נחשף פסיפס במערת קבורה בגוש עציון
הארכיאולוגים מעריכים שהמקום שימש כמוקד עלייה לרגל לנוצרים רבים. ההערכה כי במקום התגוררו נזירים קדושים או אישיות בכירה בנצרות במאה ה-5
יחידת הארכיאולוגיה של המנהל האזרחי חשפה פסיפס המספר את סיפורה של מערת קבורה של קדושים נוצרים, הנמצאת באזור מגדל עוז בגוש עציון. על פי הערכות, מערת הקבורה היוותה מוקד עליה לרגל של קהל מאמינים גדול מאוד. הפסיפס התגלה בחודש מרס ובתחילת השבוע נחשף במלואו. "ככל הנראה מי שחי כאן היו נזירים קדושים או אישיות בכירה בנצרות", הסביר קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי חנניה היזמי.
לפני 40 שנה התגלו במערת קבורה סמוך למגדל עוז בגוש עציון למעלה מ-11 שרידים של קדושים מהמאה ה-5. הכניסה למערה מעידה על כך שהמקום שימש כמוקד עלייה לרגל לנוצרים רבים, מפני שהכניסה והיציאה עשויים מגרמי מדרגות שנועדו לקלוט קהל רב דבר המוכר מכנסיות אחרות, כדוגמת בכנסיית המולד. ארכיאולוגים ניסו במשך שנים למצוא את זהות הקדושים הנוצרים הקבורים במערה, וכך החלו להמשיך בחפירות באזור. מחוץ לכנסייה ובתוך תחומי הישוב מגדל עוז, נמצא אתר גדול, ובו פסיפס שיכול להצביע על הקשר בינו לבין הכנסייה.
"חשיפת הפסיפס השלימה עבורנו את התמונה של ההתפתחות באזור", הסביר היזמי. "מדהים שמערה כל כך קטנה הביאה לבנייה של קומפלקס כנסייתי גדול ומפואר, מנזר ובית הארחה. גודל המערה מצביע על הצניעות של האנשים שחיו במקום קטן בגלל רצון להתבודד ולחיות חיי צנע. מי שחי פה היו ככל הנראה נזירים קדושים או אישיות בכירה בנצרות שלא מוכרת לנו כרגע, אך לאור חשיבותם בעולם הנוצרי נבנה הקומפלקס המיוחד הזה".
ארכיאולוג מחוז יהודה במנהל האזרחי, חיים שקולניק, הוסיף: "מדובר במכלול מבנים אשר נמצאים 70 מטרים צפונית לכנסייה ובו שרידים של מבנה ציבורי רחב ידיים עם פסיפסים, עמודים וחדרים אשר טרם נחפרו. קיים ללא ספק קשר בין הכנסייה למכלול מבנים זה ואנו מקווים שבעתיד הקרוב נוכל לבצע חפירה ארכיאולוגית במקום, שתוכל להאיר לנו מידע על מהות הקשר בין שני המוקדים".
מאז תחילת החפירות המחודשות באתר הארכיאולוגי במגדל עוז, באוקטובר 2015, הובהרו מספר שאלות הנוגעות לשלבי הקמת האתר וזמניהם. הקמת הקומפלקס הכנסייתי הושלמה באמצע המאה השישית, אך המשך החפירות באתר גילה שישנו שלב ביניים בין הפעילות במערה להשלמת הקומפלקס שלא היה ידוע קודם לכן וכעת יחידת הארכיאולוגיה של המנהל האזרחי בעיצומו של חקר שלב זה.
הכנסייה הפסיקה את פעילותה לאחר אירוע אלים במחצית הראשונה של המאה השביעית, וזאת ניתן לראות מחפצי קודש מנותצים ממאות כלים, שרידי מזון שהושלכו ומראש חץ שנמצא בין השרידים. ניתוח ראשוני של שרידי בעלי חיים שנאספו במקום מראה כי החזיר, שהיווה מאכל חשוב עבור יושבי המקום בתקופה הביזנטית, נעלם לחלוטין עם חורבן הכנסייה, מה שמעיד על השינוי שחל באוכלוסייה לאחר החורבן.
לפנייה לכתב/ת 
