"תקינה נכונה מגנה על הדיירים"

* בשיתוף חברת תרמוקיר

"אם נתקלים בקשיים מסוימים שקורים בבניינים ומתגלגלים לפתחו של הצרכן, אנחנו אלה שצריכים לדעת אותם לפני שהם קורים ולדעת לזהות אותם לפני שמביאים נזקים כדי לנסות למנוע אותם באמצעות יצירת תקנים מתאימים", כך אומר אלי כהן, מנכ"ל חברת תרמוקיר. "מבחינתי התקינה היא שומר הסף של השוק ואמורה לייצר קונצנזוס רחב ככל הניתן לגבי האיכויות של המוצרים והטכנולוגיות ויישומן בשוק".

כתבות נוספות בנושא כיצד לבנות נכון :

סגירת המעגל בענף הבנייה - שיפור איכות החיים

להיזהר ממבצעים ולעשות אומדן: טיפים ממפקחים

כהן מתייחס לפעילותו של מכון התקנים לקידום התחום: "יש הרבה שמפקפקים במכון ומנסים למצוא פתרונות כאלה ואחרים, או אפילו לומר שהוא חסם בתחרות. אני חושב שאנשים שטוענים זאת, היו צריכים לחשוב על פתרונות אלטרנטיביים, אבל מאחר ואין פתרון אלטרנטיבי והמכון הוא גוף ממשלתי וציבורי - יש לתמוך בקיומו ולשפרו. לעיתים אנו שוכחים שהתעשייה הישראלית עומדת בסטנדרטים מהגבוהים שבעולם, בכל התחומים - ולא רק בבנייה. זה תהליך של יותר מ-30 שנה לפחות אצלנו, בתרמוקיר, שנצמדנו לתקנים של מכון התקנים ולתקנים הבינלאומיים וזה הביא אותנו בסופו של דבר לתו היהלום שמסמן עמידה בשבעה תקני איכות של המכון". 

אתם מעודדים תקינה והשנה ראינו גידול משמעותי בתאונות בענף הבנייה ובליקויים.

"בכל תהליך יש שרשרת גורמים והתקינה מבחינתי היא התורה. אחרי שאתה מייצר את התורה, השלב השני הוא היישום בשטח וחבריי מאיגוד המהנדסים מקדמים כרגע תהליך של חקיקה שבו הם מציעים לקבוע שגם כאשר זה מגיע לאתר - בכל אתר יהיה מפקח שיוגדרו לו סמכויות שלא מוגדרות היום בחוק, סמכויות על כדי לפקח על אותם תהליכים שקורים באתר. ראה לדוגמא כל נושא המרפסות שקרסו והדו"ח בעקבותיו הראה שאם היה מפקח באתר שהיה בודק את כמות הברזל - יכול להיות שהוא היה מונע חלק מההתמוטטות". 

"ברור שבשרשרת הזו כולם צריכים לדבר בשפה אחת והיא השפה של התקן. אין מצב שהיום שמהנדס שבונה אתר לא יפתח את הספר והתקן לפני שהוא מתחיל לאטום, לפני שמתחיל להדביק חדרים רטובים ולפני שהוא מבודד את הקירות. לזה אנו חייבים להיצמד, זה לחם חוקינו ביומיום ומישהו צריך לדאוג לפקח".

לפי מחקר של פרופ' יחיאל רוזנפלד, ראש המכון הלאומי לחקר הבנייה, 100% מהבתים שנמסרים היום הם עם ליקויי בנייה. "זה לא תמיד נובע מזה שלא נכתב תקן ולא מכירים את התקן, אלא מכך שיש עובדים באתרים שלא מבצעים לפי ההוראות לא מתודרכים, וזו עבודה של פיקוח", מציין כהן. "אני מנהל - אם אני לא כל יום מוודא שהעובדים מבינים שיש מנהלים פה, יהיה אי סדר ויקרו תקלות. המפתח לפתרון כל הבעיות הוא מנהיגות שמבינה שיש בעיה צריך לטפל בה ואז בונה תוכנית כוללת לפתרון הבעיות. לכל הגורמים בתהליך של תכנון ובניית פרויקט בנייה, צריכה להיות מטרה משותפת לפתור את הבעיה. אם כל אחד מהגורמים יוודא אצלו שהכל מנוהל נכון, הבעיות ייפתרו".

אלי כהן(צילום: מיכאל אלוורז פריירה)

למה התקינה חשובה?

קשה לתאר מצב שבו לא היה תקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה, או שלא היה תקן לגובה של מעקה בירידה ממדרגות. אין תחום שהתקינה לא מכסה. "היא מגנה על האינטרסים של הצרכן, שומרת על הבטיחות, הבריאות ועל משאבי הטבע ובנוסף מעלה את סף האיכות של המוצרים", כך קובעת הלן עטרות, ראש אגף התקינה במכון התקנים.

"התקינה גם מקדמת משמעותית את הייצוא. למשל, בנושא של הטפטפות שזו המצאה ישראלית, כל התקינה בעניין הזה בעולם מובלת על ידי ישראל. מי שמוביל את התקינה מקבל יתרון יחסי למוצרים שלו".

עטרות מספרת על עבודת המכון: "אנחנו עובדים בשקיפות מלאה. אם אתה פותח את האתר שלנו, תוכל למצוא כל תקן ותקן מפורסם לביקורת כלל הציבור וכל אחד יכול להעיר הערות. בתחום הבנייה בישראל יש כ-400 תקנים החל מתקנים למוצרים ועד לתקנים שמדברים על מערכות (בטיחות אש למשל). מה שמאפיין את התקנים בתחום הבנייה בשונה מתחומים אחרים זה שהרוב מוזכרים ברגולציה ומכאן הם הופכים למחייבים".

"יש נערי אוצר שמובילים אג'נדה אחרת משלי"

כהן מתלונן על היחס שזוכה לו מכון התקנים בעידן שבו המטרה היא להוזיל עלויות בכל מחיר. "אם מנכ"ל משרד הכלכלה חושב צריכים לסגור את קווי הייצור בארץ כדי שיהיה אפשר להביא הכל מחו"ל – עם אג'נדה כזו ברור שלמכון התקנים אין מקום וגם לתעשייה. תנסה להכניס תרופה לארה"ב, או אפילו בורג. זה כמעט בלתי אפשרי". 

"להערכתי אנשים לא מבינים את המשמעות של אמירה של מנכ"ל האוצר שי באב"ד שיושב בכנס תעשייה ואומר 'התעשיינים צריכים ללמוד שממחר צריכים לפתוח את כל הסכרים ולהכניס ייבוא מקביל וחסמי כניסה ולסגור את מכון התקנים או לצמצם את הפעילות שלו'. מאחורי זה יש אנשים, יש משפחות, יש כלכלה, יש חוסן לאומי וכלכלי. התפיסה החברתית של מנכ"ל האוצר שונה מאוד משלי".

כהן מבהיר כי היום כל מיני גופים פרטיים קמים בזמן שמכון התקנים מצמצם את הפעילות שלו, הם לא ממשלתיים ויש להם אינטרס אחד שהוא הכספי בלבד. "מתחילה להיות פה בעיה. אם מחר בבוקר חס וחלילה יסגרו עוד כמה מפעלים ואנו רואים זאת כל הזמן, לפחות מכון התקנים ישמור על האזרח שמה שייכנס דרך הייבוא יעמוד במינימום של סטנדרטים ויעבור בדיקה", הוא מציין.

"התעשייה מוכנה להתחרות מול ייבוא, רק צריך להבטיח שזו תהיה תחרות הוגנת. לא ייתכן למשל שייאסר על ייצור מוצר מסויים בארץ, בגלל שאחד מחומרי הגלם שלו הוא מסוכן וישראל התחייבה שלא להשתמש בו ומצד שני מאפשרים ייבוא של מוצרים שמכילים את אותו חומר הגלם המסוכן. זו תחרות לא הוגנת מכיוון שברור שהמחיר של המוצר המיובא יהיה זול יותר".

"המוטיבציה שלנו היא לייצר מוצרים מתקדמים וחדשניים שמביאים ערך ללקוחות ולסביבה. תחרות הוגנת שבה כולם מקפידים לעמוד בתקנים השונים מאפשרת לנו לבסס מודל כלכלי שהוא בר קיימא שבו מכירות המוצרים הקיימים ממנים את החדשנות של המוצרים המתקדמים".

התקינה שמתבצעת במכון התקנים למערכות ומוצרים הינה חלק ממהלך כולל שמתבצע, במסגרתו גיבש משרד הבינוי והשיכון, בתהליך ששילב מומחים מתחומים שונים את קוד הבנייה. קוד הבניה בנוי כמערכת הוראות הכוללת את הסף המינימלי הנחוץ כדי להבטיח את האיכות ואת הבטיחות הנדרשות לתכנון ולביצוע של מבנים מנקודת המבט של החברה והמדינה.

קוד הבנייה יחליף את תקנות התכנון והבנייה הקיימות כיום ויחייב כפי שתקנות מחייבות. קוד הבנייה מורכב ממספר פרקים ובכלל זה: שלד, הגנה מפני רטיבות וכו'. זהו מהלך משמעותי המסדיר היררכיה ברורה בין ההוראות השונות החלות על המבנה ובכך יחזק את הבהירות של הנושא עבור אנשי המקצוע בתחום. קוד הבנייה צפוי להכנס לתוקף כתקנת משנה בזמן הקרוב לאחר שיאושר על יד המועצה הארצית לתכנון ובנייה. את העבודה על קוד הבנייה ריכז אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי במשרד הבינוי והשיכון בראשות מהנדסת טלי הירש - שרמן