מה שהצליח לא-סיסי במצרים, לא עבד בטורקיה
נשיא טורקיה ראה מה קרה למוחמד מורסי וחשש לסיים כמוהו, אבל במצרים ההפיכה הונהגה על ידי הרמטכ"ל א-סיסי וזכתה לאהדה המונית על רקע מצב כלכלי גרוע. ההפיכה בטורקיה נעשתה על ידי כוח צבאי מצומצם, והכלכלה היציבה מסייעת ליציבות שלטונו של ארדואן. והאם מה שטוב לחמאס בהכרח רע לישראל?
גורמים בתקשורת המצרית חשבו השבוע כי נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, עומד להפוך למוחמד מורסי השני. כמה שדרני טלוויזיה בקהיר מיהרו לחגוג בערב ההפיכה את "נפילת ארדואן" ולהכריז על מפלת הפטרון של "האחים המוסלמים". בחיזבאללה נחפזו לחגוג את נפילתו של מי שתומך במורדים הסונים, ותומכי המשטר בסוריה לגלגו על "התערערות כס המלכות של הסולטן העות'מני". אולם ההפיכה של הצבא הטורקי הייתה חלשה מכדי להצליח. למה פרצה ההפיכה? מדוע ההפיכה נגד "האחים המוסלמים" במצרים הצליחה ובטורקיה נכשלה? מהי משמעות כישלון ההפיכה לישראל?
ארדואן חושש לסיים כמו מורסי
בסוף השבוע האחרון העולם צפה בתדהמה בתמונות לא רגילות מטורקיה: מסוקים בשמים וטנקים ברחובות, המונים יוצאים לחסום את המשוריינים ואחר כך גלי מעצרים המוניים של חיילים ואנשי משפט. לרגע היה נדמה כאילו טורקיה הולכת בעקבות מצרים, שבה אירעה הפיכה צבאית רק לפני שלוש שנים נגד משטר דומה לזה של ארדואן. הצבא המצרי בראשות עבד אל פתאח א-סיסי הדיח את מפלגת "החופש והצדק" בקיץ 2013 והנשיא הנבחר מוחמד מורסי נכלא. בטורקיה ניסו בסוף השבוע קצינים מחיל האוויר והשריון להדיח את מפלגת "הצדק והפיתוח" ולכלוא את ארדואן, ידידו של מורסי. בשני המקרים - במצרים 2013 ובטורקיה 2016 - יצא צבא חילוני נגד מפלגה איסלאמית, כלומר בשני המקרים מדובר במאבק אידיאולוגי על אופי המדינה.
בשנת 2013 נחרד ארדואן מההפיכה במצרים, שהגבירה את חששו כי הפיכה צבאית דומה עלולה לקרות גם בטורקיה. ארדואן צפה בדאגה כיצד העולם הכיר מהר מאד במשטר א-סיסי שהדיח שלטון שנבחר בדרך דמוקרטית. לא מעט מדינות, בראשן סעודיה, אף הביעו אז בפומבי את שביעות רצונן מחיסול שלטון "האחים המוסלמים" במצרים. זהו הסיוט של ארדואן, ולכן הוא מעולם לא הכיר בשלטון א-סיסי.
הרבה מדינות בעולם המתינו השבוע לתוצאות ההפיכה האחרונה בטורקיה. רק נסיכות קטאר מיהרה לברך את ארדואן על כישלון ההפיכה. מצרים וסעודיה שמרו על שתיקה רועמת, שאר הגינויים היו חיוורים.
מדוע הצבא החילוני נכשל בטורקיה - והצליח במצרים?
בעוד שבמצרים ההפיכה הונהגה על ידי הרמטכ"ל א-סיסי, בטורקיה היא נוהלה באנקרה ובאיסטנבול על ידי סגל צבאי נמוך יותר ובשיתוף מספר מצומצם של טנקים ומסוקים. רוב הצבא לא הצטרף. מאז אטאטורק היו בטורקיה ארבע הפיכות צבאיות, שלוש מהן מוצלחות, מאחר ועמד בראשן רמטכ"ל והופעלו כל יחידות הצבא. במצרים היה לגנרל א-סיסי בסיס תמיכה גדול, בעיקר באזור קהיר, והיא אירעה כהמשך למחאה עממית חילונית. בטורקיה, על אף שהקושרים השתלטו על הטלוויזיה, ארדואן הצליח להוציא את ההמונים לרחובות על ידי פנייה באמצעות פייסטיים באינטרנט וכך הוכיח עד כמה רחבה התמיכה העממית בשלטונו.
"האחים המוסלמים" ששלטו במצרים שנה בלבד, כשלו בייצוב הכלכלה המידרדרת ואילו בטורקיה ארדואן הביא לפריחה כלכלית חסרת תקדים. הצלחת כלכלת ארדואן - המבוססת על כוח עבודה עצום וזול, תיירות, מיקום אידיאלי בין אירופה ואסיה ורכש של נפט זול (מאיראן מהכורדים בעיראק וכנראה גם מדאעש) ומכירתו במחירי שוק - חיזקה ללא ספק את אחיזתו בשלטון. גם מסע החקירות שערך נגד קציני צבא בחשד לקשר נגדו ולניהול רשת סודית חתרנית (הארגנקון) בשנים האחרונות, סייעו לביצור שלטונו. יש להניח כי ארדואן ינצל את ניסיון ההפיכה הנוכחי כדי להדיח קצינים בלתי נאמנים ולמנוע את הישנותו של קשר נוסף בעתיד.
למרות שארגון ההפיכה נראה רשלני, נראה כי נדרשו כמה חודשים לארגן אותה. יש להניח כי גורמי ביון בעולם המערבי ידעו על הקשר ואולי הזהירו את ארדואן, כי ההשתלטות על המהפכנים הייתה מהירה באופן מפתיע.
מדוע דווקא עכשיו?
למרות שההפיכה לא כללה בכירים בצבא, העיתוי שלה לא נבחר במקרה. בצבא יש לא מעט קצינים הרואים במדיניות ארדואן בעניין הסורי כישלון חרוץ שעליו לתת עליה את הדין. נראה כי ארדואן אינו מנהל מדיניות עקבית לגבי סוריה ולכן הוא נכשל פעם אחר פעם. ב-2011 העניקה טורקיה חסות ל"צבא סוריה החופשית" של עריקי הצבא הסורי, אולם לאחר זמן קצר העבירה את תמיכתה לארגונים איסלאמיסטים התואמים יותר את האידיאולוגיה של ממשל ארדואן, מה שהכשיל את הצלחתו של הצבא החילוני היחיד באופוזיציה הסורית. אח"כ אפשרה טורקיה במשך כמה שנים מעבר חופשי של מתנדבים לדאעש, מה שאפשר לארגון הרצחני לחסל את ארגוני המורדים במזרח סוריה ורק חיזק את המשטר הסורי.
טורקיה נכשלה בניסיונה להפטר מהכורדים על ידי חיזוק דאעש והשיגה בדיוק את ההיפך. התעוררה סולידריות עולמית עם הכורדים הנלחמים נגד "השטן" הדאעשי. ארה"ב העניקה סיוע לכורדים בסוריה תחת אפו של ארדואן. התוצאה הייתה הסיוט של טורקיה – אוטונומיה כורדית בסוריה (רוג'ובה) לאורך כל גבולה הדרומי. לפני כשנה שוב שינה ארדואן את מדיניותו ואפשר לארה"ב להשתמש בבסיסה בטורקיה כדי להתקיף את דאעש, ואף צרף כוחות טורקים לחלק מההתקפות. כנקמה על כך, הוציא דאעש בשנה האחרונה לפועל פיגועי התאבדות בטורקיה. בתקופה האחרונה עמדה טורקיה חסרת אונים מול הפיגועים של דאעש נגד אזרחיה והתקפות המחתרת הכורדית נגד אנשי הביטחון שלה. הביטחון ברחובות התערער השנה ויוקרתו של הצבא נפגעה קשות. לכן המורדים קיוו לסחוף את הצבא כולו, יחד עם האופוזיציה לארדואן.
טוב או רע לישראל?
לכאורה הפלת ארדואן ועליית משטר צבאי חילוני הייתה יכולה להשיב את המצב לשנת 2003 ולשפר את היחסים בין טורקיה לישראל. אולם יחסם של הגנרלים הצבאיים לישראל אינו ידוע כלל. האם איש הדת והמנהיג הגולה, האופוזיציונר פתהוללה גולן מתון יותר מארדואן ביחס לישראל?
במצב הנוכחי בטורקיה, של תמיכה עממית עצומה בארדואן, יש להניח כי הפיכה לא הייתה הופכת את טורקיה לחילונית, אלא מובילה אותה למלחמת אזרחים בין גורמים בצבא המתנגדים למשטר ואלה התומכים בו, בין אזרחים חילוניים לדתיים ובין מערב טורקיה למזרחה. ההכרה כי המזרח התיכון בוער וכי מרידות במדינות הגובלות לטורקיה (עיראק וסוריה) הובילו לאנרכיה, גרמה לאופוזיציה בטורקיה להביע התנגדות להפיכה אלימה. השלטון והאופוזיציה מודעים לעובדה כי דאעש מחכה לרגע שבו יתערער השלטון באנקרה וההגנה על הגבול תתערער, כדי לפלוש לטורקיה ולפצות על נסיגתו בסוריה ובעיראק. האופוזיציה בטורקיה מעדיפה להפיל את ארדואן בעתיד בדרך דמוקרטית.
אמנם חמאס בעזה חגג את הישרדותו של ארדואן, מאחר והוא נחשב לפטרון של הארגון, אך אין זה אומר שבשל כך ישראל צריכה אוטומטית לתמוך בהפלתו. יש לזכור כי ארדואן מנהל כעת תהליך פיוס עם ישראל ואף מעוניין בנורמליזציה. טורקיה, כמו ידידתה קטאר, מעוניינת לתמוך בשיקום הרצועה ובשליחת מזון, בגדים וחומרי בנייה לעזה, ומודעת כי ירי רקטות יוריד לטמיון את כל השקעתה. על כן, תמיכתן הכלכלית של טורקיה וקטאר הסוניות בעזה - עדיפה על האלטרנטיבה - חסות שיעית של איראן וחיזבאללה, שתתבטא בשליחת חומרי נפץ, אמצעי לחימה וטילים.
ארדואן אינו עומד להפוך לידיד של ישראל, אך הוא הרע במיעוטו והשלטון שיעלה אחרי הפיכה הוא שד בלתי מוכר. למרות סלידתו מישראל, ארדואן מעוניין שהיא תהיה שותפה כלכלית ותיירותית של טורקיה. הוא אמנם איסלאמיסט אך גם אדם פרגמטי וחכם המעמיד בעדיפות עליונה את האינטרס הכלכלי. הכלכלה הטורקית המוצלחת מהווה גורם עיקרי ליציבות שלטונו והיא גם זו שהצילה אותו בהפיכה הנוכחית.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.
לפנייה לכתב/ת 
