הממשלה אישרה את הצעת התקציב דו-שנתי
הצעת החוק לתקציב דו שנתי ל-2018-2017 כוללת מנגנון התאמות למקרה שבו תחזיות האוצר לא יתאימו למציאות. ככל שיהיה פער בין המסגרות שאושרו לבין התחזיות העדכניות, תידרש הממשלה להפחית את הוצאותיה ב-2018
הממשלה אישרה היום (א') פה אחד את הצעת החוק לתקציב דו שנתי, לשנים 2018-2017, הכולל מנגנונים לתיקונים והתאמות התקציב באמצע התקופה. את הצעת החוק הביא שר האוצר משה כחלון.
בנוסף, כלקח מתקציב 2011-2012, אושר כי תקציב המדינה לשנים 2017-2018 יכללו מנגנון שיבטיח כי גם במקרה שבו תהיה סטייה בתחזיות יבוצעו התאמות שישמרו על מסגרות התקציב וזאת בהתאם לדרישת שר האוצר, משה כחלון.
במסגרת המנגנון שאושר, בתום השנה הראשונה תתבצע הערכת מצב מחודשת לקראת שנת 2018, וככל שיהיה פער בין המסגרות שאושרו לבין התחזיות העדכניות, תידרש הממשלה להפחית את הוצאותיה לקראת שנת 2018. במידה ולא יתבצעו הפעולות הנדרשות על ידי שר האוצר, הממשלה תידרש להגיש תקציב חדש ובמידה וזה לא יאושר עוד המועד הקבוע בחוק - המשמעות תהיה בחירות.
"החוק לתקציב הדו-שנתי יחזק את היציבות הכלכלית וישפר את תפקוד משרדי הממשלה. הם יוכלו גם לקבל אופק תכנוני ואופק לפעולה במשך שנתיים רצופות. יציבות כלכלית, שליטה בהוצאות, הפחתת מסים, רפורמות עם תחרות – אלה הדברים ששר האוצר ואני עובדים עליהם יחד עם שרי הממשלה, לטובת כלכלת ישראל ולטובת אזרחי ישראל", כך אמר הבוקר (א') ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה השבועית.
הצעת החוק צפויה להיות מאושרת עוד במהלך מושב הקיץ של הכנסת. התקציב עצמו יחד עם חוק ההסדרים, יובא לאישור הכנסת רק בתחילת אוקטובר.
"לצד היתרונות הגלומים בשיטת התקצוב הדו-שנתי, הכוללים, בין השאר, יצירת יחס הגיוני יותר בין שלבי תכנון התקציב לביצועו, יצירת ודאות גדולה יותר למשרדי הממשלה, חיזוק היציבות הפוליטית ופינוי משאבים ניהוליים לחשיבה אסטרטגית, טומנת בחובה שיטת התקצוב הדו-שנתי חסרונות אפשריים, בעיקר בשל הקושי בקביעת תחזיות ואומדנים לצורך בניית תקציב הן בצד הוצאות הממשלה והן בצד הכנסותיה, והשלכותיהן הנרחבות של הטעויות בתחזיות האמורות. ככל שהתחזיות נעשות לתקופה ארוכה יותר כך גדלה הסבירות שיחולו טעויות חיזוי". נכתב בהצעת המחליטים.
לפנייה לכתב/ת 
