זיהום כרוני של הפטיטיס C: מהגילוי לריפוי

בשיתוף עמותת ח"ץ

זיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C הוא הגורם השכיח ביותר למחלת כבד כרונית. המונח בלועזית הוא הפטיטיס C (הפה = כבד, איטיס = דלקת) כרונית. בעולם, כ- 180 מיליון אנשים נושאים את הנגיף, ובכל שנה נדבקים עוד כ-4 מיליון איש.

אחוז הנשאים בישראל מוערך בכ-2.0% מהאוכלוסייה, כלומר כ-150,000 נשאים, מתוכם, רק 25% מאובחנים.

לאחר חשיפה ראשונית לנגיף, כ-75%-80% מהנשאים יפתחו מחלת כבד כרונית, 20% מתוכם יפתחו שחמת של הכבד תוך 20-30 שנים (מצב בו רקמת הכבד הבריאה מוחלפת ברקמה צלקתית שאיננה מתפקדת) וכ-1%-4% מחולי שחמת הכבד יפתחו סרטן כבד ראשוני.

הכבד מצליח לתפקד, למרות המחלה, שנים ארוכות עקב הרזרבה העצומה (משקל הכבד) והיכולת של הכבד להתחדש. אולם שחמת הנגרמת על ידי זיהום בנגיף ההפטיטיס C יכולה להתקדם לכשל בתפקוד הכבד, ומהווה הסיבה העיקרית להשתלת כבד בארץ ובעולם.

אבחון באמצעות בדיקת דם פשוטה(צילום: shutetrstock)

בישראל, נקבעו שלוש קבוצות סיכון עיקריות בקרב האוכלוסייה, בהן שכיחות הימצאות הנגיף גבוהה יותר:

אנשים שקיבלו עירוי דם ותוצרי דם לפני שנת 1992.

אנשים המשתמשים במחטים שלא מסיבות רפואיות (מכורים לסמים) 

עולים ממדינות חבר העמים (בהן יש שכיחות גבוהה יותר של המחלה).

בשלבים המוקדמים של המחלה, זיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C איננו גורם לתסמינים מיוחדים במרבית הנשאים, ועל כן הדרך היחידה לאבחן את המחלה היא על ידי בדיקת דם פשוטה המתבצעת אצל רופא המשפחה.

מומלץ מאוד, למי ששייך לאחת מקבוצות הסיכון, לפנות לרופא המשפחה ולבקש לבצע את בדיקת הדם, על מנת לאבחן את המחלה כבר בשלבים הראשונים.

המניעה של התפתחות הסיבוכים של זיהום כרוני בנגיף מבוססת על מתן טיפול אנטי ויראלי, בטבליות, היות שעדיין לא פותח חסון לנגיף. ידועים שישה זנים (גנוטיפים) שונים של הנגיף ואלה מתחלקים לתת-זנים.

בקרב 70% מכלל החולים בעולם המערבי הזיהום נגרם על ידי גנוטיפ 1, גם בישראל הגנוטיפ השליט הוא b 1. לרוב הגנוטיפים אין משמעות מבחינת השפעה על התקדמות המחלה, פרט לגנוטיפ 3 האחראי על מחלה אגרסיבית יותר המתקדמת מהר יותר. לגנוטיפ יש קשר לתגובה לטיפול אנטי-ויראלי.

טיפול פורץ דרך

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות חדשות ופורצות דרך במחלה, הנקראות:

"Direct Acting Antiviral Agents" DAAs תרופות אלה מעלות באופן משמעותי את הסיכוי לריפוי מלא מזיהום בנגיף.

ה-DAAs פועלות ישירות כנגד הנגיף ופוגעות במעגל החיים שלו. התרופות נחלקות לארבע קטגוריות עיקריות, וזאת על פי מיקום פגיעתן בגנום הנגיף.

לתרופות אלה, הניתנות במשלבים שונים, יתרונות רבים:

הן ניטלות בטבליות דרך הפה

בעלות פעילות כנגד כל 6 הגנוטיפים העיקריים של נגיף ההפטיטיס C

יש להן יעילות אנטי-נגיפית חזקה ביותר ומביאות לריפוי בקרב יותר מ-95% מהמטופלים

הן בעלות פרופיל בטיחות גבוה

תופעות לוואי מינימליות המאפשרות קיום שגרת חיים רגילה

ניתנות למשך תקופת זמן קצרה של 12 שבועות ברוב המקרים

התרופות החדשות ויעילותן הגבוהה מהוות אירוע היסטורי בתולדות הרפואה בעולם.

סל הבריאות אישר בשנת 2015-2016 בצעד דרמטי וחסר תקדים את השילובים השונים של התרופות החדשות לטיפול בחולים עם הפטיטיס C בכל הגנוטיפים, אך האישור הוא רק לבעלי מחלה מתקדמת, כלומר, למטופלים שאצלם מספר רב של צלקות (פיברוזיס) בכבד.

דרגת הצלקות בכבד משתנות מאפס - אין צלקת ועד ארבע (שחמת הכבד).

סל הבריאות מאפשר את מתן התרופות החדשות למטופלים עם דרגת צלקת 3-4 בלבד, וזאת בגלל העלות הגבוהה של הטיפול החדש.

דרגת הצלקת בכבד נקבעת היום באמצעים בלתי פולשניים המחליפים את ביופסיית הכבד הפולשנית: אלסטוגרפיה/פיברוסקאן (טכנולוגיה חדשה המבוססת על אולטרה סאונד ומתבצעת בנוחות בספת בדיקה) ופיברוטסט (בדיקת דם פשוטה). בדיקות אלה נכללות בסל הבריאות.

סל הבריאות מכליל בטיפול בהפטיטיס C שילובי תרופות לכל הגנוטיפים של המחלה. בישראל טופלו מתחילת 2015 קרוב ל-2000 חולים בשילובים השונים של התרופות בהצלחה רבה.

פריצת הדרך המשמעותית וכניסת התרופות החדשות לטיפול בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C מעלים באופן משמעותי את הסיכוי לריפוי מלא מהנגיף. יש לעודד אבחון של החולים בנגיף בקרב קבוצות הסיכון בישראל ולהנגיש את הטיפול האנטי-נגיפי לכלל החולים בישראל.

הכותבת היא מנהלת המרכז למחלות כבד, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, מרכז רפואי הרצליה

לאתר עמותת ח"ץ - ארגון ישראלי לבריאות הכבד

יום המודעות הבינלאומי להפטיטיס סי יצוין ב-28 ביולי