ג'מייקה למיטיבי לכת: עומאר מקלאוד מסתער על ריו
מחוץ לרדאר: בזכות אצן צעיר שמשלב בין טכניקה למהירות מסחררת, מעצמת הריצות הקצרות בונה על זהב אולימפי גם במשוכות. המכשול העיקרי: שחקן פוטבול אמריקאי
לא יהיה מופרע מדי להעריך שבדומה לשתי האולימפיאדות האחרונות, ג'מייקה תשלוט בריצות הקצרות גם בריו. עם כוכבים מוכרים ומוכחים כמו אוסיין בולט ושלי אן פרייז'ר פרייס, יוהאן בלייק שאט אט חוזר לעצמו והכוח העולה בריצות הקצרות לנשים, איליין תומפסון, ג'מייקה אמורה להיאבק על המדרגה הגבוהה בפודיום בכל הריצות הקצרות.
- לכתבות נוספות במדור "מחוץ לרדאר"
אלא שהיומרות הג'מייקניות בריו לא מסתכמות בספרינטים. אודיין ריצ'רדס הוא מועמד לגיטימי למדליה בהדיפת כדור ברזל, אבל מי שנראה כיום כבעל הסיכויים הגבוהים ביותר להעניק לג'מייקה מדליית זהב אולימפית במקצוע בו לא זכתה מעולם הוא אצן המשוכות עומאר מקלאוד (22), שמסתמן כפייבוריט לניצחון ב-110 מ' משוכות.
ריצת המשוכות הקצרה עברה טלטלה. שיאן העולם אריס מריט, שעבר ניתוח להשתלת כליה, לא צלח את המבחנים האמריקאים, בעוד דייויד אוליבר, אלוף העולם ב-2013, נפצע לפני הגמר ונותר אף הוא מחוץ לסגל האמריקאי לריו. אליהם אפשר להוסיף את אלוף העולם המכהן סרגיי שובנקוב, שהשתתפותו מוטלת בספק נוכח ההשעיה הקולקטיבית של רוסיה. המצב הנוכחי מעניק הזדמנות פז לכוחות העולים של הריצה, ומבין השמות החדשים, זה של מקלאוד הוא הבולט ביותר. הוא מחזיק בחמש משבע התוצאות המהירות ביותר השנה, כולל הטובה ביותר – 12.98 שניות.
מקלאוד מביא איתו לריצת המשוכות את השילוב המושלם בין יכולת טכנית למהירות הג'מייקנית המסחררת. עד כמה הוא מהיר יעיד הנתון המדהים הבא: מקלאוד הוא האדם היחיד בהיסטוריה שירד מ-13 שניות ב-110 מ' משוכות (שיא אישי: 12.97 שניות) ומ-10 שניות ב-100 מ' (שיא אישי: 9.99 שניות). כשקבע השנה את תוצאת השיא שלו ב-100 מ' הוא הצליח להפתיע אפילו את עצמו. "קשה להאמין, אבל לא רצתי 100 מ' זה חמש שנים, השיא האישי הקודם שלי היה 11.02 שניות. עכשיו אני סוף סוף סומך על היכולות שלי", אמר מקלאוד ההמום.
כבר בתור ילד בקהילה חקלאית קטנה בג'מייקה, מקלאוד נחשב למהיר מאוד. בסופי שבוע הוא נהג להתחרות בחבריו, כשהפרס למנצח היה ביסקוויט שהוענק להם על ידי השומר בכניסה לחנות. בבית הספר נהגו לכנות את מקלאוד "הרץ", וכשהיה בתיכון הוא התחרה ב-CHAMPS, אליפות התיכונים הג'מייקנית באתלטיקה – אירוע פופולרי מאוד במדינה שנערך באצטדיון הלאומי בקינגסטון מול 35 אלף צופים.
הדמות החשובה ביותר בקריירה של מקלאוד הייתה דודתו המנוחה. היא הייתה מבוגרת ממנו בשבע שנים בלבד, והיחסים ביניהם הזכירו כאלה של אח ואחות. מאז שהלכה לעולמה בגיל 27, מקלאוד מקפיד לענוד את השרשרת שלה, אליה הוא מתייחס כקמע שלו. לא פעם הוא נוהג להסתכל לשמיים בסיום ניצחונות ולהודות לדודתו. "היא הייתה החברה הכי טובה שלי, תמיד הייתה הראשונה שהתקשרה אליי אחרי תחרויות, היא כל כך התרגשה בשבילי", סיפר מקלאוד.
דודתו הייתה גם זו שלחצה עליו ללמוד בארה"ב, והוא אכן עשה זאת והצטרף לתוכנית האתלטיקה של אוניברסיטת ארקנסו.
למרות שהיה חסר ניסיון בריצה באולם, מקלאוד הפגין הסתגלות מהירה וכבר בשנה הראשונה שלו הוכתר לאלוף המכללות בריצת 60 מ' משוכות באולם. מהר מאוד מקלאוד הפך לכוכב של ליגת המכללות
, ועד שחתם על חוזה מקצועני בשנה שעברה, הוא הספיק להגן על התואר שלו באולם ולזכות גם באליפות המכללות ב-110 מ' משוכות באצטדיון פתוח. את הניסיון שצבר בריצה באולם הוא הביא השנה לאליפות העולם בפורטלנד, בה זכה במדליית הזהב ב-60 מ' משוכות עם 7.41 שניות, הפרש מרשים של חמש מאיות על פני המקום השני.
לזכייה של מקלאוד באליפות העולם השנה יש גם משמעות מנטלית חשובה. בשנה שעברה, חודשיים לפני אליפות העולם באצטדיון פתוח, קבע מקלאוד את תוצאת השיא שלו ב-110 מ' משוכות, 12.97, שהציבה אותו במקום ה-15 בכל הזמנים. לו היה משחזר את התוצאה הזו גם באליפות העולם בבייג'ינג הוא היה זוכה במדליית הזהב – אלא שבגמר מקלאוד הסתפק ב-13.18 שניות ובמקום השישי בלבד. השנה, אחרי שכבר הוכיח לעצמו בעונת האולמות שהוא מסוגל לנצח בתחרויות גדולות וכשהוא מפגין יציבות מרשימה, מקלאוד נראה מוכן מתמיד לזכות בתואר החשוב מכולם.
היריב הגדול: שחקן פוטבול
מבין יריביו של מקלאוד על מדליית הזהב בריו נמצא גם יריב מבית, הנזל פארצ'מנט, סגן אלוף העולם ומדליסט הארד מלונדון. פארצ'מנט סבל לאחרונה מפציעה שאילצה אותו להחמיץ את המבחנים האולימפיים. בדומה לאוסיין בולט, פארצ'מנט קיבל אישור מיוחד להצטרף למשלחת הג'מייקנית לריו, אך קשה להעריך באיזה כושר יגיע לאולימפיאדה.
נוכח אי הוודאות סביב פארצ'מנט, מי שמסתמנים כיריביו הרציניים של מקלאוד הם אורלנדו אורטגה, אתלט קובני שמייצג את ספרד, שקבע אתמול בליגת היהלום: 13.04 שניות ודבון אלן האמריקאי. אלן (21) הפתיע עם ניצחון במבחנים האמריקאים בזמן מצוין של 13.03 שניות אך הנתון המעניין יותר הוא שמדובר בספורטאי החולק את זמנו בין קריירת אתלטיקה לקריירת פוטבול.
שחקני פוטבול נחשבים לבעלי יכולות אתלטיות מצוינות. לא מן הנמנע כי בגלל האהבה למשחק והפיתוי לכסף הגדול של ה-NFL, האתלטיקה פיספסה כמה כוכבי על שהעדיפו את הפוטבול על פניה. אלן, לפחות לפי שעה, מצליח לשלב בין שני הענפים ואולי עוד יספיק לתרגם את היכולות האתלטיות האדירות שלו למדליה אולימפית, רגע לפני שיפנה לקריירת פוטבול מקצוענית.
אלן, המתחרה עבור אוניברסיטת אורגון, נחשב לשחקן מבטיח בעמדת הווייד-רסיבר ולבעל פוטנציאל טוב להגיע ל-NFL. כרגע הוא לקח הפסקה קצרה מאימוני הפוטבול, אך מיד עם סיום האולימפיאדה הוא יחזור אל הכדור האליפטי. כשנשאל בפעם-המי-יודע-כמה מה הענף האהוב עליו הוא ענה בדיפלומטיות: "אני לא יודע. אני פשוט ספורטאי שאוהב לשחק פוטבול ולרוץ על המסלול".
במקצוע רווי טרגדיות אולימפיות (מי אמר ליו שיאנג?), בו כל הפלת משוכה יכולה לשנות לגמרי את מאזן הכוחות, ועם כשרונות צעירים מלאי מוטיביציה הניצבים בפני הזדמנות חייהם, הריצה ל-110 מ' משוכות צפויה להיות אחד האירועים המסקרנים על המסלול בריו.
לפנייה לכתב/ת 
