"אייל גולן קורא לכם": יחי המלך המחודש
שלוש שנים אחרי שהוקפאה עקב נסיבות לא נעימות סביב המותג שבמרכזה, חוזרת "אייל גולן קורא לכם" למסך. גולן שוב פה עם אותה קרחת ושרשר משודרג, ועם חיזוק בדמות אופירה אסייג והרבה רוח גבית מהעם ומשרת התרבות. מי שיחזיק שלוש וחצי שעות שידור, יסכים להמליך אותו מחדש
איזה כיף שחזרתם אלינו! ברוכים הבאים למעלה הקרחות הידוע גם בשם "אייל גולן קורא לכם". למרות ההצלחה הבלתי מעורערת של הפורמט, הוקפאה לפני שלוש שנים העונה הרביעית בגלל עניין פעוט - המותג המכונה אייל גולן התקשה להתיישר עם ערכי הליבה שאמורים להחזיק את הצופים מול תוכנית יומית. אבל מאז עברו הרבה מים בנהר ומחאות בפייסבוק, ועכשיו - עם רוח גבית משרת התרבות מירי רגב והאדרנלין שהשאיר אחריו גידי אורשר - בשלה השעה להחזיר לשידור את הריאליטי שמרים למוזיקה הים תיכונית.
אז שרשר עם תמונה של הילדים על הצוואר (שמסנוור את המצלמות, מר במאי) - יש. וחיזוק לפאנל בצורת אופירה אסייג (שאין לה מושג במוזיקה אבל היא אישה, והיא אוהבת להגיד אייל גולן, וזה אמור להספיק) – יש. וזה מספיק כדי שגולן יחזור זך ומצוחצח וישמיש שוב את בית המקדש הראשון לשמו של אייל גולן. ואני רוצה להגיד לכם כמי שצלחה את שלוש וחצי השעות (!!!) של הפרק הראשון, אם מחר או בהמשך השבוע מישהו יציע לפרק את הדמוקרטיה שהקמנו פה ולהמליך את אייל גולן לשליט הבלתי מעורער של ישראל, אני לגמרי רואה את זה קורה. כל עוד זה לא ידרוש ממנו אשכרה להוביל משהו או לקרוא פרומפטר - בכיף.
זה לא דבר קל לעשות היום, כשציידי הגזענות מסתובבים חופשי ברובים שלופים ברחובות ורק מחכים להזדמנות לירות, אבל לזכותה של "אייל גולן קורא לכם" יאמר שהיא נשארת בגבולות שהוכתבו לה, שהם תוכנית שמוקדשת לגילוי כישרונות במוזיקה הים תיכונית (והפרק הזה כלל כמה כישרונות לא רעים, בר כהן הכי לגמר), שאייל גולן יוכל להחתים אצלו ולפרסם אותם בעונה הבאה. בואו.
חוץ מכמה פאלטות של אסייג - שהיא סוג של רני רהב שמוקסמת מסיפורים אישיים של אנשים שעשו צבא - השופטים כבר מבינים שהז'אנר שהם מדברים עליו כבר מזמן אינו האנדרדוג, מודעים לשינויים שעוברים עליו ונשארים ענייניים. אז עושים שכונה, זה כן, אבל כל השיח - המתיש, יש לומר - על המנצחים והמפסידים בקרב על המזרחיות והאותנטיות נשאר בחוץ. שלא לדבר על זה שהקלוז-אפים על גל אוחובסקי הם פרייסלס.
הדבר הכי מאתגר ב"אייל גולן קורא לכם" הוא כמובן האורך שלה. כשהיא מתפרשת על יותר משלוש שעות יומיות (רק בראשון עד שלישי, כן? במסגרת המשימה הקדושה לנגוס ברייטינג של רשת) לא באמת מדובר בתוכנית שאפשר להתמסר אליה. שמונה מתמודדים שרים, ואז ארבעה-חמישה מהם שרים שוב, ואז יש הופעת אורח של נסרין (תודה לאל, בבגד שאינו מנומר), ועד שאתה יוצא מהפרק הזה בצד השני זה מרגיש כמו עונה שלמה.
היא כן יכולה לתפקד על תקן שומר מסך שישאר ברקע בזמן שתעשו ספונג'ה או תטפחו גינה אקולוגית או תקראו צ'כוב או תנסו להיזכר בשם של סרט של טרנטינו. היא משובצת בשש בערב, שזאת בערך השעה שתאפשר לכם להימלט משידורי האקטואליה והחדשות, ולחזור למדורת השבט כמו חדשים, ולשלוח חיבוק גדול לכל חיילי צה"ל, מבלי להתלבט אם זה כולל את אלאור אזריה או לא.
