"המירוץ למיליון": המזל נגמר
הן לא היו מתמודדות חזקות מתחילת הדרך, אבל הגיסות הצליחו להגיע עד שלב מתקדם במירוץ בזכות גורם אחד חשוב - המזל. אותו גורם שהביא זוגות למקום הראשון, ולגלות רגע אחרי שטנקים ומטוסים מנסים להדיח אותם משם. לפחות נשארנו עם כל הזוגות החמודים. בינתיים
היו שלום, גיסות. זה היה יותר ארוך ממה שציפיתי, ואין צורך להחריד את שד הפוליטיקלי קורקט מבקבוקו, הבחור כבר צבר יותר שעות נוספות מטייס באל על. אין לי שום דבר נגד בחורות גדולות אבל האמת המרה היא שעודף משקל הוא גורם שעלול לעכב רצים במשימות פיזיות, ולהשפיע על ההתקדמות שלהם במירוץ. גם האחים שפלן לא בדיוק מבריקים בגזרה הזאת, אבל הם לפחות גם חזקים וגם בצ'יל וגם בווייב.
בפרקים הקודמים:
הייאוש נעשה יותר נוח
האמת היא שהימרתי שתודחו הרבה יותר מהר כי הדינמיקה ביניכן הייתה קצת יותר אלאדין וג'פאר וקצת פחות אלאדין ויסמין (אני מסתכלת עלייך, נעמי). איכשהו בטירוף שנקלעתן אליו על הר המלח הרגשתי שאתן כבר על הקצה של הסוללה, ואכן שוחררתן הביתה הפעם. כיוון שלא עוכבתן בעצור אין לכן אפילו נקודות נאחס להוריש הלאה לרצים האחרים, אבל היי, יש לכן 6,000 שקלים שיספיקו לכן לחופשה ב... מממ... נתב"ג?
אחת הסיבות שנעמי וחן הגיעו עד הלום למרות שלא היו מתמודדות חזקות היא שחלק גדול מהמשימות הן משימות מזל, עובדה שהכתיבה את סדר הזוגות במירוץ לא פחות מהיכולות שלהם. בעונה הזאת לא אוכלס הטייפקאסט ירא השם, ובכל זאת לא מעט זוגות מוצאים את עצמם מקווים שאלוהים יתפנה לרגע מהניסיונות לפשר בין רבנים להומוסקסואלים ויעיף מבט לכיוון שלהם כדי שיוכלו לנשום קצת.
בפרק הזה, למשל, כל המשימות נשענו על מוטיב של מזל. באולינג? ברור, אפשר לנסות לכוון את עצמכם לפין הנכון, אפילו אם הוא גר בבאר שבע. אבל איך תדעו מהו הפין הנכון? או כמו שחן ניסחה בתבונה - "הפין הזה אכזב אותי" (את לא הראשונה, יקירתי). טיפוס על חבלים אל נווה מדבר שמורכב מעץ דקל מסכן שקיפח את חייו לטובת המשימה ושלולית? אתם עדיין יכולים בקלות להפסיד אם תהמרו על החבלים הלא נכונים ותתפגרו באמצע הדיונה. נקודת סיום? בכיף, קחו חמש. רק תבחרו אחת ותקוו שהיא הנכונה. רק את ההפוגה הרומנטית שכנראה נועדה לפרסם מיץ פירותי כלשהו לא השאירה ההפקה ליד המזל, כי יש דברים שלא משחקים איתם.
האם זה משפיע על סדר הזוגות במירוץ? האם לעיריית רמת גן יש רב? באופן טבעי, כן. זאת אחת הסיבות שזוגות נעים בצורה קיצונית בין הצלחה לכישלון במירוץ. מבלים לג אחד בתחתית, ניצלים על הקשקש מהדחה, ונקודת סיום אחת אחרי זה מתפרעים על המקום השני, כמעט הראשון. וזה כמובן עובד גם לכיוון ההפוך. שנייה אחת אתה מתפנן לך בחופשה פרטית עם רון שחר, ורגע אחרי מגלה ששלושה טנקים ושני מסוקים מנסים לחפף אותך מהכסא שהרווחת ביושר ובהאצלת סמכויות רחבה מאוד לעצמך.
למרבה המזל (הא!) החזית עדיין מאוכלסת בזוגות החמודים, כלומר עמית וגל והצרפתים, האחים שפלן בצ'יל באמצע ויוסיאל ויעל ניצלו מהדחה (מצב שהטלפון הבא שיוסיאל מקבל הוא מראש הממשלה שמתקשר לברך). אדריאנו ומונדה עדיין מתקוטטים על כס המלכות אבל זה לא מפריע להם להישאר מקדימה, ואני תוהה אם אנחנו הולכים לצפות בפרידה שלהם בשידור חי ממצלמות האבטחה או שניאלץ לסמוך על הדימיון שלנו. בכל מקרה, אדריאנו, אהבתי את הבגד ים. חוגגת את הגוף שלך! בפרק הבא: ביקיני, דוגמנות, ונחש – החטא הקדמון בזנזיבר.
בקטנה:
"אשכרה אפריקאים שמשחקים אותה צרפתים" – ג'וזי מעיד באומץ על עיסתו. הבסטיליה בהלם.
"בחיים לא אהבתי כל כך צהוב כמו עכשיו" – עמית גל. גליל עליון בהלם.
"הגענו לפני רון שחר, יש מצב?" - ג'וזי. ברור. הוא פשוט מתעכב קצת כי הוא לומד את הטקסט.
"זהו, עכשיו בואו נדבר על המקום" – עמית גל מגשים לכולנו חלום ושם סוף לסמול טוק עם רון שחר.
"יפה פה, פשוט לא למגורים" – חן במדבר האפריקאי, מסלילה לעצמה קריירה כאשת נדל"ן. בהצלחה!
