קריאות להגיע להלוויית זלמן שושי: "אל תתנו לו למות בודד"
הלווייתו של שושי תיערך היום. פעילי הקהילה הגאה קראו לחלוק לו כבוד בדרכו האחרונה. בראיון האחרון שלו סיפר ל"בלייזר" כי שואלים אותו ברחוב אם הוא עדיין חי, "ואם הייתי מת? אני יודע שאפילו לא תבואו ללוויה שלי, אז כל עוד אני חי אני מעביר מסר". צפו בתמונותיו שצולמו לאחרונה
זלמן שושי, מהדמויות הבולטות בקהילה הגאה שהלך לעולמו בשבוע האחרון בגיל 68, יובא היום (ד') למנוחות בבית העלמין ירקון. בשנותיו האחרונות היה שושי ערירי ובודד, ולפיכך מתכננים פעילים בקהילה הגאה להגיע לבית העלמין ולכבדו. בעמוד פייסבוק מיוחד שהקימו ובו קראו להגיע להלוויה, כתבו אתמול הפעילים.
"גם אחרי המוות, היחסים של זלמן שושי ושל הקהילה הגאה נותרו מורכבים", נאמר בדף הפייסבוק שקרא להגיע להלוויה, "הרתיעה של רבות ורבים מאיתנו, גם אם מובנת, אסור שתמשיך להרחיק אותנו. האמירה המפורסמת של זלמן שושי הייתה ש'הכי קשה הבדידות' - ולא ניתן לבדידות של זלמן שושי להמשיך גם במנוחת העולמים. "נגיע מחר, חברות וחברי הקהילה הגאה ובני ובנות בריתנו, להוקיר ולתת כבוד אחרון לזלמן שושי בבית העלמין ירקון, חלקת הגאולה, בשעה 11:00. אנא הזמינו כמה שיותר חברות וחברים". בפתח הכתבה: תמונות של זלמן שושי שצולמו לאחרונה במסגרת ראיון שלו למגזין "בלייזר".
שושי, או בשמו המקורי זלמן וינדר, שהתפרסם בשנות ה-80 כזונה ממין זכר ולימים הפך פעיל במאבק בפדופילים ובעד מיסוד הזנות. במהלך חייו הוא טשטש את גבולות המגדר בציבוריות הישראלית והפך לדמות מוכרת בקהילה הגאה. "לא הכרתי אותו באופן אישי אבל כולם בקהילה הכירו את הסיפור שלו ואת הקשיים שהוא עבר", סיפרה מנדי שנולדה כגבר. "הבדידות היא תחושה שרבים בקהילה סובלים ממנה ולכן חשוב שיגיעו הרבה ללוות אותו. אם בחייו היה בודד, לפחות אחרי מותו שירגיש אהוב".
ניצב-משנה אפרים (קרמשניט) ארליך, סיפר כי בהלוויה מחר ינגן לכבודו כנר ומירי אלוני צפויה לשיר. "הבטחתי לו שכשהוא ימות אני אקרא עליו קדיש ושאין לו מה לדאוג", אמר ארליך. "אני אספיד אותו כי זאת החובה שלי. מגיע לו כבוד אחרון ואני מקווה שבתור פורץ דרך לקהילה הגאה יגיעו הרבה מאוד אנשים וחברים לכבד אותו, זה מגיע לו".
"חייתי את החיים בתור אישה"
בראיון אחרון של שושי הוא אמר למגזין בלייזר כי אינו אוהב את שמו המקורי. "אל תכתוב זלמן וינדר. זה השם מהצד של האבא שלי, אני לא אוהב אותו. הוא עשה בבית דברים מגעילים. תכתוב זלמן בן זלמן, זה השם של סבא מצד אימא שלי. כן, תכתוב זלמן בן זלמן הידוע בכינוי 'זלמן שושי'".
על ילדותו אמר: "כשהייתי ילד לא קראו לזה פדופיליה, אבל הייתי קורבן של פדופילים. היו לוקחים אותי לסרט, משלמים לי שני גרוש ומלקקים לי את האוזן. הבנתי שככה העולם זז, הייתי ילד יפה ולמדתי לעבוד עם מה שהיה לי. מנה פלאפל היה 12 גרוש, אותי היו לוקחים בשישה גרוש - חצי מנה".
"אם זה היה תלוי בי הייתי מוציא לפדופילים גזר דין מוות. אלה אנשים שבמעשה שלהם לא רק לוקחים לילד את התמימות, את הילדות - הם הורסים לו את החיים. יש שיר ביידיש על זה שהילדות לא תחזור. כשהייתי ילד קטן התנדנדתי בנדנדה ושיחקתי בבלון וזה כבר לא יחזור. אני מאוד מתגעגע לילדות שלי למרות שהיא הייתה קצרה".
הוא סיפר כי הגיע לתל אביב כנער, "בגיל 16 וחצי בתחפושת של ילדה, וכבר מזמן לא בתול. היו שואלים אותי, 'ילדה, מה השעה?', מתייחסים אלי כאילו אני בת. זה היה לי טבעי, התחלתי ללבוש שמלות מגיל מאוד צעיר. בכל פורים אימא הלבישה אותי בשמלה, תמיד הייתי הילדה היפה שלה. כשהייתי צעיר הייתי שמח. עכשיו כבר אין לי על מה לשמוח. הכי משמח אותי זה לשמוע שירים ביידיש ולבכות איתם. אני מסוגל לשלם כל מחיר כדי לשמוע הופעה של דודו פישר ולבכות. פעם אנשים זיהו אותי בהופעה שלו, הצביעו עליי ואמרו, 'תראה, זלמן הזונה בוכה'. אמרתי להם שאמנם אני זונה אבל גם לי יש דמעות, גם לי יש לב יהודי.
"היום אנשים כבר לא מזהים אותי ברחוב. מי שמזהה אומר לי, 'זלמן, זה אתה? אתה חי? חשבתי שאתה מת'. ואם הייתי מת? אני יודע שאפילו לא תבואו ללוויה שלי, אז כל עוד אני חי אני מעביר מסר, פעם פה פעם שם".
לגבי מאבקו למען הקהילה הגאה סיפר כי כוחו נבע מהעובדה "שאף פעם לא הייתי בשום ארון. תמיד חייתי בקלות עם המיניות, עם העבודה, עם הגוף. לא היה לי מה להסתיר.
"הלוואי והיה איזה טווס זהב שהיה נוחת לידי ושואל אותי מה הייתי רוצה להיוולד בעולם הבא. הייתי אומר לו שאישה כבר הייתי, לב של נקבה כבר היה לי, דמעות היו לי מפה עד אמריקה הלוך וחזור; בכיתי, קינאתי, שמרתי על האיש שלי, על הבית; חייתי את החיים האלה בתור אישה. אם הייתי יכול לבחור הייתי מבקש מאלוהים שבגלגול הבא אהיה גבר. זכר. כדי שבעולם הבא אני אוכל להקים משפחה לתפארת מדינת ישראל".
הראיון המלא עם זלמן שושי פורסם בגיליון יוני של מגזין בלייזר.
לפנייה לכתב/ת 
