הרשת החברתית - פינת המשחקים של הסאדיסט המצוי
טרולים הם הגרסה הקיצונית ביותר של טוקבקיסטים מרושעים, אך לא מדובר בטוקבקיסטים גסי רוח סתם, שגולשים מהר מדי לגידופים ולהצקות, אלא באנשים שבאים לעשות בלגן
הפלטפורמה הדיגיטלית מאפשרת הפצת מידע במהירות ולקהל רב של אנשים. באינטרנט אין צנזורה או בקרה על המידע המופץ מה שעונה על צורך מאוד בסיסי שלנו במידע רכילותי. מחקרים מראים כי רכילות הינה הדרך של בני אדם לחזק את הקשרים החברתיים ביניהם וחלק חשוב מעצם ההגדרה שלנו כחיות חברתיות שחיות בקבוצה. תפקיד מרכזי של הרכילות הוא לאפשר לנו לקבל מידע במהירות על אנשים רבים, שעם חלקם הגדול אנחנו לא באים במגע ישיר. רכילות מאפשרת לנו למקם את עצמנו ביחס לאחר, וככל שהרכילות שלילית יותר, כך אנשים מרגישים טוב יותר עם עצמם.
אנו, צרכני המידע, מוזנים מהמידע וצורכים אותו כאילו היה חמצן. אנו מושפעים הרבה יותר מתוכן המידע ופחות נותנים דגש למהיימנות של מפרסם המידע. הפוסטים המקבלים את השיתופים הרבים ביותר הינם פוסטים המצליחים לעורר אצלנו רגש. אנחנו מתוכנתים לשים לב למידע בעל ערך רגשי, ובהררכיה של הרגשות, רגש שלילי המתעורר אצלנו ישפיע הרבה יותר מרגש חיובי. לכן, פוסטים המעוררים בנו רגשות שליליים כמו צער, עצב או כעס, יקבלו תשומת לב רבה יותר.
אחת הדוגמאות לכך הינה פוסטים שקריים המתפרסמים בשם אדם אחר. השאלה המתבקשת היא מה גורם לאדם מן היישוב לרצות ולפרסם פוסט שקרי בשם אדם אחר. באקדמיה קיים דיון נרחב בסוגיה ואף ניתן שם לתופעה - Internet Troll הכוונה היא להתבטאות בריונית, תוקפנית שכל מטרתה היא לפגוע בדיון או באדם אחר, לעורר מחלוקות בקרב קהילות אונליין ולנסות להסב את תשומת הלב מהדיון אל הטרול, אך בניגוד לתופעת השיימינג, לרוב אין מאחוריה שום תכלית עניינית. מטרתן היחידה של תגובות אלה היא לגרום לתחושה רעה לאחר או להפריע לדיון. הטרולים ישקרו, יגזימו, יתבטאו בצורה פרובוקטיבית ולרוב יצליחו למשוך אחרים להגיב אליהם.
טרולים הם הגרסה הקיצונית ביותר של טוקבקיסטים מרושעים, אך לא מדובר בטוקבקיסטים גסי רוח סתם, שגולשים מהר מדי לגידופים ולהצקות, אלא באנשים שבאים לעשות בלגן. הם מפרסמים מסרים מתסיסים בכוונה להרגיז את הקוראים ולייצר אצלם תגובה רגשית. קיים אצלם הצורך לחוש עליונות ושליטה, לייצר מניפולציה ולשחק ברגשות של אנשים כאילו היו אבני לגו ולהתבונן מהצד בהשפעה של מעשיהם.
המונח יכול להתייחס לקשת מגוונת של התנהגויות, ממתיחות והלצות ועד צורות אלימות של הטרדה. לעתים, מאמצים הטרולים זהויות לגיטימיות למראה ומתחילים שיחות הגיוניות כדי למשוך אנשים למלכודת שלהם, במהרה השיחה מדרדרת לקללות ולאיומי רצח מפורטים. לפעמים נדמה שיש להם מטרה מסוימת, שהם פועלים נגד אתר מסוים או נושא מסוים, פעמים אחרות נדמה שהם פועלים איפה שהם מצליחים. בכל אופן, הם שואבים הנאה מפורשת מגרימת סבל או השפלה לאחרים.
התכונות של הטרולים
קבוצה של חוקרים קנדיים איששה את מה שרבים מאיתנו חושדים בו כבר שנים: יש קשר הדוק בין "טרולים" לתכונת אישיות המאפיינות סאדיזם. "הן טרולים והן סאדיסטים חשים שמחה סאדיסטית אל מצוקתם של אחרים. הטרולים פשוט רוצים ליהנות…והאינטרנט הוא מגרש המשחקים שלהם", כותבים החוקרים במאמר שהתפרסם בכתב העת Personality and Individual Differences . הסדיסט המצוי מתייחס לאנשים בתפקוד נורמלי "שאינם בהכרח רוצחים סדרתיים או סוטי מין, אך שואבים סיפוק רגשי מגרימת סבל לאחרים או מצפייה בו".
פסיכופתים רוצים מאנשים דברים, ואין להם בעיה לפגוע בהם כדי להשיג את מטרתם. סדיסטים, לעומת זאת, שואבים הנאה מעצם גרימת הסבל לאחר, הם מחפשים הזדמנויות לפגוע באנשים ומאריכים אותן למטרות הנאה.
דבר נוסף המאפיין טרולים זה תכונות אישיות נרקסיסטיות, בפרט התשוקה לתשומת לב. תשוקה זו מגיעה מהצורך לקבל הכרה, שמקורו בהתעלמות שנחוותה בשלב מסוים בילדות. כאשר הנרקסיזם הוא פתולוגי האדם מלא בחשיבות עצמית עד לרמה כזו שהאחר הופך במובן מסוים לאובייקט אשר רגשותיו מושטחים.
מה ההבדל בין אנשים שהולכים בדרך זו לאלו שאינם?
האינטרנט המהווה את נקודת המפגש בין טכנולוגיה ופסיכולוגיה יוצר אינטגרציה מעניינת בכך שמתאפשר ביטוי של חלקים מסויימים ב'אני', בעוד חלקים אחרים של האישיות נשארים חבויים. החלקים הבאים לידי ביטוי ברשת הינם אותם חלקים הנחשפים כתוצאה מכך שהרשת מאפשרת אנונימיות. האנונימיות משילה מעלינו את האחריות להתבטאויותינו ומאפשרת להתעלם מהחלקים המוסריים של ה'אני'.
האינטרנט משול למקום שבו כל ההגנות ששומרות על האיד נחלשות ואנו נחשפים במקומות השליליים ביותר שלנו. אלו בדיוק אותם חלקים שליליים שיש בכל אחד מאיתנו, אותם חלקים שאינם קבילים מבחינה חברתית. אנשים אומרים ועושים ברשת דברים שלא היו אומרים או עושים בעולם ה"פנים-אל-פנים" שלהם. חוקרים מכנים זאת אפקט הסרת העכבות. באינטרנט ניתן להביא לידי ביטוי את היצרים החבויים שלנו בלי לתת על כך את הדעת. כתוצאה מכך, היצרים החבויים שלנו שנמצאים בשליטה בעולם האמיתי נותנים לעצמם דרור.
מצד שני, ללא שיתופים ותגובות, הטרול לא היה מצליח להשפיע. שם המשחק ברשת הוא שההודעה הפרובוקטיבית שורדת. ככל שהמסר פרובוקטיבי יותר, כך הוא יקבל תשומת לב רבה יותר. אנו צורכים את המידע כאילו היה חמצן. אנו מושפעים הרבה יותר מתוכן המידע ופחות נותנים דגש למהיימנות של מפרסם המידע. הפוסטים המקבלים את השיתופים הרבים ביותר הינם פוסטים המצליחים לעורר אצלנו רגש. אנחנו מתוכנתים לשים לב למידע בעל ערך רגשי, ובהיררכיה של הרגשות, רגש שלילי המתעורר אצלנו ישפיע הרבה יותר מרגש חיובי. לכן, טרולים מיומנים ידאגו לעורר בנו רגשות שליליים כמו צער, עצב או כעס. הם יודעים שלרגשות אלו יש השפעה רבה יותר.
אז בפעם הבאה לפני שאנחנו משתפים או מעבירים הלאה מידע, יש לשקול את מהיימנות המידע. פעמים רבות, קריאתו של פוסט מסוים מעוררת בנו אי נוחות, אך כתוצאה מהשיתופים הרבים של הפוסט אנו נטים לשפוט את המידע כמהיימן וזו טעות. בעת שיפוט המידע יש לקחת בחשבון את ההטיות הקוגניטיביות שלנו, את הצורך שלנו בריגוש ואת ההטייה על פיה, כמות גדולה של שיתופים מעידה על אמינותו של המסר. בשורה התחתונה, המאבק היעיל ביותר כנגד טרולים, שכל רצונם הוא בהתססה, היא חוסר התייחסות.
ד"ר לירז מרגלית, בעלת Phd בפסיכולוגיה, חוקרת חווית משתמש בחברת Clicktale - המפתחת טכנולוגיה לניתוח התנהגות גולשים באתרי אינטרנט ובמובייל
לפנייה לכתב/ת 
