אסף אבידן: "בישראל יש יותר מה להוכיח"
הוא מופיע ברחבי העולם אבל מודה שהאתגר האמיתי הוא הבמה הישראלית ("מכירים את השטיקים שלי"), שר על מוות ואהבה אוניברסלית אך גם ממרחק של אלפי קילומטרים, מתקשה להתנתק מכותרות העיתונים: "זה הבית שלי ואני קשור לכאן, אם אני רוצה או לא". כשאסף אבידן הגיע לאולפן
את החודשים האחרונים העביר המוזיקאי אסף אבידן בברלין, בשאר הזמן הוא גר באיטליה וגם בישראל הוא מבקר לעתים תכופות. לאולפן ynet הוא הגיע שעות ספורות לאחר עוד נחיתה, ולקראת שתי הופעות מקומיות - שהפכו, כך מסתבר, לעניין די נדיר בעבורו.
עוד באולפן המוזיקה של ynet:
ריטה: "הייתי רוצה להיות אנונימית, עד לרגע העלייה לבמה"
סרנגה: "בתחילת הדרך שרתי באמבטיה"
"הפרסית אצלי בוורידים": לירז צ'רכי מביאה את טהרן לאולפן
"לא הורדתי הילוך כבר המון שנים, רצתי מאוד מהר ומישהו המליץ לי לקחת הפסקה ולחיות קצת חיים", הוא מספר. "ניסיתי את זה ואני חייב להגיד שזה לא הדבר הכי חכם בעולם לפרסונה שלי. כרגע זה לא עושה לי טוב. אני צריך להופעות". באולפן ynet הוא עשה בדיוק את זה, וביצע את אחד מהשירים המזוהים ביותר עמו, "Reckoning Song". צפו.
כבר תקופה ארוכה שאבידן, מהאמנים הישראלים המצליחים ביותר בחו"ל, מופיע מול קהל בינלאומי - אבל האם יש בכלל הבדל בין הקהל הביתי לקהל זר? "פעם הייתי נוהג לענות מהשרוול ולהגיד שקהל הוא קהל הוא קהל", הוא מסביר. "אבל בהופעה מול קהל ביתי זה שונה, כי אני יודע שיש לי חברים ומשפחה שם. אז פתאום גוש הקהל הזה נהיה מוכר מדי, ואני קצת לא יכול להיות הפרסונה שאני על הבמה. דווקא בישראל אני מרגיש שיש לי הרבה מה להוכיח וגם להרוויח. בארץ מכירים את השטיקים שלי, את השטיקים המשותפים והתרבותיים שלנו. אני פחות נשען אחורה"
בעוד שאמנים ישראלים רבים הפעילים בניכר מספרים על הפגנות או שלטים אנטי-ישראלים מתריסים בכניסה להופעותיהם, אבידן דווקא מצהיר כי כמעט ולא נתקל בכאלו תופעות. "אני לא מחביא את הישראליות שלי, לא שיניתי את השם שלי וכששואלים אותי אין לי בעיה לדבר על זה, אני פשוט מעדיף שלא כי אני אזרח אחד מתוך מדינה מאוד דינמית ואני לא מרגיש שיש לי נכונות להחזיק איזה דגל שהוא ישראליות שאני לא יודע בדיוק מה זה. פעם אחת בקריירה של שמונה שנים והמון הופעות, הייתה איזו הופעה שעמד בחור אחד בחוץ והתקשורת הישראלית סיקרה את זה כאילו זו איזו הפגנת ענק. אני מאמין שזה קורה אבל אני אישית לא חוויתי את זה. אני מניח שמשהו במה שאני שר הוא אוניברסלי, נוגע בנקודות שנוגעות בכולנו".
במתרחש בארץ הוא מתעדכן, אך משתדל שלא לקחת צד. "אני תמיד מאוד משתדל להתעסק בעולם שלי, מתוך נוחיות ומתוך ייאוש טוטאלי מזה שאני יודע שאין אף פעם צד צודק. זה קורה בפוליטיקה ובתרבות ובכל דבר. אני מתעדכן, לצערי אני קורא הרבה עיתונות ישראלית גם כשאני בחו"ל. זה הבית שלי ואני מרגיש קשור לכאן, אם אני רוצה או לא רוצה, אבל באמנות שלי אני מתעסק בדברים שכואבים לי מעבר לדברים האלה. אהבה רגעית, הידיעה שהחיים הם רגעיים, שהאושר רגעי והיכולת למצוא מקום לשחות נגד הזרם של כל זה - כשאתה מתעסק בכל הדברים האלה, אחר כך אפשר למצוא להם שיקוף גם בדברים פוליטיים ותרבותיים".
עוד דיבר אבידן באולפן על ביקורות שטענו כי הוא עתיר מניירות, על העיסוק בשיריו במוות ובמערכות יחסים וגם ענה על השאלה - מתי נזכה לשמוע אותו שר בעברית.
אסף אבידן יופיע ב-13 ביולי בירושלים במסגרת חגיגות 25 שנה לצוללת הצהובה, מופע שכל הכנסותיו ילכו למחלקת אונקולוגיה ילדים בבית החולים הדסה עין כרם, וב-14 ביולי יופיע באמפי פארק רעננה במסגרת פסטיבל "אמריקן אקספרס לייב אקספיריינס".
בימוי: אלעד רובינשטיין | צלמים: אלי סגל וניצן דרור | עיצוב תאורה: אלי סגל | הפקה: הדר ספורמס וערן רחמני | עריכת תוכן: ענת טייכר | ניתוב: רובי שביט | סאונד: דניס קרס | איפור: עדיה שיפמן
