סרבנית מצפון שוחררה מצה"ל אחרי חצי שנה בכלא: "התנהגותה רעה"

קמינר. סירבה להתגייס לצה"ל

בצה"ל דחו את בקשתה של קמינר, ששירתה את הקהילה במסגרת התנדבותית במהלך שנת שירות וביקשה לשרת כחלופה בשירות לאומי-אזרחי, להשתחרר מטעמי מצפון. מצה"ל נמסר כי קמינר שוחררה משירות צבאי "בגין אי-התאמה בשל התנהגות רעה וחמורה", והוסיפו כי בקשתה לפטור מטעמי מצפון נדחתה ב-10 ביולי, "כיוון שלא נמצא קושי מצפוני המונע ממנה לשרת בשירות צבאי".

עוד מסרו כי "לאור דחיית בקשתה לפטור מטעמי מצפון, הובא עניינה בפני ועדת התאמה לשירות, שהחליטה לשחררה מחמת אי התאמה לשירות בצה"ל. זאת לאור התנהגותה, כליאתה הממושכת ונפקדויות משירות צבאי".

קמינר בהפגנה למען סירוב מצפוני

ועדת התאמה לשירות פסקה כי השחרור נובע מכך שהתנהגותה, כליאתה הממושכת והנפקדויות מהשירות הצבאי מבטאים את התאמתה לצבא. בכך הצליחו באכ"א "לרדת מהעץ" מבלי לכבד עקרונית את בקשתה של הנערה, שנבעה מסירובה לקחת חלק בצבא ש"כובש אוכלוסייה אזרחית". קמינר, שעד כה ריצתה 150 ימים בכלא הצבאי, צפויה להשתחרר ב-29 ביולי.  

בשיחה עם משפחתה מהכלא אמרה קמינר: ״ההודעה הזו, שבאה אחרי למעלה משבעה חודשים של מאבק, היא קודם כל מרגשת בפן האישי ואולי מהווה ניצחון קטן שמחזיר אותי להיות אדם חופשי. אולם המאבק הגדול הוא לא על כליאתי אלא על דיכוי העם הפלסטיני, כדי ששני העמים שפה יחיו בחופש, שוויון, ביטחון ושלום. התחושה להיאבק למען עקרונותיך היא מעצימה ומחזקת.

"לאורך הכליאות הרבות הבנות בכלא חזרו ושאלו אותי - איך אני עושה את זה? ותמיד הסברתי כמה מחזקת הידיעה שאת עושה מעשה שאת שלמה איתו, שאת חלק ממאבק חשוב, שאינך פועלת לבד, ושאת מאמינה שאפשר להשפיע ולשנות. אני אכן מאמינה שהשינוי הוא אפשרי ושהוא בידיים שלנו. אני בטוחה שיכולה להיות פה חברה צודקת. מפה אמשיך להאיבק, מלאת תקווה, למען שלום ושוויון".

קמינר הפכה לאחת הסרבניות הגיוס עם משך תקופת ריצוי בכלא הצבאי הארוכה ביותר. בשבועות האחרונים גבר הלחץ על אכ"א לשחררה, שם טענו כי שחרור מטעמי מצפון מתאפשר רק מטעמי פציפיזם מוחלט. הלחץ על הצבא התבטא בין היתר בפנייתם של 39 משפטנים אקדמאים לפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, שטענו שכליאתה הממושכת של קמינר אינה מידתית.

בבקשתה לפטור מטעמי מצפון כתבה קמינר באמצעות עורכת דינה גבי לסקי: "הילדים שגדלים בעזה או בשטחים, במציאות קשה לא פחות, לומדים לשנוא את הצד השני. כשאני מסתכלת על כל הילדים יחד, על הדורות הבאים של שני הצדדים ועל המציאות שבה הם גדלים, אני רואה המשכיות של טראומות וכאב. כבר שנים אין שאיפה לתהליך מדיני, לא קיים ניסיון להביא שלום לעזה ולשדרות. אבל כל עוד הדרך הצבאית והאלימה נמשכת, אנחנו מייצרים בשני הצדדים דורות של שנאה שרק יחמירו את המצב. חייבים לעצור את זה". 

יסמין יבלונקו, רכזת פעילות בארגון "מסרבות - רשת סרבנות פוליטית", שליוותה את מאבקה של קמינר אמר בעקבות החלטת צה"ל: "העובדה שהחליטו לשחרר את תאיר ימים ספורים לאחר שדחו את בקשתה מעידה על כך שהצבא בעצם מכיר בצו מצפונה, אך חושש לייצר תקדים. זה לא שתאיר לא מתאימה לצבא, זה הצבא שלא מתאים לה".