מחקר האגוזים: "למדנו מקופים לאכול קשיו"
בן אדם אחרי קוף: בחפירות בברזיל התגלה כי קופי קפוצ'ין פיצחו אגוזים בדרך שלא השתנתה עד היום, והאדם למד מהם. ויש גם צד פסימי: "הפוטנציאל ששימפנזה ימציא מקרר או מטוס לא קיים. אנחנו השימפנזה שעשה זאת"
קוף אחרי בן אדם? אולי דווקא להפך. השימוש בכלים נראה בעבר כקו המבחין בין בני אדם לבעלי החיים. אבל מחקר חדש גילה כי לפחות במקרה אחד קיימת אפשרות שבני האדם למדו להשתמש בכלים דווקא מהקופים. ארכיאולוגים גילו כי קופי קפוצ'ין בברזיל משתמשים בפטישי אבן ובסדנים כדי לפצח אגוזי קשיו כבר יותר מ-700 שנה.
על פי הערכתם של המדענים, בני האדם גילו שהאגוזים טובים למאכל לאחר שנתקלו במקרה באתר "תעשיית עיבוד הקשיו" של הקופים. הקפוצ'ינים, מתברר, הם שמרנים מאוד ותמיד מפצחים את האגוזים באותה הדרך, במקום לנסות ולהמציא דרך פשוטה יותר.
ד"ר מייקל הסלאם, מוביל המחקר שפורסם במגזין המדעי "Current Biology", צוטט ב"אינדיפנדנט" הבריטי: "יש לנו עדויות חדשות שמרמזות שקופים ופרימאטים נוספים מחוץ לאפריקה השתמשו גם הם בכלים במשך מאות, ואולי אף אלפי שנים. זה תחום מחקר מרתק שלא נחקר עד כה דיו, והוא יכול לתת לנו מידע על ההשפעה האפשרית של השימוש בכלים של הקופים על התנהגות בני האדם. לדוגמה, קיימת אפשרות שבני האדם הראשונים שהגיעו לברזיל למדו על המזון הלא מוכר הזה - אגוזי קשיו - דרך צפייה בקופים".
הקופים משתמשים באבני חלמיש קשות כפטישים ובאבני חול שטוחות כסדנים, כדי לפצח את האגוזים. הם לרוב מפצחים את האגוזים ליד עצי הקשיו, גם בכלל שהאבנים המתאימות נמצאות שם כמו "סט של סכו"ם במסעדה". הארכיאולוגים חפרו את אחד האתרים לעומק של 70 ס"מ ומצאו 69 אבנים שעליהן סימני פגיעות שנגרמו להן ככל הנראה ממהלומות חוזרות ונשנות ושאריות של אגוזי קשיו. אותם אבנים ששימשו ככלים תוארכו, והעתיקות ביניהן הן מלפני 700 שנה.
החוקרים מעריכים כי קופי הקפוצ'ין לא הצליחו לשכלל את עבודת הפיצוח של האבות הקדמונים שלהם, שהמציאו את הטכניקה הראשונית. "במונחים של קופים, 700 שנה הם 100 דורות. אצל בני אדם 100 דורות זה 2,500 שנה", אומר ד"ר הסלאם. "הקפוצ'ינים משתמשים באותם החומרים ובאותה הדרך, בניגוד לבני האדם שב-2,500 השנה האחרונות הגיעו מתקופת הברזל לתקופה שבה אנו חיים היום".
לפי ד"ר הסלאם, הדבר מעיד על כך שהסיכוי שבעל חיים יצליח להתקרב להצלחה של בני האדם עם כלים - הוא נמוך מאוד. "הפוטנציאל ששימפנזה ימציא מקרר או בואינג 747 כבר לא קיים", אומר החוקר בפסימיות. "אנחנו חייבים לקבל את זה שאנחנו השימפנזה שעשה זאת, ולחיות עם זה".
לפנייה לכתב/ת 
