בן אדם בעקבות קוף
הם חיים בקהילה, יש להם שפה, הם מאמצים תינוקות של אחרים ובאופן כללי הם היצורים שהכי דומים לנו בטבע. משתתפי מסע אפריקן דרייב יוצאים אל יערות הגשם של אוגנדה כדי לפגוש מקרוב את השימפנזים של אפריקה
בשיתוף אפריקן דרייב
"תרימו את הגרביים מעל למכנסיים" אומר לנו ג'ון, הריינג'ר המקומי. "ככה הנמלים לא יעקצו לכם את הרגליים" ומה עם השימפנזים? אני שואל, הם לא נעקצים? "ממש לא" עונה לי הריינג'ר, השימפנזים אוכלים נמלים ןהן מעדן בשבילם. ברוכים הבאים ליערות הגשם של אוגנדה: אחד המקומות היחידים בעולם בהם ניתן לראות בלייב, אמיתי ובגודל מלא להקות של שימפנזים.
עוד מעט יגיעו לכאן משתתפי מסע אפריקן דרייב שחוצה את מזרח אפריקה בנהיגה עצמית (אוגנדה, קניה, טנזניה וזנזיבר) ועכשיו אנחנו כאן – חושפים טעימות מהמסלול.
אוגנדה כולה היא חוויה מסעירה: זוהי ארץ טרופית יפה שתושביה ידידותיים ושמורות הטבע שלה נפלאות ועכשיו אנחנו ביערות הגשם של קיבלה, יוצאים לסיור רגלי בעקבות קופי האדם המיוחדים האלה.
יחד איתנו נמצא גם ג'ון, פקח מנוסה מטעם ארגון UWA Uganda Wildlife Authority, שמלווה באופן אישי את המסע בעקבות השימפנזים ומצויד במכשיר קשר, מצ'טה לפילוס הדרך וכן, גם רובה, למקרה של סכנה מוחשית. כמו רוב תושבי אוגנדה, ג'ון דובר אנגלית אבל בעיקר הוא דובר "שימפנזית" מכיר את קולות היער ואת דרכי החיים של קופי האדם, זוכר כל דרך ושביל בשמורה ומוביל אותנו אחריו בבטחה.
רוב השימפנזים בעולם חיים באפריקה אך העידן המודרני הביא לפגיעה איומה במצבם: כריתת היערות המסיבית פוגעת בבתי הגידול הטבעיים שלהם וסוחרי קופים צדים אותם. הנחשקים ביותר הם הקופים הצעירים ועל מנת לחטוף אותם בחיים, הציידים הורגים את הוריהם ומעבירים אותם באניות למכירה כשמרבית הקופים הצעירים לא שורדים את המסע הארוך והאיום בבטן האנייה.
בשנת 1988 הוכרזו השימפנזים כמין בסכנת הכחדה אך צייד שימפנזים באפריקה עדיין מתקיים, גם אם בהיקפים קטנים יותר מבעבר. בעולם קיימים מעט מאוד בתי גידול טבעיים בהם השימפנזים מוגנים על ידי פקחים ומוסדות ממשלתיים ואפשר לנסות ולראות אותם מקרוב והנה אנחנו כאן, יוצאים לדרך, עם תפילה בלב לזכות ולראות את היצורים הנפלאים האלה.
החיים בשבט
מסביב הכל ירוק ורענן רוחש ומרעיש: ציפורים, פרפרים, זוחלים ואפילו "פילים שיכורים" : ביערות הגשם של אוגנדה צומח עץ שפירותיו הנושרים על הקרקע תוססים ומיצרים אלכוהול והפילים שמאוד מחבבים את הפרי הזה אוכלים אותו בכיף. אנחנו צועדים ונושמים אויר נקי ולח, ריחות של יער וירוק מלוא העין קולות הקריאה של השימפנזים נשמעים ברחבי היער ואז, בערך 20 מטרים לפנינו הם מופיעים ולא משנה כמה הכנתי את עצמי לרגע הזה אני נדהם, מופתע ומתרגש.
אני מזהה לפחות 20 שימפנזים, חלקם רצים על הארץ, אחרים מקפצים על העצים, הגורים הקטנים בטוחים בחיק האימהות ובאופן כללי התחושה המרכזית היא של שבט. השימפנזים חיים בלהקה שבראשה עומד זכר אלפא חזק. פעמים רבות הם מתפצלים לקבוצות קטנות לטובת החיפוש אחר מזון ובקבוצות הקטנות האלה, אפשר לראות מבנים מגוונים של זכרים, נקבות וגורים: לפעמים הגורים מאומצים על ידי אמא אחרת ( במקרה שהאם לא יכולה לטפל בגור) לפעמים נראה זכרים צעירים יחד, לפעמים אחים, או קבוצת נקבות.
אנחנו מתבוננים בהם אחוזי פליאה. תראה, אומר לי ג'ון, זו קבוצה של 3 אמהות, שעל הגב שלהן גורים בני חודש. אחת מהן סוחבת שני גורים - כנראה שהיא אימצה אחד מהם.
אני מסתכל על הגורים. מעכשיו, במשך ארבע או חמש שנים הם יישארו צמודים לאמא, אבל לפתע נדמה שמשהו מרגש אותם, הם מקפצים על העצים, צועקים בקולי קולות והי! הנה קבוצה נוספת שנמצאת פה. רעש והמולה, ריצות וקפיצות, לרגע הם מביטים בנו ואז מתפנים לסירוק הדדי: מדובר באקט חברתי משמעותי מאוד - של קרבה, פיוס, יצירת אחדות וקשר בין חברי הקבוצה והלהקה. כך מבוגרים יוצרים קשר חם ומרגיע עם הצאצאים, וכך יוצרים קשרי חברות בין חברי הלהקה.
ג'ון מתאר את התקשורת המיוחדת המתקיימת בין השימפנזים שמתקשרים בינם לבין עצמם באמצעות קולות, מחוות גוף והבעות פנים עזות. כך הם מודיעים אחד לשני על מציאת אוכל, או מתריעים בפני סכנה ובכלל, יכולת התקשורת והלמידה שלהם מופלאה. "אתה מצליח להבין מה הם אומרים"? אני שואל את ג'ון? "לפעמים" הוא מחייך, וממשיך להוביל אותנו בעקבות הקולות.
מקלות מכושפים
צרחות רמות מפרות את שלוות הסירוק. מתברר שהשימפנזים מצאו אוכל ועכשיו הם קוראים לכל חברי הלהקה. גם זה חלק מהחיים המשותפים שלהם וסוג של ערבות הדדית שהם מקיימים. תפריט של שימפנזה מתבסס על פירות, צמחים, זרעים, קליפות עצים ושרף ובניגוד לדימוי הצמחוני שלהם, השימפנזים גם אוכלים חלבונים מהחי: חרקים, נמלים, ביצי ציפורים ולעתים הם גם טורפים - ציפורים לא זהירות, עופות קרקע, יונקים קטנים, חזירי יבלות ואפילו קופים קטנים (כולל טריפת בני מינם).
-יש לך אויבים? ג'ון שואל אותי.
-לא שאני יודע עליהם, למה?
-כי יש אצלנו אמונה שמי שמביא למכשף ענף מקן של שימפנזה יוכל להרחיק ממנו אויבים באמצעות המקל המכושף.
נשמע לא רע, אני חושב לעצמי. ויעיל לא פחות מהרבה פתרונות אחרים...
השימפנזים מרהיבים בעוצמתם ובחמידותם, מסקרנים באורחות החיים שלהם ובמידת הדמיון שלהם אלינו ואני מברך על הזכות לראות אותם בלי גדרות וכלובים, בלב יערות הגשם של אפריקה - ממש כמו שהטבע ברא אותם. בעיקר אני מודה לג'ון על ההובלה הבטוחה, על הידע הרב ועל ההגנה מפני הנמלים האדומות ולא, לא נעקצתי.
משתתפי מסע אפריקן דרייב יחצו את מזרח אפריקה בנהיגה עצמית תוך שהם חולפים באוגנדה, קניה, טנזניה וזנזיבר. במהלך המסע, יבקרו המשתתפים ביערות הגשם של אוגנדה ויצאו לטרק בעקבות השימפנזים.
רוצים להצטרף למסע? החלה ההרשמה!
לפנייה לכתב/ת 
