תדרוך בסלולר, תעריף מלון. כך פעלה המאדאם מהקריות
האישום נגד אליסה זמלן (25) מפרט כיצד הופעלה אימפריית הזנות בצפון: היא החלה בגיוס חברות ללימודים והמשיכה בפנייה לנשים מחבר העמים שפוזרו בדירות בצפון. הן לא ראו את פניה, והקשר ביניהן בוצע באפליקציית Viber
איך הצליחה צעירה מקריית אתא להקים עסק משגשג בזנות ולהתקיים על רווחיהן של לא פחות מ-17 נשים שהעסיקה? כבר בגיל 19 התחילה אליסה זמלן, כיום בת 25, לפעול כסרסורית. על פי כתב האישום שהוגש נגדה אתמול (א'), כבר ב-2011 היא פרסמה את מודעת הדרושים הראשונה לנשים "לצרכי מסאז'", אולם לפונות היא הבהירה מה בדיוק עליהן לעשות.
במקביל היא פנתה לשתי צעירות שעמן למדה בבית הספר, ל' ו-ח', והציעה להן לעבוד בזנות. השתיים הסכימו וזמלן הפנתה אותן לדירה ששכרה ברחוב דגניה בקריית חיים. "הנאשמת דאגה לניקיון הדירה הראשונה, כולל החלפת מצעים ומגבות", נטען בכתב האישום, שייחס לה שותף לחלק מהעבירות – בן זוגה אלכסנדר ראדן. "בתחילת התקופה שבה עסקו ח' ו-ל' במתן שירותי זנות, הנאשם אבטח את הדירה הראשונה". זמלן פרסמה את עצמה באתרי אינטרנט שונים וכאשר פנו אליה לקוחות הייתה מפנה אותם אל השתיים. הן קיבלו 200 שקל עבור כל מפגש והעבירו מחצית לזמלן.
בסוף 2012, לאחר תקופה שבה שהתה בחו"ל, החליטה זמלן להרחיב את עסקיה. היא חזרה להעסיק את השתיים, הפעם בשתי דירות בקריות, והן שוב הפרישו לה מחצית מהכנסותיהן. במקביל העסיקה נשים נוספות, בדירה הראשונה ובדירות נוספות ששכרה בארץ.
בן זוגה ראדן המשיך לסייע לה בשכירת הדירות וכן באבטחה. הוא אף איים על אישה אחרת שעסקה בזנות במלון בירושלים, שלא תפריע לפעילות הנשים שהעסיקו השניים.
מלונות ובתי מגורים שבהן פעלו הנשים ששכרה זמלן:
"הקפיצה הגדולה" של העסק הגיעה בתחילת 2015, ועד יוני 2016 - המועד שבו נעצרה - שכרה זמלן לא פחות משבע דירות בקריית חיים שבחיפה, קריית מוצקין וקריית ביאליק, ושיכנה בהן את הנשים שעבדו עבורה. אחרות עבדו בבתי מלון כמו "לב" בירושלים, או בתי דירות בחיפה.
בהמשך היא פרסמה ברשת החברתית בשפה הרוסית VKcom מודעת דרושים, ובה הציעה לנשים להגיע לסיור בישראל, אם כי הבהירה היטב את טיב ושעות העבודה. למעוניינות היא הציעה הכנסה של 600-500 דולר ביום, וציינה כי מדובר ב-10-13 לקוחות, שלכל אחד יש להקדיש כחצי שעה.
זמלן, נטען באישום, הייתה מתדרכת את הנשים באמצעות הודעות באפליקציות מסרים שונות בהן "וייבר", כיצד לענות לפקידי ההגירה והמכס בנתב"ג, כיצד להעביר אליה את הכספים שהרוויחו משירותי המין, ומה לענות במידה שייעצרו על ידי המשטרה. הנשים היו נוסעות משדה התעופה הישר לדירות או חדרי מלון שהכינה עבורן – והיו מתחילות לעבוד.
לעתים, נטען, סייעו העובדות בגיוס נשים נוספות וזכו בעמלה. אחת מהן שגייסה שתי נשים חדשות קיבלה מזמלן עמלה של 900 דולר.
בתקופה האחרונה גבתה הנאשמת מכל אחד מהגברים שקיבל שירותי מין סכום שנע בין 350 ל-650 שקל עבור פגישות במלון (התשלום לפי אורך הפגישה), ו-600-300 שקל על מפגשים בדירה.
לעיתים העבירו הנשים את הכסף לחשבון על שם אמה של הנאשמת. כך כתבה זמלן לאחת הנשים: "העברה על שם... באמצעות מערכת GMT או MoneyGram, עדיף בשקלים. אם ישאלו תגידי שהיא אזרחית של רוסיה ולא של ישראל (אם היא אזרחית של ישראל, לא תמיד נותנים לבצע העברה), אז אם יש שאלות - היא לא ישראלית. אפשר לעשות את זה ב-Change. אחרי שתבצעי העברה תעבירי לי חשבונית. אם יהיו שאלות, תגידי שזאת קרובת משפחה שלך. העיר חיפה, אם יש שאלות".
בין שאר הראיות נגד הנאשמת גם קבלות ממערכות העברת הכספים, סכומי כסף גדולים במזומן שנמצאו בדירתה, מכשירי טלפון סלולריים שבהם נמצאו תכתובות עם הנשים, והעובדה שאתר הבית במחשב שנמצא בדירה שימש לפרסום על ידי הנאשמת.
חלקו של בן הזוג באישומים בולט הרבה פחות. הוא מואשם אמנם בהחזקת מקום לשם זנות, איומים ועוד, אולם האישה היא היחידה שמואשמת בסחר בבני אדם – עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא 16 שנות מאסר, ובגרימה לעזיבת המדינה לשם זנות, עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא 10 שנות מאסר.
סנגורם של הנאשמים, עו"ד ציון שמעון, מסר בשמם כי מדובר היה בעסקי עיסוי בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
