הפרמדיקית במשפט אזריה: "מטפלים בפצוע קשה ביותר - חייל או מחבל"
סמלת ד' שוחחה עם החייל הנאשם לאחר שירה במחבל המנוטרל בחברון. לדבריה, הוא לא סיפר על חשש ממטען: "הוא אמר שהמחבל זז לכיוון הסכין". על הנהלים בשטח: "אם היה דופק למחבל - היינו מתחילים לטפל בו"
הדיונים האחרונים במשפטו של החייל היורה:
- המג"ד של אזריה: "חשתי שהוא לא אומר אמת"
- המח"ט נגד החייל היורה: "לא הייתה הצדקה לירי"
- אביו של אזריה הזהיר את המג"ד: "הילד מיואש". האזינו
- הלוחם מהזירה: "הבנתי שאזריה פעל נכון ולפי אינסטינקט"
סמלת ד' סיפרה בעדותה הבוקר שבזירה לא נאמר לה דבר על חשש ממטען: "בשיחה טלפונית ביני לבין אלאור אחרי האירוע שאלתי אותו מה קרה. הוא לא הבין למה אני מתכוונת והיה מאוד מבולבל. שאלתי אותו אם הוא ירה במחבל מנוטרל. תחילה אמר שהוא לא זוכר, ואם אני לא טועה הוא אמר שהוא ירה יחד עם כולם. בסוף תשובתו הייתה: הרגשתי סכנה לחיי ולכן יריתי בו בגלל הסכין שהייתה ליד המחבל. לאחר השיחה עם אלאור התקשרתי לקב"ן החטיבה ואמרתי לו שאלאור מאוד מבוהל וביקשתי ממנו שידבר איתו".
היא התייחסה לנהלים המחייבים את הפרמדיקים והחובשים בשטח: "ההוראות שלימדו אותנו בקורס הצבאי זה לטפל בפצוע קשה ביותר, ולא הייתה התייחסות אם הוא מחבל או לא. אני לא מכירה הוראה מסודרת אחרת זולת טיפול בפצוע קשה ביותר בשטח, ולא משנה אם הוא חייל או מחבל. אם היה דופק למחבל שבו ירה אלאור היינו מתחילים לטפל בו".
בהמשך העידה סגן נועה שר, חוקרת מצ"ח בפרשת אזריה: "בשלב שניתנה לי הנחיה ראשונה לחקור לא הייתי מודעת לאמירות בכירים נגד האירוע. בשלבים מאוחרים יותר הכרנו את האמירות של בכירים על כך שהאירוע הוא דלק להסתה. אבל זה לא רלוונטי מבחינתנו. זה בגדר דעה. לא תפסתי צד כדי לאשש או לאמת צד כלשהו".
היא אישרה שאזריה העיד בחקירתו במצ"ח כי "ברוך מרזל נהג לארח חיילים לארוחות שבת". מרזל תועד לאחר האירוע לוחץ את ידו של אזריה בזירה, אך לפי סגן שר לא נגבתה ממנו גרסה.
בתום הדיון אמר התובע, סא"ל במיל' נדב וייסמן: "שמעתם את מח"ט חברון שמסר שהירי בוצע ללא הצדקה מבצעית. שמעתם את החבר הטוב שחיבק את הנאשם שמסר לו שהיה צריך להרוג את המחבל, את המג"ד שלא ייחס אמינות לנאשם. הראיות מרשימות בעוצמתן ויתחזקו בפרשת ההגנה".
עורך הדין של החייל, אייל בסרגליק, אמר בנוגע לעדות הקצינה ממצ"ח: "היא אישרה שלא הציגה ראיות שתומכות בגרסת הנאשם בפניו או בפני אחרים ולא העמיקה בבדיקת עדי מד"א. בנוסף, במצ"ח לא בדקו את ההשפעה הפסיכולוגית של האירועים על הנאשם ועל הבלבול שחש".
"יריתי יחד עם כולם"
סמלת ד' שוחחה עם אזריה כשעתיים לאחר הירי. גרסתה במצ"ח תואמת את טענת התביעה להחלפת גרסאות. "שאלתי את אלאור אם הוא ירה במחבל והוא השיב לי שאינו זוכר", העידה במצ"ח. "שאלתי שוב אם הוא בטוח ואז אלאור השיב 'כן, יריתי, אבל יריתי יחד עם כולם'. כששאלתי: אבל ירית בו אחרי שהוא נוטרל? הוא ענה: 'יריתי כי הסכין היתה לידו'".התביעה טוענת שגם השיחה עם הפרמדיקית, כמו זו עם המג"ד, מעידה שאזריה לא הביע חשש ממטען כפי שטען בשלב מאוחר יותר, ובכל מקרה סותרת את הסברו הראשוני לירי מיד אחרי התקרית בפני חבריו לכוח ומפקדיו: "המחבל ניסה להרוג את חבר שלי ולכן עליו למות".
התקרית אירעה ב-24 במרס. לאחר שביצעו שני מחבלים פיגוע בתל רומיידה בחברון, אחד מהם חוסל ואילו השני נוטרל ונותר שרוע על הארץ. סרטון של "בצלם" תיעד את החייל, לוחם מגדוד שמשון של חטיבת כפיר, יורה בעבד אל-פתאח שריף (21) ששכב על הקרקע. הוא דרך את נשקו וירה במחבל. תחקיר ראשוני העלה כי הוא עשה זאת שש דקות לאחר הפיגוע, ולאחר שחיילים מיחידה אחרת כבר נטרלו את המחבל.
שני מפקדי מחלקה ומפקד הפלוגה ננזפו על ידי מפקד חטיבת כפיר, על כך שלא טיפלו במחבל ולא פינו אותו. לפי תחקיר אלוף פיקוד המרכז, החייל החליט לפתוח באש על דעת עצמו. אזריה מואשם בהריגה.
לפנייה לכתב/ת 
