשביע את רעבונם. בעזרת קמפיין לעידוד גידול ביתי של ירקות בערים מקווה לורנה פראיטס, ראש המשרד לחקלאות אורבנית שהוקם לאחרונה, שגינות ביתיות יהיו אחראיות ל-20% מאספקת המזון עד 2019. "חקלאות אורבנית מרככת את המכה שהנחית עלינו המחסור. ערים לא יהיו תלויות כל כך בייבוא ונעשה צעד גדול בכל הנוגע לעצמאות בתחום המזון", היא מסבירה.

עכשיו, ברחובות הצרים והבתים המתפוררים של שכונות העוני בוונצואלה, מהגדולות במדינות דרום אמריקה, מבט מעמיק חושף משהו לא צפוי: גידולי עגבניות ועלי בזיליקום המטופלים בקפידה. בני המשפחה מגדלים את הצמחים בתקווה שבתוך כמה חודשים יוכלו לאכול שוב ירקות.

(צילום: AP)

קבוצה של חוקרים משלוש אוניברסיטאות מקומיות מובילות גילתה ש-12% מהתושבים בבירה קראקס מדלגים על ארוחות, וחוקרים אומרים שמדובר בעלייה חדה בהשוואה למצב לפני כמה שנים, לפני הירידה החדה במחירי הנפט. אז, רבים מתושבי ונצואלה עוד השיגו די בקלות את האוכל שהיו זקוקים לו. "העניין הוא שהתושבים

בוונצואלה אינם רגילים לזה", אומרת מריאנלה הררה מהאוניברסיטה המרכזית.

פרנסיסקו סלסאר שמנהל קהילה במשכנות העוני של קראקס מספר שהוא ושכניו מגדלים סלק, שעועית שחורה, חסה ועשרות סוגים של ירקות אחרים בגן קהילתי גדול. עם זאת, הוא מודאג שזה לא יספיק. "אין לנו קמח, אין לנו אורז. הפתרון הזה הוא כמו פלסטר – זה לא הולך לפתור את הבעיה".