שתף קטע נבחר

 

"ג'רוזלם": ירושלים על ראש אימתנו

סרט האימה של האחים פז, שעלילתו מתרחשת בירושלים העתיקה ומשלבת בין מיתוסים קדומים לדימויים אפוקליפטיים, פונה לקהל הבינלאומי ואף זכה להצלחה לא מבוטלת בעולם. הבעיה העיקרית של "ג'רוזלם" היא הקצב המזדחל שלו, שלא מאפשר לנו לפחד באמת - בצחוק או ברצינות

השילוב בין סרט מפלצות וטכנולוגיות דיגיטליות עבד היטב, ובאופן שייצג נאמנה את הטראומה של 11 בספטמבר, ב"קלוברפילד" (2008). סרטו של מאט ריבס תיאר את ההרס שזורעת מפלצת אימתנית במנהטן מבעד לעדשת מצלמה דיגיטלית שנושא עמו אחד הגיבורים ושבאמצעותה הוא מתעד את המתרחש באובססיביות. סרטם דובר האנגלית של האחים דורון ויואב פז, "ג'רוזלם", מנסה לעשות דבר דומה אבל בעזרת זוג משקפיים ממוחשבות דמויי גוגל גלאס תנצב"ה, ובעיר העתיקה בירושלים שבה, כמסתבר, מצוי אחד משלושת שערי הגיהינום. התוצאה - משעממת למדי.

 

הטריילר של "ג'רוזלם"    ( )

הטריילר של "ג'רוזלם"    ( )

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מראש ברור שמדובר בסרט הקורץ לשוק האמריקאי. לא רק כותרתו ושפתו, אלא גם הלוגו שמבליט את האות Z שבשמו בדומה לסרט הזומבים הגלובלי "מלחמת העולם Z" מ-2013, שאכן התרחש בחלקו בין חומות עיר הנצח הנתונה תחת מצור של מתים-חיים. לרגע אפשר לחשוד שסרטם של האחים פז אינו אלא אלגוריה על הסכנה שבמלחמות דת ועל הפיכתה של ירושלים, והר הבית שבמרכזה, לחבית נפיצה של אבק שריפה - אבל הרגע הזה חולף מהר מדי, ואנו נותרים עם סרט שדים מהשורה התחתונה.

 

העלילה נפתחת עם יציאתן של שתי צעירות אמריקאיות (יעל גרובגלס ודניאל ג'יידלין) לישראל - בדרכן לתל-אביב. על המטוס הן פוגשות באינדיאנה ג'ונס וואנאבי (יון תומרקין), ובעקבותיו משנות את התוכניות ומגיעות לאכסניה בעיר העתיקה בירושלים. בהדרגה מתחילה השהות הנעימה ללבוש אופי מסויט, שבשיאה - בערב יום כיפור - מגלות שתי הנסיכות היהודיות ששדי השאול שועטים בסמטאות, ושהעולם נמצא על סִפה של אפוקליפסה.

 

 

הגימיק החזותי שעליו מתבסס "ג'רוזלם" הוא משקפי הדור-הבא שאותן חובשת אחת משתי הגיבורות הכוללות, בין השאר, תוכנת GPS, זיהוי פנים, סמסים, ואפילו משחק וירטואלי של מתקפת זומבים. כדרכם של גימיקים הוא ממצה את עצמו מהר מאוד, ומפנה מקום לסדרה של הפחדות זולות המוכרות כבר משלל סרטי ז'אנר סרטי האימה המתבססים על טכנולוגיה דיגיטלית (ע"ע "פעילות על טבעית", "REC", ולאחרונה גם "הביקור"). כזו המצטמצמת לפרספקטיבה של דמות אחת בלבד ומוגשת לצופה כחומר גלם בלתי ערוך לכאורה (פאונד-פוטג') המתעד את ההתרחשות.

 

"ג'רוזלם" משטיח את הווייתה הדתית והפוליטית של ירושלים לכלל סטריאוטיפים אפוקליפטיים (אלה כוללים גם בית משוגעים שבו כלואים מי שלקו, בין היתר, ב"סינדרום ירושלים"). הדברים אמורים גם בייצוג השמרני והבוטה של הדמויות הערביות בסרט (את המרכזית בהן מגלם דווקא שחקן ישראלי, תום גרציאני), שנדמות בעיקר מרתיעות ומעוררות חשד. סילוקו של רובד פוליטי-דתי עמוס לטובת מיתוסים פשטניים של יום הדין מעיד בעיקר על חובבנות תסריטאית וחוסר מחויבות לומר משהו בעל משמעות.

 

לו היה "ג'רוזלם" מתייחס במידה מסוימת של הומור ביקורתי לייצוג זה של ירושלים ושל המזרח התיכון בכלל - ניחא. אבל ההעמדה במרכז של שלושה אמריקאים שמנסים להציל את עצמם מהאימה המתפרצת מדגישה את העליונות המערבית על פני הכאוס הלבנטיני. די בדומה לזיהוי של המזרח התיכון עם השד ההוא (שמקורו בעיראק) התוקף ילדה אמריקאית לבנה ב"מגרש השדים".

 

ואולם, בעייתו העיקרית של "ג'רוזלם" נעוצה בקצב הזחלני, בסיטואציות החוזרות על עצמן, ובשלב מסוים גם באפקטים הדיגיטליים הכוללים בעיקר יצורי שאול מכונפים, שפשוט נראים כמו עבודת מחשב דלה. הצמדתו של אח שנפטר לאחת הדמויות הנשיות לא ממש זוכה לפיתוח. אם החוויה הטראומטית הזו אינה ממש רלוונטית לסיפור, מדוע היא כאן?

 

 

לזכות האחים פז (שיכולותיהם החזותיות כבמאים באו לידי ביטוי גם בסרטם הקודם "פובידיליה") יש לציין את השימוש המקורי באתרי הצילום בעיר העתיקה הכוללים מלבד סמטאותיה הסבוכות גם את ויה דולורוזה, כנסיית הקבר והכותל המערבי (הסרט צולם במקביל גם בנצרת). גם חלקו החותם של הסרט המתרחש במחילות קדומות, מסתעפות, מעיד על תפיסה אסתטית מרשימה. אך הסרט מתחילתו - סרט חובבים המתאר גירוש שדים שנערך בעיר העתיקה עשרות שנים לפני האירועים המתוארים בו - ספוג בתחושת אימה, שלמרבה הצער אינה מתממשת באופן משביע רצון.

 

מצד שני, "ג'רוזלם" מתהדר בקבלת פנים בינלאומית ראויה להערכה. דפי היחצ"נות מציינים שזהו הסרט הישראלי הנצפה ביותר בכל הזמנים, ומאזכרים רשימה ארוכה של פסטיבלים נישתיים בהם השתתף וזכה להערכה. אף העבודה על "ג'רוזלם 2" החלה לאחרונה, כאשר הגימיק הפעם הוא טכנולוגיה של מציאות מדומה שתערב את הצופה עצמו בסרט. לא פרטים שאמורים לשמש חלק מביקורת קולנוע מנומקת, אבל עדות לכך שהצגת התכלית של האחים פז בכל זאת הוכיחה את עצמה.

 

"ג'רוזלם" (ישראל) - במאים: דורון ויואב פז. שחקנים ראשיים: דניאל ג'יידלין, יון תומרקין, יעל גרובגלס ותום גרציאני. אורך הסרט: 94 דקות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים