ג'ון טורטורו: "הערצתי את רונית אלקבץ"
השחקן ג'ון טורטורו עבד עם האחים כהן, ספייק לי וגם וודי אלן, אבל את החלום לשתף פעולה עם רונית אלקבץ הוא כבר לא יגשים. בראיון על הסדרה החדשה בכיכובו, "ליל האירוע", הוא מספר איך החליף בה את כוכב "הסופרנוס" ג'יימס גנדולפיני אחרי שמת בפתאומיות: "רציתי לעשות עבודה טובה גם בשבילו"
"חשוב לי להתחיל ולומר שהצטערתי מאוד לשמוע על רונית אלקבץ", פותח ואומר ג'ון טורטורו מיד בתחילת הראיון עמו, ומספר על ההערכה לשחקנית והבמאית הישראלית שהלכה השנה לעולמה בעקבות מחלת הסרטן. "הערצתי אותה. פגשתי אותה בשנה שעברה בקאן וכל כך רציתי לעבוד איתה. דיברנו על לעשות משהו ביחד עם אח שלה. הייתי בהלם כששמעתי שהיא נפטרה. חשבתי שהיא אחת השחקניות הגדולות שראיתי. איזה אובדן עצום".
עם אלקבץ לא הספיק לעבוד, אבל הוא זוכה להמשיך בימים אלה את עבודתו של שחקן ענק אחר - ג'יימס גנדולפיני, שגילם את טוני סופרנו בסדרה המיתולוגית "הסופרנוס". טורטורו מככב בסדרה "ליל האירוע" של רשת HBO, שנולדה כפרויקט של גנדולפיני. הוא ביקש להפיק אותה ולככב בה ולחזור עמה למסך אחרי ההצלחה של "הסופרנוס", אך מותו הפתאומי ב-2013 אילץ את הרשת להמשיך בלעדיו. גם שמו של רוברט דה נירו נקשר לפרויקט - אולם הוא פרש מההפקה בשל לוחות זמנים, וקברניטי הרשת החליטו לפנות לטורטורו.
"ליל האירוע", שמוקרנת בפסטיבל ירושלים ותעלה בערוצי הסדרות של yes בתחילת אוגוסט, מבוססת על הסדרה הבריטית "Criminal Justice", ועל הבימוי שלה אחראי סטיבן זייליאן (אחראי לתסריט זוכה האוסקר של "רשימת שינדלר"), שגם כתב אותה יחד עם ריצ'רד פרייס ("הסמויה").
הסדרה עוקבת אחרי נאז קאן (ריז אחמד, "חיית לילה") סטודנט קצת חנון ומקסים שמוזמן למסיבה בניו יורק על ידי שחקן כדורסל שהוא חונך, ומוצא עצמו מואשם בסופו של הלילה בפשע שלטענתו לא ביצע. האישום הזה יגרום לו לחוות את כל ההליכים, חוסר הארגון והמניפולציות של מערכת המשפט הפלילית האמריקנית מבפנים, ומעמדו גם מושפע מהיותו בן להורים מהגרים מפקיסטן. טורטורו מגלם עורך דין בשם ג'ק סטון שרואה את חוסר האונים של נאז בתחנת המשטרה, ומחליט לעזור לצעיר מתוך רחמים.
התפקיד של סטון הצריך ממנו להיכנס לנעליו של גנדולפיני, שהספיק לצלם רק פיילוט, וטורטורו מספר כי חש באחריות מסוימת כלפי השחקן שהיה גם חבר קרוב. "מאוד אהבתי את ג'יימס. צפיתי בפיילוט עם עין אחת עצומה. חששתי. ג'יימס היה אנושי ומדהים בפיילוט כמו שג'יימס ידע להיות, אבל אני חושב שהוא עדיין לא החליט מה הוא הולך לעשות עם הדמות, היא עדיין לא פותחה כמו שצריך באותו שלב, כך שלי היה יותר קל מהבחינה הזאת להיכנס כביכול לנעליים של סטון, וכמובן - הייתי צריך להבין בעצמי מה אני הולך לעשות איתו. אבל מבחינתי היה איזשהו מוטיב לחץ שלא קיים בדרך כלל, כי רציתי לעשות עבודה טובה בשביל עצמי וגם קצת אקסטרה בשביל ג'יימס. זה היה לי חשוב".
"גיליתי דברים מסוכנים"
סטון של טורטורו הוא אדם בודד. הבן שלו עזב את הבית, הוא נפרד מאשתו, שוכב עם לקוחות - מין אנדרדוג שכזה. ולמרות הקשיים הללו, הוא מביא איתו לסדרה מעין אתנחתא קומית. "זה לקוח מחיי היום יום. יש אנשים שחיים ככה", הוא מסביר. "לפני כמה שנים עבדתי על פרויקט שעבורו הייתי צריך לבלות קצת זמן עם היחידה לחקירת רצח. נחשבתי לבר מזל בין השחקנים כי בשעות שביליתי עם היחידה, הייתה להם עבודה והיה לי מה לראות וממה ללמוד. תמיד היה רצח כשהייתי איתם. הם כולם צחקו: 'טורטורו פה, זה אומר שיהיה הרג היום'. הם היו האנשים הכי מצחיקים שפגשתי. היה להם הומור שחור, הכל הפך לבדיחה כי אחרת הם לא היו יכולים לגמור את היום. זו הייתה הדרך שלהם להתמודד. כך גם סטון - הוא מאוד מציאותי ויש לו הומור שעוזר לו להתמודד".
טורטורו סבור שיש ב"ליל האירוע" משהו מהפנט שיחזיק את האנשים מול המסך. הסדרה, לדעתו, משקפת את מערכת המשפט הפלילי באמריקה כפי שהיא, עם הניואנסים והמורכבויות שלה וריאליזם שירתק את הצופים. "אני תמיד חושב שהמבחן הראשון הוא אם זה מצליח למשוך את תשומת הלב שלך. כשקראתי את התסריט, לא הצלחתי להניח אותו. הסדרה הזו גורמת לך לחשוב מה היה קורה אילו אתה היית אותו בחורצ'יק ששמים בכלא. וזה כל הרעיון. כל אחד שעובר משהו גדול בחיים מגלה שיש לזה מחיר, וזה לדעתי הבסיס לסיפור. איך כל הדברים שהילד מואשם בהם, משפיעים עליו ועל האנשים שמסביבו. המערכת הופכת אנשים לפושעים".
אחרי כל מה שלמדת מהעבודה על הסרט, יש לך עדיין אמון במערכת המשפט האמריקנית?
"האמת היא שהרבה פחות. ברור לי שיש המון דברים שחייבים להשתנות וכמה שיותר מהר. גיליתי דברים קשים, אפשר לומר אפילו מסוכנים. דברים שממש נוגדים את החוקה בנוגע לחירותו של אדם ולעובדת היותו חף מפשע עד שהוכח אחרת. גיליתי שאחוז מאוד גדול של האנשים מודים שהם אשמים בפשע שלא ביצעו רק על מנת להגיע לעסקת טיעון, מהפחד שלא יוכלו להתמודד עם ניהול התיק בבית המשפט. מהפחד שיהרסו את המשפחה שלהם. מהרגשת חוסר אונים. יש כל כך הרבה אלמנטים שנכנסים לפעולה כשאדם נעצר, דברים שלא צריכים להיכנס. דברים שההשפעה שלהם יכולה לשנות את התוצאה. וברור שככה אסור להתנהל".
טורטורו (59), נולד בברוקלין שבניו יורק להורים ממוצא איטלקי. השחקן שהתחיל בתפקיד ניצב ללא דיאלוג בסרטו של מרטין סקורסזה "השור הזועם", ידוע בשיתופי הפעולה הרבים שלו עם הבמאי ספייק לי וכן עם האחים כהן בסרטים "צומת מילר", "ברטון פינק", "ביג ליבובסקי" ו"אחי, איפה אתה?". מעבר לתפקידים רבים בקולנוע ובטלוויזיה, טורטורו אף מאייש את עמדת הבמאי, ובסרט האחרון שלו "רק ג'יגולו" הוא ביים את עצמו ואת וודי אלן.
למרות ניסיונו כבמאי הוא לא מרגיש צורך להעיר לאחרים כשהם מביימים אותו. "זו הקלה לתת למישהו אחר לביים ולא
להתעסק עם זה. אבל עבדתי עם כל כך הרבה במאים כך שיש לי יתרון - אני יודע מה הבמאי באמת רוצה, לאן הוא באמת הולך עם החזון שלו. ב"ליל האירוע" אני וסטיבן תמיד ראינו עין בעין. הוא ידע שהיה לי חשוב להביא יותר פיזיות לתפקיד של סטון כי יש לו כל כך הרבה דיאלוג ומלל, אבל אלה דברים שהצעתי כשחקן, ולאו דווקא כבמאי".
גדלת בניו יורק, שבה מתרחשת הסדרה. אתה מזהה את החוט הדק של הגזענות ששזור בה?
"בטח. יש כל כך הרבה קהילות בניו יורק. נאז בסדרה הוא בן למהגרים מפקיסטן שגדל וחי עם משפחתו בקווינס. זה המקום הכי מגוון אתנית בארצות הברית. תמיד היו שם כל מיני קבוצות אתניות, אבל היום יש המון. זה מייצג את העיר באור אמיתי ובחתך רוחבי. ואין מה לעשות, מאז ה-11 בספטמבר משהו השתנה באמריקה. קיים איזה זרם תת קרקעי של גזענות נגד המוסלמים - דבר שהוא לא נכון, דבר שהוא אסור. כבן למשפחת מהגרים, מאיטליה אמנם אבל עדיין מהגרים, אני אומר לך שמדובר מבחינתי בחלום שנשבר".
