טורקיה החדשה אחרי ניצחון ארדואן / פרשנות
באולפן ynet ניתחו הפרשנים את הלילה הדרמטי בטורקיה והסיבות לכישלון ניסיון ההפיכה: פרופ' דרור זאבי השוהה בטורקיה הזכיר את הדיבורים על קונספירציה מצד השליט שרק התחזק והעידן החדש של סוף ימי אטאטורק. מה יעשה עכשיו ארדואן?
במשדר המיוחד הבוקר (שבת) באולפן ynet ניתחו הפרשנים את האירועים הדרמטיים בטורקיה ואת כישלון ניסיון ההפיכה. לדברי פרשן ynet לענייני ביטחון רון בן ישי, "לא כל הצבא הצטרף - וחלק גדול מהצבא, שנאמן לארדואן, אף יצא להילחם. אם היו תופסים את ארדואן, אם היו הולכים אליו כדבר ראשון, זה לא היה קורה. העובדה שארדואן היה חופשי לתקשר, שלא הורידו את השאלטר ושהצליח להעביר מסרים - הצילה אותו.
"ההפתעה הגדולה הייתה ההמונים שנענו לקריאתו של ארדואן ויצאו להתעמת עם הצבא המורד. רוב החיילים ומפקדי היחידות לא רוצים לירות באזרחים, בטח כשרואים מולם המונים. למפלגה של ארדואן יש כנראה אחיזה, הרבה דיוויזיות - וברגע שהחיילים הטורקים ראו את האזרחים יוצאים נגדם בהמוניהם, נגמר הסיפור".
פרופ' דרור זאבי, חוקר היסטוריה ומומחה לענייני טורקיה, שהה במלון בעיר הסמוכה לאנקרה. "האנשים פה מאוד ציניים לגבי ניסיון ההפיכה וכולם אומרים שזו קונספירציה של ארדואן כדי להפוך לשליט יחיד בלי שום סייגים", הוא אמר במשדר המיוחד. "אני לא בטוח שזה נכון, בטורקיה מאוד אוהבים תיאוריות קונספירציה".
את אירועי אמש פרופ' זאבי תיאר כ"רגעים של מבוכה גדולה, של אי הבנה מה קורה פה. בעיירה שבה אני נמצא במסגדים התחילו לקרוא קריאות לאנשים לצאת לרחובות, במיוחד אחרי הנאום המוזר של ארדואן בטלפון. ואנשים באמת יצאו לרחובות. לא הייתי קרוב למרכז העניינים והדברים בהסך הכול עברו פה בשקט. היו כמה פיצוצים וכמה יריות והעניין נגמר".
בהתחשויות הדרמטיות זאבי רואה "פרק מאוד חשוב בהיסטוריה של טורקיה, סיום לתהליך ארוך מאוד. מתקופת כמאל אטאטורק עד היום הצבא כל פעם החזיר את טורקיה למעין מסלול של מדינה חילונית פרו מערבית, אם תרצו נאורה. והפעם לדעתי זה הניסיון האחרון של הצבא לנסות לשמר את המורשת הכמאלסיטית ולהחזיר את טורקיה למסלול שהוא קבע. הסיפור הזה נגמר ומתחיל חדש: טורקיה הופכת להיות מדינה מסוג אחר".
גם האופוזיציה גיבתה את ארדואן
אלי שקד, קונסול לשעבר בטורקיה, הסביר שניסיון ההפיכה היה באוויר כבר שנים, לנוכח "כיסי התנגדות למדיניות האיסלאמיזציה של ארדואן, לדרך שבה טורקיה הולכת ולהתמודדות הכושלת שלה מול הטרור".
תומכי ארדואן התכנסו בעיקר באיסטנבול, הזכיר שקד - "אף שהיא עיר סופר מערבית באופיה, בפרברים הגדולים שלה מיליוני אנשים שבאו מהכפרים, התיישבו שם אבל מנהלים אורח חיים שמרני-דתי ומקיימים קשר הדוק עם המסגד - ואלה התומכים הטבעיים של ארדואן. אני מעריך שגם באנקרה יש תופעות כאלה של תמיכה בארדואן, אחרת הצבא או אותו חלק מתמרד היה מצליח יותר בביצוע ההפיכה. כך שבכל מקרה מי שמנצח כנראה במאבק זה הציבוריות השמרנית בטורקיה, המחנה הטבעי של ארדואן ואנשיו".
גליה לינדנשטראוס, מומחית לטורקיה מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, העריכה כי אחרי שהשתלט על ניסיון ההפיכה ארדואן עשוי להיות "עוד יותר רודני בהתנהגות שלו, וכנראה זה גם מבטיח לו את המעמד של נשיא כל יכול שהוא כל-כך רצה. השאלה מה הוא ירצה אחרי שישיג את המעמד הזה.
"מול המתנגדים - זה לא יהיה יפה. כלפי פנים צפויה יותר חשדנות ואכיפה יותר נרחבת של בדיקת רקע. אבל כלפי חוץ, לפני ההפיכה ראינו דווקא קו פרגמטי של טורקיה - לגבי ישראל, רוסיה וסוריה".
בניגוד להפיכות קודמות, היא הדגישה, "זו הייתה רק קבוצה בתוך הצבא וניסיון שלא אורגן בצורה הכי טובה. לארדואן יש בסיס עוצמה מאוד גדול משל עצמו, הפעם השלטון כן יציב ולכן ההפיכה לא מצליחה".
לגבי היריב המר, איש הדת הגולה פתהוללה גולן, שאותו מאשימים אנשי ארדואן בליבוי האש, לינדנשטראוס אמרה: "הוא התחיל כבעל ברית ועזר לו בשנים הראשונות אך באיזשהו שלב סר חינו והוא הפך להיות הבוגד הגדול מבחינת ארדואן. יחסית גולן חלש בצבא, ההשפעה שלו כשהיתה בשיאה היתה יותר במשטרה ומערכת המשפט, בצבא חשדו בו. לכן טענת ארדואן בעניינו הפעם קצת פחות אמינה".
עוד ציינה כי "ראשי מפלגות האופוזיציה הוציאו גינוי לעניין, באופן כללי הפיכות צבאיות זה לא משהו שזוכה לפופלריות בטורקיה. גם אנשים שמאוד מתנגדים לארדואן לא תומכים בזה".
לפנייה לכתב/ת 
