יפן מזדקנת: האזרחים מסרבים לפרוש לפנסיה
תוחלת החיים העולה והילודה היורדת מזכות את יפן בתואר המדינה הזקנה בעולם, עם כרבע מהאוכלוסיה מעל גיל 65. על רקע נתונים אלו, רבים מהאזרחים שהגיעו לגיל הפרישה, 60, אינם מעוניינים להפסיק לעבוד, ונאלצים לעבור לחוזי שכר נמוכים בכ-30% ממה שהיה להם. "על רקע יוקר המחיה והתשלום לביטוח סיעודי, קיים קושי להתמודד עם הוצאות המחיה", אומרת עובדת בבית אבות בת 65
כוח העבודה ההולך ומצטמצם ביפן עשוי לאלץ את היפנים לעבוד עד גיל 80. על פי הערכת כלכלנים, המדינה לא תורמת מספיק העסקת אנשים מבוגרים ובריאים. הסיבות לכך מרובות, וביניהן מדיניות חברות, תרבות עבודה והיסטוריה של חוקי ותק.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
הירושי סוזוקי ניהל קריירה מספקת כמהנדס בה נסע בכל העולם, ואז בגיל 65, הוא פרש. אולם זה לא החזיק מעמד לזמן רב, ובמשך 7 השנים האחרונות סוזוקי, בן 72, משמש בתור מטפל בבית אבות באזור טוקיו. לדבריו, הוא עוד רחוק מפרישה אמיתית, כך כותב אתר בלומברג.
"אנשים בגיל 70 ומשהו יכולים לעבוד. יש עוד כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות כל עוד אתה בריא", אומר סוזוקי, שמועסק כעת בבית אבות של חברת Care 21, אחת החברות היפניות היחידות שביטלו את מדיניות גיל חובה לפרישה. "לדעתי לא צריך לחשוב על פרישה עד גיל 80".
ביפן כ-25% מהאוכלוסיה היא מעל גיל 65, מה שהופך אותה למדינה הזקנה בעולם. על רקע תוחלת חיים הגבוהה, אשר צפויה להגיע לגיל 90 עד שנת 2050, ושיעור ילודה נמוך, האוכלוסיה בגיל העבודה הולכת ומתכווצת. על רקע נתונים אלו, המדינה צריכה ליישם מדיניות יצירתית שתמשוך את בני גיל הזהב לכוח העבודה.
חישוב מחדש למערכת משאבי האנוש
עם זאת, המבנה התאגידי של יפן עדיין כולל מחסומים רבים להעסקה בגיל מבוגר. ברוב המכריע של החברות מיושמת מערכת קידום על בסיס ותק בלבד, וכך עובדים רבים מסיימים את הקריירה שלהם בגיל 60 או לפי כן. בנוסף, חברות רבות מיישמות מדיניות של גיל חובה לפרישה, על אף שבחוקים של יפן כבר אין גיל פרישה רשמי.
"החיים של האנשים ביפן ארוכים ובריאים, אך החוקים והמדיניות של החברות לא הדביקו את הפער במונחים של שימוש באריכות הימים של האוכלוסיה", אומר פרופסור בשלוחה של אוניברסיטת טמפל בטוקיו פלוריאן קולבאכר. "גיל 60 הוא גיל מאוד מאוד צעיר ביפן. אם רוצים להתמודד עם הבעיה, אי אפשר רק לגרום לאנשים לעבוד יותר, אלא צריכים לחשוב מחדש על כל מערכת משאבי האנוש במדינה".
תקנות משתנות
באפריל 2013 ממשלת יפן שינתה את החוקים כך שמעסיקים נדרשים לשמור על כל העובדים הרוצים להישאר במקום העבודה עד גיל 65. על פי החוקים החדשים, בגיל 60 העובדים פורשים וחוזרים עם חוזה "העסקה מתמשכת" בשכר נמוך בשיעור של עד 30% פחות.
מעבר לרצון לשמור על חיים פעילים, רבים מהפורשים חזרו לעבוד כיוון שהם צריכים את הכסף. אמנם ממשלת יפן מעלה בהדרגה את גיל הפרישה ל-65, אך זה משאיר רבים עם פער של מספר שנים.
סונו קודו, 65, עובדת בבית אבות בטוקיו, סיפרה כי היא רוצה לעבוד גם אחרי גיל 70 - כל עוד היא בריאה. על רקע יוקר המחייה והתשלום לביטוח סיעודי, קיים לעתים קושי "לסגור את החודש" עם פנסיה מופחתת. "אנשים מבוגרים לא באמת יכולים לחיות מהפנסיה שלהם", אמרה.
חובת פרישה
81% מהחברות ביפן עדיין מנהיגות את גיל 60 בתור גיל חובה לפרישה, 16% העלו אותו ו-3% ביטלו את מדיניות הפרישה. "נכון לעכשיו, חברות רבות נוקטות בזהירות רבה ורק מגיבות לשינויים במדיניות, לא מעבר לכך", אומר חוקר במכון מיצובישי למחקר בטוקיו ריוצ'י אוקומורה ומוסיף, "על החברה ליישם אסטרטגיה אגרסיבית יותר על מנת להשתמש בעובדים מבוגרים בתור חלק מהותי בכוח העבודה שלהם".
אחת הסיבות המרכזיות לאי מוכנות של החברות להעסיק עובדים מבוגרים, היא העובדה שעובדים מבוגרים עולים יותר לחברה. ביפן, כאמור, נהוגה מערכת של שכר על פי ותק, כך שעובד ותיק עולה סכום שלעתים הופך להיות לא משתלם לעומת הפרודוקטיביות של העובד.
חברת Daiwa House, חברת הבניין הגדולה ביפן, העלתה את גיל החובה לפרישה ל-65, והיא מאפשרת לעובדים בגילאי 65 ומעלה לעבוד על פי חוזה קבלן - בלי הגבלת גיל. המדיניות הוכה בתור פופולרית בחברה. "בתקופה בה הזכאות לפנסיה משתנה כלפי מעלה כל העת, לדעתנו יש לנו אחריות בתור חברה להתייחס לתכניות החיים העתידיות של העובדים", אומר סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה יושיו סאיקי
Care 21, מנהלת בתי אבות, ביטלה את מערכת גיל חובה לפרישה באפריל 2014. אחוז העובדים בגילאי 60 ומעלה עלה ל-16.6% לעומת 11.5% שנה קודם לכן. מנהל החברה טאירה יודה, 64, אומר כי החברה ביטלה את גיל חובה לפרישה משום שהענף נמצא במחסור אדיר, והוא רוצה לתת לעובדים את האפשרות להרוויח הכנסה יציבה כאשר הם מזדקנים.
לדבריו של יודה, "אם נפתח את היכולת של עובדים מבוגרים, יהיה אפשר ליישם את הידע שלהם במדינות אחרות עם אוכלוסיות מזדקנות".
לפנייה לכתב/ת 
