"ברגע שהקבוצה נעלמת גם אני נעלם"
העונה המאכזבת, התקופה הקשה שעבר, המחליף האיטלקי של דני פרנקו, היריבה מכבי ת"א. קפטן הפועל ירושלים יותם הלפרין ("הפספוס בגמר עדיין יושב לי בראש, אבל החופש קצת משחרר") לוקח אוויר ומדבר על הכל. ראיון מיוחד
למרות האופי השקט שלו, יותם הלפרין יודע גם להיות אסרטיבי. בגיל 32, ואחרי עונה אמוציונלית במיוחד מבחינתו (שהסתיימה ללא צלחת האליפות), הרכז בן ה־32 לא נרתע גם להשיב לביקורות שהופנו כלפיו. "אני נמצא בזכוכית מגדלת הכי גדולה בכדורסל הישראלי", אומר הלפרין בראיון מיוחד. "מגיל 13 אני בכותרות ורוצה לסיים את השנים הבאות שלי שם. ברגע שלא אהיה כבר בכותרת אתחיל להיות מודאג"
קודם כל, איך אתה מרגיש?
"הפספוס בגמר עדיין יושב לי בראש, אבל החופש קצת משחרר. יש קצת זמן לעצמך, זה טוב לנשמה ולגוף. לא תראי אותי עושה קרחנות במסיבות, אבל עושה את מה שאני אוהב".
אתם משחקים עונה שלמה בשביל הרגע הזה, ואז מתפרקים ומאבדים את התואר למכבי ראשל"צ.
"הגענו לפלייאוף אחרי 13 ניצחונות רצופים. כבר בסדרה מול הפועל ת"א הבנו שאם לא נצליח להביא את האקסטרה מלבד הכישרון אז לא ננצח בקלות. מאמן בכיר אמר לי: 'העונה טיפה הזכרתם את מכבי ת"א של פעם'.
כל פעם שעמדנו להפסיד, הצלחנו לצאת עם ניצחון. אולי חשבנו שזה מה שיקרה גם בגמר. לא חושב שהיינו בטוחים מדי, אולי לא מספיק קשוחים. לא טרפנו את המגרש".
הישראלים לא עמדו בלחץ?
"אם היינו מנצחים את מכבי ראשון-לציון אז אותם ישראלים היו לוקחים את הקבוצה לשתי עונות היסטוריות. לא חושב שנכשלנו".
אפס תארים - זה לא כישלון?
"אולי במבחן התוצאה נכשלנו, אבל אני מסתכל על זה אחרת. בשלוש שנים האחרונות המועדון עשה קפיצה".
אם בגמר הייתם פוגשים את מכבי ת"א, זה היה נראה שונה?
"אולי השם מכבי היה עושה לחלק מהשחקנים משהו אחר, אבל זה לא אמור להיות ככה. אין אחד בחדר הלבשה שלא רצה לנצח, אבל היה חסר לנו משהו שקשה לי להצביע עליו".
אחרי איבוד התואר ביקרו אותך ללא הפסקה. בעיקר בעקבות האכזבה מהיכולת שהצגת במאני־טיים.
"היו לי הרבה משחקים מצוינים העונה, זה פשוט סטיגמה. אני לא אחד שלוקח את הכדור וקולע 25 נקודות, אני שואב מהקבוצה. ברגע שהקבוצה נעלמת גם אני נעלם. אני אוהב ליצור, אבל אני צריך שהקבוצה תהיה עם דרך ושיטה ולא הבאנו את זה לפלייאוף".
הפועל ירושלים מודל 2016 ביצעה הקיץ מתיחת פנים. סימונה פיאניג'אני מונה למאמן, דני פרנקו עזב ויחד איתו נפרדו מהקבוצה שניים מהכוכבים הגדולים שלה - טוני גפני ודונטה סמית'.
נחזור לאמצע העונה, נפגעת מכל עניין החוזה.
"זה לא משנה אם זה פגע בי או לא, בסופו של דבר הם החליטו שאחתום".
אבל היה נתק בשלב מסוים.
"כן, היה נתק כי הקבוצה עברה תקופה קשה בליגה ובאירופה. לא פגעה בי העובדה שליאור אליהו חתם קודם או משהו כזה. היה לי קשה עם העובדה שהמשא ומתן - ולא משנה בגלל מי - היה בדרך טיפה שונה ממה שאני מכיר. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה".
אחרי שהצטיינת בניצחון על מכבי ת"א לקראת סוף העונה יצאת בהצהרה שאתה עובר תקופה אישית לא קלה. מה קרה?
"המשא-ומתן התנהל יותר זמן ממה שחשבתי ולא היה שום קשר לכסף. אני אוהב את האנשים במועדון והיה לי קשה".
היו כאלה שהרימו גבה על הטיימינג שבחרת.
"באתי ממקום טוב, לא מכעס ואכזבה. עשיתי את זה כי אני מאוד אוהב את המועדון אז הרגש התפרץ".
והייתה את הפעם שנשברת ופרצת בבכי על הספסל.
"הכדורסל זה חלק מרכזי בחיים שלי, בטח בהפועל ירושלים שהאמוציות והרגש משחקים תפקיד כל־כך חזק. זה לא לבוא, לשחק וללכת הביתה. הייתי באי־ודאות ולא ידעתי מה קורה עם הקבוצה והחוזה. האופי של הקבוצה בשנתיים האחרונות לקח ממני המון אנרגיה. אתה מגיע לאיזשהו שלב שאתה כבר לא יכול להילחם. בעונה שעברה נלחמתי בהמון דברים כי חשבתי שהם יותר נכונים ממה שאנחנו עושים. הגעתי לשלב במשחק שהכל התפרק, הלב, הרגש והנשמה - הרבה מטען".
ההחלטה להיפרד מדני פרנקו הייתה נכונה?
"ימים יגידו. דני עשה עבודה סופר טובה. הייתה לנו קבוצה לא פשוטה לאימון, הוא ניסה לרצות את כולם ובזה הוא הצליח בגדול. בזכותו המועדון הזה נמצא במקום אחר. אני בטוח שההחלטה להיפרד ממנו לא הייתה פשוטה גם לראשי המועדון, כי הוא האיש הנכון. פרנקו מסוג המאמנים שכל הזמן חושב איך לעזור. אני לא שחקן שמסוגל להעביר עונה שלמה בשקט, אני מביע את הדעה שלי. היה לי מאוד קל עם דני. לא כל מאמן נתן לי את האפשרות לצלצל אליו ולדבר איתו על הקבוצה".
מה דעתך על ההחתמה של סימונה פיאניג'אני?
"אני לא זוכר מתי מאמן זר החזיק פה במשך קדנציה ארוכה הכוללת הצלחות. לא יודע איך הדברים יתנהלו תחת פיאניג'אני שבא עם רזומה. אם המועדון יצליח לתת לו את השקט והזמן זה יעבוד. אני חושב שבהפועל ירושלים יש את זה, גם בתקופות הקשות נתנו לדני גיבוי".
בניתם קבוצה חדשה הקיץ.
"אני לא אוהב תחלופה גדולה מדי. זה לא שאני מבקר את העובדה שהגענו לצומת דרכים, אבל הגענו למצב של מאמן ושחקנים חדשים. המטרה הכי גדולה שלנו תהיה לבנות מרקם קבוצתי הכי מהר שאפשר. אם תהיה את הסבלנות, מאמין שיקרו דברים טובים".
האיגוד הרחיק את ירושלים מהליגה. מה אתה חושב על זה?
"אני בגיל בו אני מוכן לשחק פעם בשבוע בכיף (צוחק). אני לא חושב שזה יקרה, ירושלים ומכבי ת"א מאוד חשובות לליגה".
הכל התחיל מההחלטה להישאר ביורוקאפ. טעות?
"אני מניח שהבעלים עשו טבלת יתרונות וחסרונות בעניין הזה. היורוקאפ זה מפעל סופר קשה העונה, ולא אגיד שלזכות ביורוקאפ זה על סף הבלתי אפשרי, אבל מאוד קשה. אני חושב שהבחירה להחליף מאמן ושחקנים נעשתה גם בגלל שלא הצלחנו באירופה בשנתיים האחרונות".
הפתיע אותך שמכבי נעמדה לצידכם?
"יחסי האנוש בין ההנהלות מצוינים. היריבות היא נהדרת, זה לא פוסל - אפשר להיות חברים. אנחנו מגיעים לסיטואציות במשחקים של יריקות וקללות, קשה לי עם זה. אני לא חושב שיריבות ושנאה אמורות לבוא ביחד".
מטרות לעונה הקרובה?
"להגיע למשחקים על תארים. עם איך שזה נראה מכבי ת"א בונה קבוצה טיפה שונה העונה. מניח שלא נראה את אותה מכבי של השנתיים האחרונות. ככל שיביאו שחקנים יותר גדולים לארץ, תהיה תחרות יותר גדולה. זה לא מפחיד או מלחיץ, זה מאתגר. היריבות בינינו בשנתיים האחרונות הייתה מדהימה".
לסיום, חתמת לשנתיים בבירה, איפה נראה אותך בסוף החוזה?
"אם הגוף יסמן לי שאני לא מצליח להביא את היכולות שאני מנסה להביא, אז אגיד די. כל עוד ירושלים תרצה אותי אשאר. אבל שנתיים זה עוד רחוק".
לפנייה לכתב/ת 
