"הם מוכיחים שחרשות לא עוצרת בעדם לחיות"

כחלק מהשירות הצבאי שלי, כמו אלפי חיילים, הצטרפתי לסיור של פרויקט תגלית, אך לא היה זה סיור רגיל. הצטרפתי לקבוצה מיוחדת במינה שבה כל המשתתפים, צעירים יהודים מרחבי ארצות הברית, הם חרשים או כבדי שמיעה.

למשך חמישה ימים הייתי היחידה מבין משתתפי הקבוצה ששומעת. גם בקרב המשתתפים שהגיעו וגם החיילים שהצטרפו לקבוצה, היו חרשים או כבדי שמיעה. אני למעשה עזרתי להם לתקשר עם גורמים מהסביבה וגם הסברתי למתעניינים מי הם ומה למעשה אנחנו עושים. כמו כולם, התרגשתי מאוד לפני תחילת הסיור בישראל, אך לא ידעתי איזו השפעה תהיה לו עליי וכמה משמעותי יהיה.

בתפקידי הצבאי, אני מורה חיילת במסלול שמע, מסלול קטן מאוד שמיועד לאוכלוסייה החירשת וכבדת שמיעה ולכן ידעתי כבר שפת סימנים ישראלית. אני עובדת מידי יום עם כבדי שמיעה בצבא, אך המפגש עם האמריקאים היה שונה ומיוחד.

עם הגעתי לקבוצה, האמריקאים היו מאוד פתוחים וחברותיים והתחברנו מהר, עצם היותם חרשים לא הפריעה לנו לתקשר. עבורם, זהו ביקורם הראשון בישראל והזדמנות יוצאת דופן לחצות את העולם ולבקר במקום שהם רק "שמעו" עליו בשפת הסימנים ובעיקר חלמו עליו. כמובן שחרשות היא לא מגבלה שמקשה עליהם לטייל, אבל עצם העובדה שהם ביחד, כקבוצה, בה כולם סובלים מאותה הבעיה, בסיור שהוא נגיש במיוחד בשבילם, העניקה להם אפשרות נדירה, להתחבר זה לזה, אלינו הישראלים, וכמובן ליהדותם.

זכיתי להראות להם את המדינה היפיפייה שלנו

המסלול שלנו היה בחלקו דומה למסלולים אחרים ורגילים של תגלית, אך הוא שילב בין היתר אתרים ייחודים הקשורים לאופי הקבוצה: היינו בתאטרון 'נא לגעת' ביפו שבו כל השחקנים הם חרשים או עיוורים, ביקרנו במרכז לחירש בתל אביב ובעוד מקומות הקשורים לעולם החרשים.

טיילנו איתם מצפון הארץ, איזור טבריה וצפת, ועד גבול לבנון. משם עברנו למרכז הארץ, תל אביב וירושלים. הם המשיכו בלעדינו לדרום הארץ לחמישה ימים נוספים. בכל מקום המדריכה הסבירה להם בשפת הסימנים על המורשת, התרבות, הקשר הרחב של ישראל והיהדות, ההיסטוריה אז והיום.

קיבלתי המון מהחוויה. למדתי שפת סימנים חדשה, באנגלית (מסתבר שזאת שפה שונה לגמרי מעברית). הכרתי אנשים שבאמת לא הייתה לי האפשרות לפגוש בחיי במקום אחר, וזכיתי להראות להם את המדינה היפיפייה שלנו. אמנם אני שומעת, אבל הצלחתי להתחבר לחוויה השקטה שלהם, לראות את ישראל דרך העיניים, ללא כל הרעשים שמסביב (אנחנו עם רועש אחרי הכל...) ולהבין כמה יופי יש כאן וכמה אנשים מתרגשים לבקר פה וגאים ביהדותם.

עם חלק מהמשתתפים אני עוד שומרת על קשר ואני מקווה שהם יבקרו כאן בשנית וניפגש. זאת הייתה חוויה שאני לא אשכח ומודה על כל רגע שהייתי וחוויתי איתם. אני חושבת שהם מוכיחים לכולנו שחרשות לא עוצרת בעדם לחיות, לטייל, להכיר תרבויות ולהיות חלק מקהילה גלובלית.

• הכותבת היא דניאל ליברמן, חיילת במסלול של צה"ל, אשר הצטרפה לקבוצה הראשונה של פרויקט תגלית המיועדת לחרשים בלבד. פרויקט תגלית מחבר צעירים יהודים בתפוצות למדינת ישראל ולזהותם היהודית, באמצעותם הבאתם לסיור חינוכי בן 10 ימים בישראל, הניתן כמתנת העם היהודי לדור הצעיר. במהלך 16 פעילות הפרויקט, ביקרו בישראל מעל ל-500,000 צעירים יהודים מ-66 מדינות במטרה להביא לשינוי משמעותי בעמדתם של צעירי יהדות התפוצות כלפי מדינת ישראל.