מחקר: השעורה בויתה לראשונה בגליל ובבקעת הירדן
מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מישראל וגרמניה מגלה כי ביות השעורה וגידולה על פני שטחים נרחבים לצורך הפיכתה למזון, החל בשטחי בקעת הירדן והגליל העליון. אל המסקנה הגיעו החוקרים מדגימות שעורה, בנות 6,000 שנה, שנאספו במערה הנמצאת סמוך לים המלח על אחד ממצוקי מצדה
מחקר חדש, המבוסס על גרגירי שעורה מהתקופה הכלקוליתית, מוכיח שבצפון בקעת הירדן ובגליל העליון החל לראשונה ביותה של השעורה. מדובר במחקר דרמטי, שכן באותה התקופה, התרחשה מהפכה בהיסטוריה האנושית, שבה עברו בני האדם מחברת ציידים-לקטים לחברות קבע המבוססות על חקלאות. תוצאות המחקר, אותו יזמו פרופ' אהוד ויס מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן ופרופ' ציון פחימה מאוניברסיטת חיפה, מפורסמות הערב (יום ב') בכתב העת היוקרתי Nature Genetics.
בשנת 2009 אספו החוקרים, ד"ר אורי דוידוביץ' מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר נמרוד מרום מאוניברסיטת חיפה, דגימות של שרידי צמחים ממערת יורם הנמצאת במצוק הדרומי של מצדה בסמוך לים המלח. בין אותם דגימות, נמצאו שרידי שעורה בני 6,000 שנה, שעל פי הערכות אוכסנו במערה לזמן קצר.
"השרידים שנמצאו במערה אפשרו לנו למפות גנום של צמח מהתקופה הכלקוליתית", הסביר פרופ' ויס שבמעבדתו נעשה הניתוח הארכיאו-בוטני. "החומר הגנטי נשמר במשך אלפי שנים הודות לצחיחות ולתנאים אקלימיים ייחודיים במערות האזור". כל גרגיר נחצה לשניים, כאשר חלקו משמש לקביעת גיל באמצעות שימוש בפחמן-14 ובחציו השני השתמשו החוקרים לריצוף הדנ"א העתיק. במהלך המחקר, התברר כי חלק מרצף הדנ"א נשבר, לכן נדרשו החוקרים להשתמש בשיטות טכנולוגיות. "שיחזור גנום שעורה, המכיל כ-5 מיליארד אותיות ממקטעים קצרים, משול לניסיון לשחזר כד חרס שנשבר למיליוני רסיסים זעירים", הסביר ד"ר שריאל היבנר מהמכללה האקדמית תל-חי. "בזכות הטכנולוגיות החדשות הצלחנו לעשות איחוי וירטואלי".
ד"ר נילס שטיין, ממכון לייבניץ לחקר גנטיקת צמחים וגידולי שדה, הסביר כי ישנו שוני גדול בין הזנים העתיקים לבין אלו הקיימים היום. "נראה שהתושבים המקומיים העדיפו לגדל את זני מקום לייבא צמחים מאזורים אחרים", אמר שטיין. במחקר נמצא גם כי גרגירי השעורה הפרהיסטוריים ממצדה, דומים באופן מפתיע לזני השעורה "המסורתיים" בני-זמננו ממזרח הים התיכון. "זהו ממצא מדהים וחשוב מאחר וישנו שינוי עצום במזג האוויר ובשיטות הגידול החקלאי בפרק זמן של אלפי שנים", אמר ד"ר מרטין מאשר ממכון לייבניץ.
לפנייה לכתב/ת 
